פורום אוצר החכמה

בשנת תש"ע הופיע ספר הזכרון אשל אברהם לזכרו של הגאון רבי אברהם כהנא שפירא, הכולל בתוכו מבחר מחידושי רבותינו גדולי ליטא נוחם עדן, עם שאר חכמי ישראל (וכ"ז מאוצרו הגדול של העילוי ר' בן ציון שפירא).
לצערנו עדין לא התאפשרה הכנסת הספר לאוצר.
באדיבות המו"ל עולה כאן תחילתו של הספר הכולל: תוכן העניינים, פרקי חיים והקדמות.

מן המעט אשר רדינו מיערת הדבש ותהי בפינו למתוק, תתאו נפשינו לספר שיוכנס לאוצר, וינטע אותו אשל בבוסתן המפואר של עולם התורה.

ראוי לציון ה'פתח דבר' שהוא מלא וגדוש באהבת תורה בגדלות המוחין, לרומם ולשגב הני דעסקין בעומקי הסוגיות, וכולו אומר כבוד לגאון המנוח זצ"ל ולמנחילי משנת תורתו.

מבטן מי יצאו הדברים הללו, ואיזהו הקולמוס אשר פלט זהרורי נוגה שכאלו??

הלא כתוב בתוכן העניינים: הרב אברהם ישראל סילבצקי. (אין לי מושג מי הוא)

הוא חתנו של ראש ישיבת מרכז הרב - הרב יעקב שפירא, בנו של הגר"א שפירא.
ר"מ בישיבת מרכז הרב.

דומני שכוונת הרב נוטר ל"פתח דבר" שלאחר שלושת המאמרים שבראש הספר (שהראשון משלושתם נכתב על ידי הרב סילבצקי). פתח דבר זה משום מה אינו מוזכר בתוכן העניינים, וגם בראשו לא נאמר מי כתבו.
הבעייה היא, שכל האישים שהיו עשויים לכתוב אותו, מוזכרים בעצמם בסוף הפתח דבר...

בין כך ובין כך, ייש"כ על העלאת הדברים.

תוך כדי דיבור כתב:דומני שכוונת הרב נוטר ל"פתח דבר" שלאחר שלושת המאמרים שבראש הספר (שהראשון משלושתם נכתב על ידי הרב סילבצקי). פתח דבר זה משום מה אינו מוזכר בתוכן העניינים, וגם בראשו לא נאמר מי כתבו.
.

אמת ויציב.

ומה שהכי מעורר התפעלות, זה המעשה שסיפר הגר"א שפירא מפיו של הגרמ"י צוויג על הג"ר יוסף ענגיל שבהספידו את המהרש"ם, גלל את כל המקומות בש"ס שכתוב בהם 'צדיק' והוכיח שהכוונה היא לת"ח...

תוך כדי דיבור כתב:דומני שכוונת הרב נוטר ל"פתח דבר" שלאחר שלושת המאמרים שבראש הספר (שהראשון משלושתם נכתב על ידי הרב סילבצקי). פתח דבר זה משום מה אינו מוזכר בתוכן העניינים, וגם בראשו לא נאמר מי כתבו.
הבעייה היא, שכל האישים שהיו עשויים לכתוב אותו, מוזכרים בעצמם בסוף הפתח דבר...

כותב הפתח דבר הוא הגאון הצנוע רבי בן ציון שפירא שליט"א, אשר ידו הגדולה עשתה את כל הספר.

נוטר הכרמים כתב:ומה שהכי מעורר התפעלות, זה המעשה שסיפר הגר"א שפירא מפיו של הגרמ"י צוויג על הג"ר יוסף ענגיל שבהספידו את המהרש"ם, גלל את כל המקומות בש"ס שכתוב בהם 'צדיק' והוכיח שהכוונה היא לת"ח...

בספר החדש גנזים ושו"ת חזו"א שמופיע כאן בפורום האריך מרן להוכיח את הדבר הנכון הזה מהרבה ראיות בש"ס.
יש עוד ראיה שהוא לא מביא שכעת נתקלתי בה בגמ' במס' זבחים ד"ז שאמורא אחד מקשה על חבירו שלא נפסק כדבריו והשני מביא לו ראיה משיטת ר"א בברייתא. הלה עונה לו: זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא, קאמינא אנא משנה שלימה ואת אמרת ר"א. מאד התפעלתי מהמימרא הזו: מי שטועה בסברא ואינו עונה כהלכה חסר לו ב"אדם גדול", הגדלות נמדדת בתורה, ועיקרה בהבנתה ובשידוד מערכותיה.

ואילו אנחנו יודעים שמי ששמח במצות ובקי בברכות (לברך ולהשפיע שפע) הוי אדם גדול כדאיתא בברכות ט, ב1 לח, א. ועוד, דמוכח שלא כדבריך שהרי מפורש הוא בתענית (כ,ב) "אדם גדול בתורה", וע"פ דבריך הוי בבחי' "מים אחרונים וואסער"...

אדג כתב:ואילו אנחנו יודעים שמי ששמח במצות ובקי בברכות (לברך ולהשפיע שפע) הוי אדם גדול כדאיתא בברכות ט, ב1 לח, א. ועוד, דמוכח שלא כדבריך שהרי מפורש הוא בתענית (כ,ב) "אדם גדול בתורה", וע"פ דבריך הוי בבחי' "מים אחרונים וואסער"...

באמת חבל שלא ראית את הספר של דברי החזו"א, דבריו המתוקים והבנויים לתלפיות מראיות רבות בש"ס. אני בס"ה הבאתי מימרא קטנה כוותיה, אבל זה בסדר, בכל הדורות היו את החכמים היותר גדולים שידעו להפטיר על דברי גדולי התורה וחז"ל "מים אחרונים וואסער". הייתי שם לך קישור לספר אלא שאני לא יודע למצוא אותו.