פורום אוצר החכמה

בכמה מקומות המגן אברהם כותב בריש הסימן בלי סעיף קטן לדוגמא בריש סימן תפט בריש סימן תרע.
למה זה ככה?
- האם זה טעות?
- כי לא היה לו איפה לשים את זה?
- לא שואלים שאלות כאלו?
- היו לו ציונים של כמה נושאים לפי סימנים, ויש דברים שלא הספיק לסדר?

לא עיינתי במקומות אלו, אלא בהלכות ברכת הגומל ראיתי גם כגון דא, ושם נראה שהיה לו מה לומר, אך אין זה מתאים כתגובה לדברי המחבר, ולכן כתבם בנפרד.
ויש להשוות עם סוף סימן קנו (במג"א ובמשנ"ב).

עזריאל ברגר כתב:לא עיינתי במקומות אלו, אלא בהלכות ברכת הגומל ראיתי גם כגון דא, ושם נראה שהיה לו מה לומר, אך אין זה מתאים כתגובה לדברי המחבר, ולכן כתבם בנפרד.
ויש להשוות עם סוף סימן קנו (במג"א ובמשנ"ב).

תודה על הציון לברכת הגומל ריש סימן ריט. אולם מה שכתבת שאי אפשר לשים את זה על דברי המחבר [אם הבנתי נכון], לכאורה אפשר לשים את זה בריש הסימן ארבעה צריכים להודות שמה לשים ס"ק ולהסביר אם קטן או נשים חייבות.
ובמה שציינת לסוף סימן קנו, זה מעורר חומר למחשבה, שבפשטות שמה הכניס את זה לס"ק ב [וכך הוא מצויין בשולחן ערוך מכון ירושלים בבאר היטב שהביא את המגן אברהם ועוד], ולא שם את זה בריש הסימן [ובמיוחד שגם שם בריש הסימן יש דברים ללא ס"ק]. וזה הזכיר לי שבט"ז ביורה דעה לפעמים יש דברים בסוף הסימן וכזכור לי מציינים ט"ז בסוף הסימן.

יש הרבה פעמים, כעת עולה בזכרון ריש סי' רע"ד כמדומני בענין נשיקת ידי האם בליל שבת. [ובדרך אגב - גם בש"ך ראיתי כן].

גל של אגוזים כתב:יש הרבה פעמים, כעת עולה בזכרון ריש סי' רע"ד כמדומני בענין נשיקת ידי האם בליל שבת. [ובדרך אגב - גם בש"ך ראיתי כן].

כן במגן אברהם זה מאוד מצוי ככה זכור לי. עוד לדוגמא ריש סימן טז וריש סימן כד וריש סימן תצד.
ובמה שכתבת שגם הש"ך כך. ראיתי שגם הט"ז באורח חיים ריש סימן תצד כתב ככה. ואם כן אולי זה הדרך של נושאי הכלים וצריך לשנות את הכותרת, אבל בכל זאת לבי אומר לי שבמגן אברהם זה מאוד מצוי.

רציני כתב:לכאורה אפשר לשים את זה בריש הסימן ארבעה צריכים להודות שמה לשים ס"ק ולהסביר אם קטן או נשים חייבות.

ריש הסימן אינו דוקא לשון המחבר [תלוי באיזה ריש סימן - יש לעיין מש"כ מהדרי השו"ע].

בדרך כלל הפרי מגדים מקפיד לכתוב משהו על כל ס"ק.
אולם על המגן אברהם בלי ס"ק לא כל כך. לדוגמא ריש סימן כד. ריש סימן רעד שציין הרב גל של אגוזים.
האם זה אומר משהו יותר?

אתי שפיר כתב:

רציני כתב:לכאורה אפשר לשים את זה בריש הסימן ארבעה צריכים להודות שמה לשים ס"ק ולהסביר אם קטן או נשים חייבות.

ריש הסימן אינו דוקא לשון המחבר [תלוי באיזה ריש סימן - יש לעיין מש"כ מהדרי השו"ע].

האם כוונתך על הכותרות שיש בזה דיון אם הוא מהמחבר או לא.
כי אם כוונתך כפשוטו ששינו את תחילת לשון המחבר בכל סימן זה חידוש.
ובעצם העניין כוונתי היתה דוקא למה שציין הרב עזריאל ברגר לברכת הגומל, אבל בסימנים אחרים אין הכי נמי שצריך לחפש איפה לשים את זה בשולחן ערוך ואולי לאו דוקא שזה יהיה על סעיף א. אולם לדוגמא בריש סימן כד ששם השולחן ערוך מדבר על שנכון לכל אדם ללבוש טלית. כתב המגן אברהם ריש הסימן שיזהר לעשות טלית נאה. לכאורה השולחן ערוך לא מדבר על זה ואין לזה קשר לדברי השולחן ערוך. אז אולי בגלל זה לא כתב לא ס"ק. אבל מצד שני יכל לציין את הס"ק איפה שכתב השולחן ערוך נכון לכל אדם ללבוש טלית. ושמה לכתוב שיעשה נאה. [ואפשר להגיד עוד דרך שזה הסימן האחרון של ציצית ועד כאן לא ציין שצריך לעשות טלית נאה אז הוסיף את זה שמה לפני שיגמרו ההלכות ולא יהיה איפה לציין].

