הודעהעל ידי יושב בשער » ה' ספטמבר 03, 2020 4:42 pm
שלום, ותודה לכל המשתתפים.
א' הביא מהגמ' בסוכה דבר קטן הויות דאביי ורבא דבר גדול מעשה מרכבה. אבל ראה בריטב"א שם, "לא קרי דבר קטן לתלמוד, שהרי קדמו לכולם, שלא הניח מקרא משנה ותלמוד הלכות ואגדות, והם יתד שהכל תלוי בו. אלא הוויות דאביי ורבא הם קושיות ותירוצין וספיקות שלהם, שלא נתבררו להם מפני שלא ירדו לעומקו של תלמוד כחכמים הראשונים, ולפי שהיה זה מחסרון ידיעה קרי ליה דבר קטן בחכמת המשנה, אבל גדול הוא מכל שאר חכמות העכו"ם. וזה הפירוש אמת ונכון לכל מאמין, ולא כמו שפירשו אחרים, האלקים הטוב יכפר." וראה רמב"ם ספ"ד מיסוה"ת ופירוש הכס"מ שם.
מה שכתבתי שהגרא"מ שך ז"ל והגר"מ פיינשטיין ז"ל לא עסקו בקבלה. אינו אלא השערה בעלמא, וכפי שכתבתי שהוא רק "כפי הנראה." רק חיזוק להשערה זו ממה שכתב הגרא"מ שך ז"ל בא' מהקדמותיו לאבי עזרי, שהעלה כי העסק בפרדס אינו בכלל תלמוד תורה. (למרות שהוא בודאי דבר חשוב, ולא ח"ו ביטול זמן.) וחזר בו, כמש"כ חתנו שליט"א בחד מספריו. אבל מעצם ההו"א שלו ז"ל השערתי מה שהשערתי.
ולגבי גוף הדברים, מצאתי דברים מאד חשובים בס' דליות יחזקאל ח"א מאמר "הנגלה שבנסתר":
"יש מן הגדולים שעסקם הוא בנסתרות ומלבד שהם עושים כן בעצמם שזה ודאי ראוי ונאה להם, מיעצים הם כן גם לאחרים, וגם לאלה שלא מילאו כריסם בש"ס ופוסקים ואין התורה הנגלית שגורה על פיהם ואין ההלכות כאחותם, ושמעתי אומרים כי דוקא בדורות האחרונים החיוב בזה רב יותר, ומקובלני, שגם בחלק הנגלה של דברי חכמינו במדרשיהם ואגדותיהם, צפונים כל סתרי הקבלה, וכל היסודות הנצרכים לעבודת ה', גם מעשה בראשית ומעשה מרכבה, אלא שחז"ל בחכמתם גילו לנו בדבריהם בשיעור שיכול לעמוד עליו כל אדם מישראל, ואם יעמול וייגע בתורה הקדושה ובפירושה בתורה שבע"פ, ויזהר מלגלות בה פנים ככל מה שעולה על רוחו ודעתו, רק יעמיק בדברי חכמינו ז"ל, אז בסלסולו בתורה תרוממהו אל מרומי על ויעמוד על מצפוני התורה גם מתוך דבריהם הנגלים. וכמ"ש ז" בספרי [עקב]: רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד אגדה שמתוכה אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם, והלא אי אפשר להכיר את מי שאמר והיה העולם מבלי להכיר את מעשי בראשית ואת מעשי מרכבה ואת מעלת האדם וגדולתו זאת מעלת העולם וערכו. והרי שכל זה אפשר להכיר וללמוד מתוך האגדה הנגלית, כי גם בה כלול כל הנסתרות ומצפוני החכמה, כי אין כילות בתורה ואין תחומין בה, וכל חלק וחלק שבה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ועמוקה מני תהום. והאם אין מה שאמרו ז"ל באגדה הנגלית, כי דמות דיוקנו של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד מעשי מרכבה. והאם אין כל פירושם במעשה בראשית בהאדם והעולם בבראשית רבה ועוד ממדרשיהם מעשה בראשית, אלא שההבדל הוא רק בדרכים ובגבולים, כי בחלק הנגלה הצפינו את חלק הנסתר ופתחו לנו פתחים לעמוד על היסודות שהאמונה והעבודה עומדתם עליהם, כפי שיעור הנצרך ושאפשר לעמוד על היסודות שהאמונה והעבודה עומדת עליהם, כפי השיעור הנצרך ושאפשר לעמוד עליו בלי חשש של היזק מראי' יתירה ופגיעה מהצצה שלא במקומה, ובחלק הנסתר גלויות הן בלי שיעור ומדה. ולפיכך נסתרות הן מבני אדם, ואין רשות לכל אדם, שלא הגיע לגדולה שכלית מיוחדת ואינו בעל שיעור קומה, להכנס לשערי חכמה אלה, כי יש סכנה שלא ימצא את ידיו ורגליו, ויפגע מהצצה יתרה ויאבד את לבו ויצא שכרו בהפסדו.
