כמה פעמיים הוכה נח על ידי הארי וכיצד?

[אישצפת]

במדרש תנחומא פרשת נח אות ט

אמר רבי יוחנן בשם רבי אליעזר ברבי יוסי הגלילי פעם אחת שהה נח לזון את הארי הכישו הארי ויצא צולע שנאמר וישאר אך נח,
אך שלא היה שלם ולא היה כשר להקריב קרבן

משמע שהוכש בעודו תיבה.
ומאידך במדרש תנחומא ריש ואתחנן

רבי פנחס בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: נח עם כשהוא יצא מן התיבה הכישו הארי ושברו ולא היה כשר להקריב קרבן והקריב שם בנו תחתיו וכו' זה מת צולע

האם הוכש פעמיים? או שמא שהה הארי להכישו עד שיצא?

[בקרו טלה]

-

[פילווישוק]

מעניין לעניין, מה פירוש תיבת 'הכיש'? הלשון מצוי אצל נחש, האם מדובר בעקיצה? בנשיכה?

היה ברור לי שנח קיבל בעיטה מן הארי, אך כאשר שניים מילדיי סיפרו שהארי נשך אותו - קלטתי שיתכן והם צודקים. אשמח למקורות לתרגום פעולת ההכשה.

[לבי במערב]

לישנא דגמ' גבי המוליך בהמה: "הכישה במקל".

[חרט]

וכן:
מסכת בבא בתרא נד ע"א:
איתמר שדה המסויימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה ושמואל אמר לא קנה אלא מקום מכושו בלבד.

[אישצפת]

לפי המובא בחמדת הימים הכשה זו ככל הנראה פירושה נשיכה שהרי כותב

ויש פירש נהם הארי על החיות לצאת תחילה והכהו נח במקל, עמד והקישו ושמט יריכו, אמר לא דייך שהיה מאוכלי בשר והאכלתני תבן אלא שאתה מכה אותי

[חרט]

האם הוכש פעמיים? או שמא שהה הארי להכישו עד שיצא?

ואולי, יותר פשוט, והרבה יותר מסתבר, מדרשים חלוקים?

[דמשק]

ואולי, יותר פשוט, והרבה יותר מסתבר, מדרשים חלוקים?

השמטת את השמות, ואז אין יותר פשוט ממדרשים חלוקים, הפלא ופלא!
כפי שהביא השואל, שתיהם זה מדרש תנחומא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

[לבי במערב]

לפי המובא בחמדת הימים הכשה זו ככל הנראה פירושה נשיכה שהרי כותב "ושמט יריכו"

לא זכיתי להבין הראי' מכך, ואת"ל - אדרבא, מכאן משמע דבבעיטה הכהו.

כפי שהביא השואל, שתיהם זה מדרש תנחומא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

אף בגמ' מצינו שהעמידו הלכות חלוקות ב'תרי תנאי אליבא דר"א' וכיו"ב. אך ודאי דאפושי פלוגתא לא מפשינן, אף במילי דאגדתא (ראה כעי"ז באבות פ"ב מ"ט ובמפרשים שם).

[אישצפת]

לפי המובא בחמדת הימים הכשה זו ככל הנראה פירושה נשיכה שהרי כותב "ושמט יריכו"

לא זכיתי להבין הראי' מכך, ואת"ל - אדרבא, מכאן משמע דבבעיטה הכהו.

כפי שהביא השואל, שתיהם זה מדרש תנחומא בשם רבי יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.

אף בגמ' מצינו שהעמידו הלכות חלוקות ב'תרי תנאי אליבא דר"א' וכיו"ב. אך ודאי דאפושי פלוגתא לא מפשינן, אף במילי דאגדתא (ראה כעי"ז באבות פ"ב מ"ט ובמפרשים שם).

לתומי הבנתי כי שמיטה היינו שנתלשה ממנו כשמיטה זו שאינה מחוברת. ושמא כדברי כת"ר שרק נשמטה העצם ממקומה?
דרך אגב גם בבראשית רבה (פרשה ל סימן ו, פרשה לו סימן ד) מופיע ענין הכשת נח על ידי הארי אלא ששם הובא זה משמו של רב הונא, ולעומת זאת בויקרא רבה (ריש פרשה כ) הובא זה בשם רבי יוחנן כגירסת התנחומא. אולם הצד השווה שבכל שלשת המקומות שנזכר זה במדרש רבה איתא

כשיצא/כשהיה יוצא מן התיבה

[אישצפת]

במדרש אגדה מארם צובא איתא

פעם אחת איחר מאכל האריה והכישו על רגליו

מלשון זה משמע יותר שמדובר בהכאה.

[אישצפת]

בזהר חדש דף כג ע"א

אמר רבי יהודה בן פזי, מה היה עונשו של נח, שיצא חגר ברגליו מן התיבה, ושכב ונתבזה והתלוצץ עליו בנו, ועשה לו מה שעשה.

משמע שכבר בתוך התיבה נתחגר.

[ישראליק]

לכאורה כל הנ"ל תלוי בהטעם שהכישו הארי, כי הלא קשה למה הוצרך נח לזון את הארי כי הלא ניזון בעצמו מחומו, אלא יש ע"ז הרבה תירוצים ועולים עם השני זמנים שמובאים במדרש ובזוהר

[אישצפת]

ראיתי מביאים בשם האדמו"ר מליובאויטש בליקוטי שיחות שכותב שהארי נשך את נח.
אשמח אם מי מהכותבים ימצא מקומו ויעלהו לכאן.

[לבי במערב]

שיחתו בזה נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 47 ואילך (וראה גם 'שיחות קודש' תשמ"א ח"א ע' 336).

[מה שנכון נכון]

אגב, במדה"ג (ובכמה כת"י של מד"ר. ראה מאגרים) הגירסא 'הקישו' האריה, ונשיכת הנחש והכלב נקראת שם הכשה. [אמנם יש לשון כזו גם אצל נחש].

[לבי במערב]

וב'ענף יוסף' (על התנחומא, נח שָׁם) כ', דצ"ל 'אכשו ארי' (צויין בלקו"ש שם ע' 52 הע' 40).

ולכאו' בכולם הענין אחד הוא.

[רציני]

בעניין אם נשכו או הכהו תשים בחיפוש באוצר החכמה נשכו הארי נח ויוצאים כמה מקורות מאחרונים שכתבו נשיכה. [וזה מעניין גם לימדו אותי ככה בגן].