החיד"א בשם אור זרוע כ"י <דעת ראבי"ה בענין כולו לה' וכו'>

[הוגה]

ידוע שיש סתירה בדעת הראבי"ה, אי קיימא לן כר' אליעזר או כר' יהושע בדין כולו לה' או כולו לכם, או חלקהו חציו לה' וחציו לכם.
במסכת מגילה (סי' תקפא) ובמסכת סוכה (סי' תרלו) כתב דקיימא לן כר' יהושע.
ובמסכת תענית (סי' תתעו) כתב דקיימא לן כר' אליעזר, ונפקא מינה שבשבת מותר לעסוק בתפלה ובתורה ולהתענות גם אחרי שש שעות.
וכבר המרדכי במסכת שבת (רמז רל) העיר על הסתירה בדברי ראבי"ה כיעו"ש.
והאחרונים בחידושי אנשי שם שם, ובסימן רפ"ח, כתבו ליישב את הסתירה בדעת ראבי"ה, והחיד"א במחזיק ברכה שם כתב שראבי"ה חזר בו.
אלא שעדיין נותרה השאלה, מה משנה ראשונה ומה משנה אחרונה של ראבי"ה?

ונראה לי בס"ד לומר, שמשנה אחרונה היא מה שכתב הראבי"ה בהלכות תענית, דקיי"ל כר' אליעזר, מפני שיש להוכיח שסדר חיבור ספר ראבי"ה היה תחילה מסכת מגילה, ואחר כך חיבר את מסכת סוכה, ואחר כך לבסוף הלכות תענית, מפני שבמסכת סוכה סי' תרמו כתב: "ודבר זה פירשתי בסוף מגילה בחיבור זה". ובהל' תענית סי' תתמו כתב: "כדפי' במסכת מגילה בחיבור זה". וכן סי' תתמט. וכן סי' תתעא. וכן סי' תתעז. וכן סי' תתפז. נראה מזה שהלכות תענית חיבר לבסוף, והיא משנה אחרונה בדין זה, דקיי"ל כר' אליעזר.

שוב מצאתי בס"ד להחיד"א ז"ל בספר פתח עינים מסכת פסחים (דף סח עמוד ב) שכתב כן להדיא, שמשנה אחרונה של ראבי"ה היא כמו שכתב בהל' תענית, אמנם כתב כן מטעם אחר לגמרי:

הכל מודים בשבת וכו'. יש להרגיש דכיון דאין הלכה כר' אליעזר אמאי הוצרכו הני אמוראי לומר הכל מודים וכו'. וי"ל דנ"מ גם לר' יהושע וכמ"ש בס' הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' רמ"ב אות ב'. ושם כתבתי דראבי"ה בס' אבי העזרי פסק כר' אליעזר והביאו מהרש"ל. והרגשתי דלא זכר דהמרדכי מייתי מראבי"ה להפך ונראה דהדר ביה ע"ש. ועתה ראיתי באור זרוע כ"י שפסק כר' אליעזר בפירוש. ומזה יש לדון קצת דבתריתא דראבי"ה היא מה שפסק כר' אליעזר. משום דרבינו יצחק מויינא היה הרב המחבר אור זרוע, והוא תלמיד ראבי"ה, ובשיטת רבו אמרה:

אלא שצע"ג היכן מצא החיד"א את האור זרוע כ"י הזה, הרי באור זרוע לפנינו מפורש להפך:

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות מוצאי שבת סימן פט
רפ"ב דביצה תניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר (חזקיהו) [חלקהו] חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה' אלקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקה וחציו לה' וחציו לכם ור"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע. וכי היכי דפליגי לענין יום [טוב] ה"נ פליגי לענין שבת ... ואנן קיי"ל כר' יהושע. מיהו אין שונין בשבתות וימים טובים אלא בדברים הרגיל בהם ובאגדות אבל דברים

בתודה רבה מראש לכל עזרה.

