פורום אוצר החכמה

כידוע מכתבי האריז"ל שבכל ראש חודש צריך לכוון במוסף בסיום הברכה האמצעית צירוף ההוי-ה השולטת באותו חודש.
מה הפשט בזה שבר"ח תמוז יש לכוון את השם היוצא מפסוק
זה איננו שוה לי מדברי המן הרשע דווקא.
האם מישהו מדבר מזה.
אני עומד לסיים מאמר בזה ומחפש ע"ז חומר אם מישהו יוכל לעזור לי אשמח מאוד.

+א[י]ננו-ש[ו]וה-לי +תמוז

שמעתי שחודש תמוז אב שייך לעשיו ניסן אייר שייך ליעקב וסיון שייך לשניהם ולכן מזלו תאומים [ועליו המריבה], ומשו"ה רוב הצרות קראו בחודשים אלו.

פרי צדיק, ראש חודש תמוז, אות ב:
וכן שם זה הצירוף של חודש זה הוה"י אתוון למפרע שהוא גבורה כנ"ל נרמז אצל המן בסופי תיבות וכל זה" איננו" שוה" לי" שהוא מקליפת עמלק וראשית גוים עמלק, והיינו שהוא בחינת חושך שנזכר במאמר בראשית מאמר ראשון והוא החשך ממש וקליפה זו רוצה לבלוע הכל להיות הכל בחושך. אבל אצל ישראל על ידי היראה מתקנים החושך שיהיה טוב מאוד נהורא דנפיק מגו חשוכא כנ"ל. שכן אות ק' אצל ישראל מורה על קדושה (כמו שאמרו שבת ק"ד.).
ועיין עוד שם משמואל, פר' שלח, ר"ח תמוז.

עיין בבני יששכר מאמרי חודש תמוז - אב מאמר א - מהות החדשים וז"ל: צירוף ‏הוי"ה השולט בחדש תמוז הוא הוה"י יוצא מפסוק וכל ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י (אסתר ה ‏יג) מן הסופי תיבות, וצירוף הוי"ה של חדש מנחם אב הוא הוי"ה נרמז בתורה הנה ‏יד י"י הוי"ה במקנך וכו' (שמות ט ג), ואי"ה ידובר בזה ענינים שונים כיד י"י הטובה ‏עלינו והש"י יהיה בעזרנו.‏
והנה צירוף השם של חדש תמוז הוא למפרע לגמרי והוא מורה על דין, ומצירוף זה ‏השם נתהווה הדין על המן הרשע באומרו וכל ז"ה איננ"ו שו"ה ל"י, על כן שליטת ‏הדין בזה החדש, ואפילו קודם י"ז בתמוז, להיות הימים ימי הילוך המרגלים אין ‏הימים הללו בהתגברות הרחמים כל כך, וצירוף השם של חדש אב תחילתו הוא ‏למפרע וחציו השני י"ה הוא כסדר, מורה על ט"ו ימים (מנין י"ה) מן חמשה עשר ‏ואילך מתעוררים הרחמים והתחלת התעוררות התשובה עילאה בינה י"ה, נ"ל. ‏עכ"ל.‏