פורום אוצר החכמה

בכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ב מביא מרן את מה שכתב "הר"י בנבנשת ז"ל" בביאור הדין במצוות תרומת הדשן שצריך לחתות אילך ואילך כדי ליטול מן המאוכלות הפנימיות.

סליחה על הבורות, מי הוא הר"י בנבנשת ז"ל והאם נדפסו חידושיו ממנה העתיק מרן בכס"מ?

פשוט שאין הכוונה לבעל שדה יהושע, שהרי נולד אחרי פטירת הרב כס"מ.

מיללער כתב:בכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ב מביא מרן את מה שכתב "הר"י בנבנשת ז"ל" בביאור הדין בבמוות תרומת הדשן שצריך לחתות אילך ואיך כדי ליטול מן המאוכלות הפנימיות.
סליחה על הבורות, מי הוא הר"י בנבנשת ז"ל והאם נדפסו חידושיו ממנה העתיק מרן בכס"מ?

נראה שאינו רבי יהושע בנבנשת בעל שדה יהושע על הירושלמי ובעל שו"ת שער יהושע (אחיו של בעל כנסת הגדולה), כי הוא נולד כמה שנים אחרי פטירת מרן בעל כסף משנה, מרן הכ"מ נפטר בשנת של"ה, ורי"ב נולד בערך 15-20 שנה אח"כ בערך בשנת ש"נ-שנ"ה.
וכבר הקדימני שבענו מטובך.
ואולי הכוונה לרבי יהודה בנבנישתי, ראה בהקדמת שו"ת שער יהושע לרבי יהושע בנבנישתי (הוצאת מכון ירושלים) שמות אבות אבותיו ומשפחתו של המחבר, ושם בעמ' 10 נזכר דון יהודה בנבנישתי, שהיה מראשי הרבנים בשאלוניקי, נולד בספרד בשנת ר"ג, ובגירוש ספרד בשנת רנ"ב עבר לשאלוניקי, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=10&book=146677

מיללער כתב:בכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ב מביא מרן את מה שכתב "הר"י בנבנשת ז"ל" בביאור הדין בבמוות תרומת הדשן שצריך לחתות אילך ואיך כדי ליטול מן המאוכלות הפנימיות.

סליחה על הבורות, מי הוא הר"י בנבנשת ז"ל והאם נדפסו חידושיו ממנה העתיק מרן בכס"מ?

יוצא גם בהלכות מעשה הקרבנות פרק יז הלכה ט. ושמה כתב מצאתי כתוב בשם הר"י בנבנשת ז"ל.

וונדרבר כתב:

מיללער כתב:בכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ב מביא מרן את מה שכתב "הר"י בנבנשת ז"ל" בביאור הדין בבמוות תרומת הדשן שצריך לחתות אילך ואיך כדי ליטול מן המאוכלות הפנימיות.
סליחה על הבורות, מי הוא הר"י בנבנשת ז"ל והאם נדפסו חידושיו ממנה העתיק מרן בכס"מ?

נראה שאינו רבי יהושע בנבנשת בעל שדה יהושע על הירושלמי ובעל שו"ת שער יהושע (אחיו של בעל כנסת הגדולה), כי הוא נולד כמה שנים אחרי פטירת מרן בעל כסף משנה, מרן הכ"מ נפטר בשנת של"ה, ורי"ב נולד בערך 15-20 שנה אח"כ בערך בשנת ש"נ-שנ"ה.
וכבר הקדימני שבענו מטובך.
ואולי הכוונה לרבי יהודה בנבנישתי, ראה בהקדמת שו"ת שער יהושע לרבי יהושע בנבנישתי (הוצאת מכון ירושלים) שמות אבות אבותיו ומשפחתו של המחבר, ושם בעמ' 10 נזכר דון יהודה בנבנישתי, שהיה מראשי הרבנים בשאלוניקי, נולד בספרד בשנת ר"ג, ובגירוש ספרד בשנת רנ"ב עבר לשאלוניקי, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=10&book=146677

תודה רבה

האם יש חיבור ממנו?