[פרנצויז]

ראה מעגל טוב השלם עמ' 41 שבתחילת חודש אדר א' תקט"ו הגיע מרן החיד"א לעיר וירצילי (איטליה), והתאכסן אצל משפחת סיגרי, ובין השאר ראה שם ספר אור זרוע גדול כת"י.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=56&book=597
ונראה שכת"י זה נמצא היום בבריטיש מוזאום
ראה ס' תפארת ישראל, (לכבוד יובל השבעים של ישראל לוי), עמ' 400-401
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וקטלוג של בריטיש מוזאום, מרגוליות, ח"ב עמ' 137, כת"י מס' 530-531, (Or. 2859-2860)
http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/f ... ew/4223607
אולם מסתבר שבמשך השנים ראה מרן החיד"א עוד כת"י של אור זרוע, ושל אור זרוע הקצר.
וצריך לחפש באיזה כת"י השתמש.

[הוגה]

יישר כח. בעקבות דבריך מצאתי ב'כתיב' כאן חלק א וכאן חלק ב של אור זרוע הגדול כ"י הספרייה הבריטית שראה החיד"א בשנת תקט"ו אצל משפחת סגרי, וחתום עליהם 'אברהם סגרי'.
וכן הזכיר את כתב היד הזה בשם הגדולים בערכו של 'רבינו יצחק מויינא תלמיד ר"י מפריש וראבי"ה' בשם הגדולים שנדפס בשנת תקל"ד (חלק גדולים מערכת י אות דש): ואני הצעיר חזה הוית ס' אור זרוע כ"י על נשים ונזיקין כסוגית התוס' באריכות, וגדול האיכות והכמות.
אך כאמור בספר 'מחזיק ברכה' שנדפס בשנת תקמ"ה באו"ח (סי' רמב אות ב וסי' רפח אות א) מאריך לפלפל בדברי האחרונים שכתבו בדעת ראבי"ה הנזכר, אך לא הזכיר מאומה מדברי האור זרוע כ"י. וחזר ושילב דברים אלו (כמעט תיבה בתיבה) גם בתוך ספרו 'דברים אחדים' (דרוש יא לשבת כלה) שנדפס בשנת תקמ"ח, וגם כאן לא הזכיר האו"ז, ורק בספרו 'פתח עינים' שנדפס בשנת תק"ן הוסיף הדברים הנ"ל: ועתה ראיתי באור זרוע כ"י שפסק כר' אליעזר בפירוש".
ומפני שכאמור באו"ז לפנינו (הל' מוצאי שבת סי' פט) כתב להדיא "ואנן קיימא לן כר' יהושע", המשכתי לחפש עוד באו"ז ומצאתי שגם בהל' ר"ח משמע דהלכה כר' יהושע

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות ראש חודש סימן תנג
הלכך איתבריר לן דר"ח אסור בתענית. ולא תקשי לך ההיא דפ' אלו דברים בפסחים גמ' צלייתו והדחת קרביו דאמר התם מר בריה דרבינא כולה שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורים כדמפרש התם טעמא ופירש"י ושבת לא חשיב דהא פשיטא דמצוה דכתיב וקראת לשבת עונג אבל ר"ח לא קחשיב שהיה אוכל בו וגם רש"י לא הזכירו א"כ היה מתענה בר"ח. הא לא קשיא שהרי הוא היה מתענה אפי' בחג הפסח ובחג הסוכות וסבר כר"א דאמר או כולו לה' או כולו לכם. ומה שהיה באלו אוכל היינו משום דבאילו אפי' ר"א מודה כדמפרש התם טעמא.

וכן הוא בדברי רבו ראבי"ה במסכת ברכות (סי' קלא)

ומיהו אסור בתענית, כדאיתא (בירושלמי) בראש השנה. וההיא דפרק אלו דברים דמר בריה דרבינא דהוה יתיב כולה שתא בתעניתא וכו', סבירא ליה או כולו לה' או כולו לכם:

משמע כאן וכאן שלדידן קיימא לן כר"י 'חלקהו'. אך ראה זה פלא, בספר בשבלי הלקט (סדר עצרת סי' רמ) כתב את הדברים הנ"ל הכתובים בראבי"ה בשם "מתרצין", ואילו בשם ראבי"ה כתב שמועה חדשה:

