פורום אוצר החכמה

כך אמור בספר דברי חיים על מועדים [לסוכות]

ובאמת זאת היא עיקר מצות סוכה, תשבו כעין תדורו (סוכה כח ע"ב) וידע שהחסד עליון חופף עליו בכל מקום שהוא, אחרי שיצאנו בדימוס ביום הכפורים ובטהרה, ואנחנו חלק ה' חופף עלינו בחמלתו, ואף אם אינו מקיים בפועל הסוכה מחמת שהוא פטור ממנה מכל מקום הוא יושב בצל קדושת הסוכה, שזאת הוא עצם המצוה תשבו כעין תדורו, כמו שהוא נוהג בביתו שלפעמים הולך ממנה, אף על פי כן נקרא ביתו גם שהוא רחוק ממנו, כמו כן הסוכה וצל הקדושה חופף עלינו גם שאינו בפועל תחת הסוכה מכל מקום מקרי סוכתו. ולזה נקרא (ע"ז ג.) מצוה קלה, שאין בו טורח, שאין החיוב דוקא לשבת בפועל, ובאם הוא מצטער פטור (סוכה כו.) והוי כיושב בסוכה וכו', וכמו שכתבתי לרמז שהחסד השם יתברך חופף עלינו בכל מקום, אפילו המצטער היושב חוץ לסוכה כאלו הוא בסוכה, מחמת גודל הדביקות שהוא בנפש הישראלי והשתוקקותו להשם ב"ה וב"ש ויתעלה זכרו, ואינו עושה המצוה משום טעם בעולם רק לנחת לפניו יתברך, ואם הוא יתברך פוטר מהמצוה מקבלים במחשבתם כאלו עשו". [הראה לי הגריח"ס שליט"א].

הדברי חיים לא כתב את זה בס' השו"ת שלו אלא בספרו עה"ת כאשר מבאר ע"ד חסידות העניין של 'אור המקיף' בסוכה. והולך ומבאר שגם המצטער שפטור מן הסוכה נמשך עליו אור הסוכה, משום שכיון שנלמד מתשבו כעין תדורו [כמ"ש הראשונים] נמצא שגם במצטער איכא 'קיום' בקו"ע של תשבו כעין תדורו, אך ודאי שכ"ז ע"ד החסידות דבודאי אינו יכול בכה"ג לברך לישב בסוכה. וז"ב.

אשר ע"כ תואר הכותרת (שם הנושא) אינו מדוייק כה"צ והיה נכון יותר: המצטער כאילו הוא בסוכה כלשון הד"ח

יעויין שו"ת ארץ צבי (פרומר) סימן צ"ח. ושו"ת מנחת יעקב סימן ל"ו מש"כ בדברי הד"ח הנ"ל.
ומדברי יסוה"ע מבואר לא כדבריו ודו"ק.

וכעת מצאתי עוד בס' תמורת תודה עמ"ס תמורה בהקדמה מש"כ בזה.

ידועים דברי הר"ן בסו"פ לולב הגזול שחיוב מצוות סוכה אינו רק לישיבה אלא גם שתעמוד לרשותו סוכה
כל שבעת הימים ומטעם זה הדין שגמר לאכול ביום השביעי לא יתיר סוכתו יעו"ש
(ומזה יש לדון האם הדברי חיים התכוון למצטער שיש לו סוכה רק אינו יושב בה וחשיב מקיים מצוות סוכה מכח הימצאות הסוכה ברשותו כדברי הר"ן או אפילו אם אין לו סוכה כלל מצד קדושת החג נחשב שיושב בסוכה)

לארץ ולדרים כתב:(ומזה יש לדון האם הדברי חיים התכוון למצטער שיש לו סוכה רק אינו יושב בה וחשיב מקיים מצוות סוכה מכח הימצאות הסוכה ברשותו כדברי הר"ן או אפילו אם אין לו סוכה כלל מצד קדושת החג נחשב שיושב בסוכה)

משמעות לשונו דוקא כשיש לו סוכה. "כמו שהוא נוהג בביתו שלפעמים הולך ממנה, אף על פי כן נקרא ביתו גם שהוא רחוק ממנו, כמו כן הסוכה וצל הקדושה חופף עלינו גם שאינו בפועל תחת הסוכה מכל מקום מקרי סוכתו".

כמדומני שהגאון רבי אשר וייס מאריך בדבר באחד מספריו שמצוות תשבו כעין תדורו מתקיימת בהיות האדם עובר דרכים וכדו'

סגי נהור כתב:

לארץ ולדרים כתב:(ומזה יש לדון האם הדברי חיים התכוון למצטער שיש לו סוכה רק אינו יושב בה וחשיב מקיים מצוות סוכה מכח הימצאות הסוכה ברשותו כדברי הר"ן או אפילו אם אין לו סוכה כלל מצד קדושת החג נחשב שיושב בסוכה)

משמעות לשונו דוקא כשיש לו סוכה. "כמו שהוא נוהג בביתו שלפעמים הולך ממנה, אף על פי כן נקרא ביתו גם שהוא רחוק ממנו, כמו כן הסוכה וצל הקדושה חופף עלינו גם שאינו בפועל תחת הסוכה מכל מקום מקרי סוכתו".

בדברי הד"ח מבוא' שכוונתו מדין תשבו כעין תדורו וכמו שכתבתי לעיל.

ובעיקור דברי הר"ן יש לפרש בזה דברי הרמב"ן בפסוק כל האזרח ודלא כמו שכתב בעל מאמר זה בהערה כ"ב שם, ודו"ק.

שמעתי שהגאון בעל משנת יוסף ליברמן כתב בנידון זה תשובה כת"י והתפרסמה, אם אפשר להעלות לכאן, תודה רבה

האם לא הד"ח הוא זה שישב בסוכה בשעת הגשמים?

וחזי' שסו"ס יש הבדל אם הוא בסוכה או לא.

יש תקוה כתב:שמעתי שהגאון בעל משנת יוסף ליברמן כתב בנידון זה תשובה כת"י והתפרסמה, אם אפשר להעלות לכאן, תודה רבה

שו"ת משנת יוסף חי"ג סי' רג.

משמעות קרובה לסברת הד"ח - ניתן למצוא בלקו"ש ח"ב שיחת חג הסוכות סעיפים ב-ג (ושמא אכן הרבי התכוון לדברים אלו, אלא שרושמי השיחה לא ידעו או לא טרחו לציין לדברי-חיים).