וונדרבר כתב:

מיללער כתב:בכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ב הי"ב מביא מרן את מה שכתב "הר"י בנבנשת ז"ל" בביאור הדין בבמוות תרומת הדשן שצריך לחתות אילך ואיך כדי ליטול מן המאוכלות הפנימיות.
סליחה על הבורות, מי הוא הר"י בנבנשת ז"ל והאם נדפסו חידושיו ממנה העתיק מרן בכס"מ?

נראה שאינו רבי יהושע בנבנשת בעל שדה יהושע על הירושלמי ובעל שו"ת שער יהושע (אחיו של בעל כנסת הגדולה), כי הוא נולד כמה שנים אחרי פטירת מרן בעל כסף משנה, מרן הכ"מ נפטר בשנת של"ה, ורי"ב נולד בערך 15-20 שנה אח"כ בערך בשנת ש"נ-שנ"ה.
וכבר הקדימני שבענו מטובך.
ואולי הכוונה לרבי יהודה בנבנישתי, ראה בהקדמת שו"ת שער יהושע לרבי יהושע בנבנישתי (הוצאת מכון ירושלים) שמות אבות אבותיו ומשפחתו של המחבר, ושם בעמ' 10 נזכר דון יהודה בנבנישתי, שהיה מראשי הרבנים בשאלוניקי, נולד בספרד בשנת ר"ג, ובגירוש ספרד בשנת רנ"ב עבר לשאלוניקי, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=10&book=146677

קבלתי באישית שבספר הדרת קודש על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין כתב המחבר (הרב אליהו חיים לרנר) שחיפש למצוא את דברי הר"י בנבנשת שהביא מרן הכס"מ, ומצא שבפירוש עבודה תמה להר"י בנבנישתי בעל השדה יהושע על הירושלמי שחיבר על סדר עבודת יוה"כ נמצא כענין הזה שמזכיר הכס"מ בשמו וממילא מסתבר שאליו כיוונו דבריו.

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=111

והוסיף הרב המחבר הנ"ל שם שאח"כ העירו לו שזה א"א שהכס"מ מביא שמועה מהר"י בנבנישתי שהיה אחריו, אבל כיון שנמצא כדבריו בספר הנ"ל ואין מחבר אחר בשם הזה, מסתבר שלא מבטן הכס"מ יצאו הדברים אלא שזו תוספות מאוחרת והגה"ה שנמצאה עלי גליון הכס"מ שהוסיפו המדפיסים עכת"ד.


והנה אם כנים דבריו מתורצת אצלי קושיא על הלחם משנה שהביא את קושית הכסף משנה שם על דברי הריטב"א והלח"מ מתרץ את הקושיא, ותירוצו של הלח"מ הוא ממש דברים ככתבן ממה שהביא אח"כ הכס"מ מדברי הר"י בנבנשת ותמוה הדבר למה לא ראה הלח"מ את כל דברי הכס"מ, אם לא שנאמר שלפני הלחם משנה היה רק דברי הכסף משנה בלי ההגהה המאוחרת שהוסיפו אח"כ מדברי הר"י בנבנשת ולכן תמה הלח"מ ודו"ק.

אולם דא עקא שקשה להגיה ולהדחיק את זה מבלי להביא ראיה, ובפרט שכבר הובא לעיל שהכס"מ מביא עוד הפעם (או יותר?) מדברי הר"י בנבנשת האם נאמר שבכל מקום אין זה דברי מרן ז"ל אלא הגהה? אבל באמת לכאורה כהיום יכולים לחקור את זה במקור, האם נמצאים דברי הכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין מכת"י או מדפוס קדום ואולי שם נמצא שהמחבר בעל הדרת קודש כיון בזה לאמיתה של תורה.

מיללער כתב:אולם דא עקא שקשה להגיה ולהדחיק את זה מבלי להביא ראיה, ובפרט שכבר הובא לעיל שהכס"מ מביא עוד הפעם (או יותר?) מדברי הר"י בנבנשת האם נאמר שבכל מקום אין זה דברי מרן ז"ל אלא הגהה? אבל באמת לכאורה כהיום יכולים לחקור את זה במקור, האם נמצאים דברי הכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין מכת"י או מדפוס קדום

ראה בדפוס ראשון של כסף משנה במשנה תורה להרמב"ם ונציא של"ד הל' תמידין ומוספין פ"ב הל' י"ב ששם נדפס הקטע הזה בשלמותו, ומכאן ראיה דאינה הגהה או תוספת מאוחרת.