יש מקשין על הא דמר בריה דרבינא היכי הוה מתענה בימים טובים ובראשי חדשים ומתרצין דיש לומר דסבר כר' אליעזר דאמר או כולו לה' או כולו לכם. ואכתי איכא תימה תינח ימים טובים שבתות וראשי חדשים מאי איכא למימר. ושמעתי מפרשין בשם רבינו אליעזר בר' יואל הלוי זצ"ל הוה יתיב בתעניתא כלומר אילו היה מזדמן לו תענית חלום הוה יתיב בתעניתא בכל יומא בר ממעלי יומי דכפורי ויומא טבא דעצרתא ויום דפוריא דאי הוה מזדמן ליה לא הוה יתיב אבל הא פשיטא דלא הוה יתיב בחנם:

לסיכום:
1 - בספר ראבי"ה ב-3 מקומות מפורש כהסכמת רוב הראשונים בהלכה זו, דקיימא לן כר' יהושע ד'חלקהו' לפי הכלל דר"א שמותי (כן הוא במס' ברכות, מגילה, סוכה). לעומת מקום אחד (הל' תענית סי' תתעו): "ירושלמי אסור להתענות עד שש שעות... אבל בתפילה או בתלמוד תורה שרי לאיעסוקי ולהתענות דקיימא לן כר' אליעזר בפסחים דאמרינן או כולו לה' או כולו לכם, ואף על גב דרבי יהושע פליג עליה ואמר חציו לה' וחציו לכם, הא חזינן כולהו אמוראי דסברי כוותיה דרבי אליעזר מדקא(מר) מהדרי לפרושי הכל מודים בעצרת וכו', ותו [הא] דמר בריה דרבינא דהוי יתיב בתעניתא כולי שתא בר מעצרתא ומעלי יומא דכיפורי ופוריא שייכא כוותיה".

2 - בספר אור זרוע שלפנינו ב-2 מקומות מפורש שהלכה כר' יהושע, ומה שכתב החיד"א בשם אור זרוע כ"י טרם נמצא.

3 - המרדכי בשבת (רמז רל) מביא תחילה את הראבי"ה בהל' תענית שמתיר כר"א, ואח"כ מעיר על הסתירה בראבי"ה: "שוב ראיתי בפ"ב דסוכה דס"ל כר' יהושע". וכן בביצה (רמז תרסט) כר' יהושע.

אכן אם כי דברי מרן החיד"א ז"ל בספר 'פתח עינים' צריכים בירור במה שכתב שהאו"ז פסק כר' אליעזר וכאמור, עם כל זה חכם עדיף מנביא וצדק לגמרי במה שכתב שמשנה אחרונה של ראבי"ה היא דבריו בהל' תענית, מפני שכאמור לפי הפניות ספר ראבי"ה שלפנינו נראה שהל' תענית חיבר לבסוף. (למגילה וסוכה רשמתי הראיות למעלה, וכן את הלכות ברכות חיבר תחילה ואחר כך את מסכת סוכה, כמו שכתב ראבי"ה במסכת סוכה (סי' תשט): "פירשתי בברכות בחיבור זה").

הארכתי, אכן אם נכונים הדברים, להוכיח מתוך ההפניות שבספר ראבי"ה את סדר כתיבתו, נרויח מזה שבסוף ימיו חזר בו ראבי"ה ממה שכתב תחילה כהסכמת כל הראשונים דהלכה כר"י, ופתח בזה צוהר להקל בדין תענית בשבת אחר ו' שעות אם עוסק בתורה ובתפילה, והרי בס"ד זהו חיזוק וסיוע למסקנת האליה רבה והבגדי ישע המובאים במשנ"ב וכה"ח ריש סי' רפ"ח, וז"ל המשנ"ב ס"ק ב: "ובאליה רבה מצא סמך להקל בלומד ומתפלל להתאחר עד אחר חצות, ובבגדי ישע שעל המרדכי פ"ק דשבת כתב ג"כ שמותר ללמוד ולהתפלל עד חצות".

[נוטר הכרמים]

ר' הוגה,

יישר כח.
מחכים ומאלף.