רציני כתב:[ואפשר להגיד עוד דרך שזה הסימן האחרון של ציצית ועד כאן לא ציין שצריך לעשות טלית נאה אז הוסיף את זה שמה לפני שיגמרו ההלכות ולא יהיה איפה לציין].

והוא הטעם הפשוט בדסי' קנו.

ככלל, טרם דקדוקים ופלפולים בכה"ג - יש לברר אם ציון הס"ק נעשה בידי רבותינו המג"א וכו' עצמם, או שמא מעשי־ידי המדפיסים הֵמָּה.

לבי במערב כתב:

רציני כתב:[ואפשר להגיד עוד דרך שזה הסימן האחרון של ציצית ועד כאן לא ציין שצריך לעשות טלית נאה אז הוסיף את זה שמה לפני שיגמרו ההלכות ולא יהיה איפה לציין].

והוא הטעם הפשוט בדסי' קנו.

ככלל, טרם דקדוקים ופלפולים בכה"ג - יש לברר אם ציון הס"ק נעשה בידי רבותינו המג"א וכו' עצמם, או שמא מעשי־ידי המדפיסים הֵמָּה.

בדרך כלל המגן אברהם מציין לדבריו במקומות אחרים רק בציון הסימן, או גם בציון הסעיף של השולחן ערוך. אולם יש מקום שציין לס"ק. והוא בסימן לב ס"ק ג. אבל יש טעות סופר בציון. [וגם בסימן רו ס"ק ז ציין למה שכתב בסימן ח ס"ק טו, ושם אין ט"ס. ואולי יש עוד מקומות שציין לס"ק ולא ראיתי].
ואפשר לומר שמכאן ראיה שכן כתב את הס"ק. [ומה שבדרך כלל לא מזכיר זה מטעם שכשאדם כותב את הספר לא יודע אם יוסיף לכתוב אחר כך ויהיה שינוי במספר הס"ק].
ואפשר לומר לאידך גיסא שמכאן ראיה שהוא לא עשה אותם שהרי יש טעות ואם כן המדפיסים סידרו אחר כך. ואם כן מעניין איך היה מחלק המגן אברהם את דבריו, ואולי יהיה נפקא מינא מזה.
ועוד אפשר לומר שהמדפיסים באותם מקומות הוסיפו את הס"ק.
אבל גם אם נאמר שהמדפיסים עשו את הס"ק למה שיעשו דבר כזה שלפעמים בריש הסימן לא יכתבו ס"ק. שזה מאוד לא נוח. ואני חושב שאם תשאל כל אברך יענה לך שהוא זוכר מגן אברהם כזה בלי ס"ק וזה סימן שזה היה פלא וקצת מפריע.

כאמור, הטעם הפשוט הוא מפני שבא כתוספת לענין המפורש בשו"ע, ובפרט אם המדפיסים עשאום (א"י דבר ברור בזה. שמא הרב 'ושא_נס' יֵדע לפרט ולפרש).

לבי במערב כתב:כאמור, הטעם הפשוט הוא מפני שבא כתוספת לענין המפורש בשו"ע, ובפרט אם המדפיסים עשאום (א"י דבר ברור בזה. שמא הרב 'ושא_נס' יֵדע לפרט ולפרש).

האם לא מצאנו דברים כתוספת שכן יש להם ס"ק. כעת לא עולה על דעתי הדוגמא. אולם בפשטות יש דברים של תוספת לעניין המפורש שכן יש להם ס"ק. אבל יכול להיות שכולם הם דברים שיותר קשורים לסעיפים שאחרי סעיף א ולכן כן כתב להם ס"ק מה שאין כן הפעמים שיש שבתחילת הסימן ויש הרבה צריכים להיות שקשורים לסעיף א.
ומה שכתבת שבפרט אם המדפיסים עשאום כוונתך שהמדפיסים יש להם פחות חשק לחשוב איפה לשים ס"ק.
אבל איני יודע אם דקדוקי בדבריך צודקים שהרי זה לא דבר כל כך חשוב אם יש ס"ק או לא, אז לכן אפילו טעם שלא תמיד מושלם יכול להיות שזה הטעם לעשות כך או כך ויכול להיות שדברים שהם תוספות לעניין המפורש יהיו בלי ס"ק וכמה כן.