ולכן היו בכל הדורות תחומים מסוימים בין חלקי התורה ושערים מיוחדים, שער אחד שבו היו כל ישראל נכנסין ויוצאין וגם להם היו נפתחים פתחים של אולם מתוך פתח כחודו של מחט שהיו פותחין לעצמם ע"י חלק הנגלה, והקב"ה היה פותח להם בהדרגה כפתחו של אולם בכל חלקי התורה, גם בחלק הנסתר, כפי השיעור הראוי להם, לכל אחד ואחד כפי דעתו ומעלתו, ושער שני שהיה מיוחד ליחידי סגולה אלה שכבר מלאו כריסם בנגלה, וע"י הנגלה כבר נגלה להם הנסתר במדה כזו עד שאין שיעור ומעצור לפניהם ויכולים להכנס לפרדס ולראות את כל העולמות בגילויים כמו שהם. ושמעתי מפי רבי זצ"ל שהעיד על עצמו שע"י דברי חז"ל הנגלים עמד על כמה יסודות מחלק הנסתר, וכן זכו לזה גדולי הדורות שבכל דור ודור, ואף שרבים מהם עסקו גם בחלק הנסתר ממש, היה זה בכבשים ללבושם וכבוד אלקים הסתר דבר. אבל מעולם לא שמענו כי חכמה ותורה עמוקה זו, שנמסרה ליחיד מפי יחיד, בחוץ תרונה וברחובות תתן קולה.
ולכן אף אמנם שחכמה זו מגופה של תורה היא ועיקרה של עבודה וכמ,ש הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ד מיסודי התורה, וז"ל: ועניני ארבעה פרקים אלו [כלומר שנתבאר בהם מעשה בראשית ומעשה מרכבה כפי דעתו ז"ל,] שבחמש מצות האלו [היינו: לידע שיש שם אלוה. ושלא לעלות במחשבה שיש אלוה זולתו. וליחדו. ולאהבו. וליראה ממנו,] הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס. ע"כ, וא"כ הרי מע"ב ומעשי מרכבה הם חלק ממצות ידיעת ה' ויחודו ואהבתו ויראתו. שהן יסוד כל התורה כולה שכל מצוה שאין בה אהבה ויראה אינה מצוה בשלמותה וכמבואר בדברי הגר"א ז"ל. מ"מ אין לנו לזוז ממנהגם של הדורות הקדמונים שקטנם עבה ממתנינו ואנחנו לעומתם כגמולי מחלב עתיקי משדים, שעסקו ברבים רק בתורה הנגלית לא היה להם עסק בנסתרות, לא מפני שסברו שאין חלק הנסתר נצרך ועיקר בעבודת ה', אלא שסמכו על רבותינו ז"ל ועל שיעורם ששיערו לנו, וצפנו את הנסתר עד כמה שהוא מוכרח לעבודת ה' גם בחלק הנגלה, ומי שזוכה ללמוד על מנת לעשות, זוכה שנגלות לפניו הנסתרות לפי השיעור הראוי לו, ומהזוכים האלה יש שזוכים גם להכנס בפרדס ולטייל בו ולהתענג בתענוגיו, ונגלין לפניהם ערפלי טהר ויוצאים ממחשכי המסכים לאור גדול ואז הנסתרות לפניהם כנגלות. ואור פניו של הקב"ה עליהם יופיע והם הם ברוכי ה' יודעי חן."
ע"כ.
וי"ל.