ואולי יש ליישב שהר"ב עבודה תמה מביא וקורא מתורת זקנו, ואילו הכס"מ ראה הדברים במקורן או שמען מפי מוה"ר יהודה בנבנשת

וונדרבר כתב:

מיללער כתב:אולם דא עקא שקשה להגיה ולהדחיק את זה מבלי להביא ראיה, ובפרט שכבר הובא לעיל שהכס"מ מביא עוד הפעם (או יותר?) מדברי הר"י בנבנשת האם נאמר שבכל מקום אין זה דברי מרן ז"ל אלא הגהה? אבל באמת לכאורה כהיום יכולים לחקור את זה במקור, האם נמצאים דברי הכסף משנה על הרמב"ם הל' תמידין ומוספין מכת"י או מדפוס קדום

ראה בדפוס ראשון של כסף משנה במשנה תורה להרמב"ם ונציא של"ד הל' תמידין ומוספין פ"ב הל' י"ב ששם נדפס הקטע הזה בשלמותו, ומכאן ראיה דאינה הגהה או תוספת מאוחרת.

כסף משנה ונציה של''ד.PDF

תודה רבה

שניהם ר' יהודה בן בנשת והב"י גרו בעיר ניקיפולי.

עיין ב"י או"ח רט"ז ג'

"דבר פשוט הוא שלא על שושנים הגדלים באילן אמרו כן אלא על שושנים הגדלים בקרקע, כמו שגדלים בסביבות ניקופולי וגבוליה בקרקע ורדים כמו אותם שגדלים באילן:"

ובשו"ת מהרש"ך חלק ב' סי' קע"ג, תשובה לר' יהודה בן באן בנשת אודות ממון שא' צוה לבניו ליתן פירותיהן לישיבת ניקופול.

בראנסוויל כתב:שניהם ר' יהודה בן בנשת והב"י גרו בעיר ניקיפולי.

עיין ב"י או"ח רט"ז ג'

"דבר פשוט הוא שלא על שושנים הגדלים באילן אמרו כן אלא על שושנים הגדלים בקרקע, כמו שגדלים בסביבות ניקופולי וגבוליה בקרקע ורדים כמו אותם שגדלים באילן:"

ובשו"ת מהרש"ך חלק ב' סי' קע"ג, תשובה לר' יהודה בן באן בנשת אודות ממון שא' צוה לבניו ליתן פירותיהן לישיבת ניקופול.

תודה רבה על המציאה

אז מדובר בחכם אחר לגמרי מחכמי ניקופולי שחי "בזמנו" של הב"י, איני יודע אם זה חשוב מקור ומפריך את זה, אבל באוצר ישראל בערך ניקופול, מביא שהר"י בנבנשת מניקופול שימש שם כרב וראש ישיבה אחרי מרן הבית יוסף, וביניהם היו עוד רבנים:


https://www.google.com/books/edition/%D ... frontcover

בראנסוויל כתב:שניהם ר' יהודה בן בנשת והב"י גרו בעיר ניקיפולי.

עיין ב"י או"ח רט"ז ג'

"דבר פשוט הוא שלא על שושנים הגדלים באילן אמרו כן אלא על שושנים הגדלים בקרקע, כמו שגדלים בסביבות ניקופולי וגבוליה בקרקע ורדים כמו אותם שגדלים באילן:"

ובשו"ת מהרש"ך חלק ב' סי' קע"ג, תשובה לר' יהודה בן באן בנשת אודות ממון שא' צוה לבניו ליתן פירותיהן לישיבת ניקופול.

מהרש"ך נולד בשנת ר"פ, ואילו ר"י בנבנשתי שהוזכר כאן נפטר בשנת רע"ה. וע"כ שהכוונה לנכדו שנקרא בשמו. [כ"כ בשמות חכמים ח"ב].
ואין לומר שאף כוונת הכס"מ לנכד הנ"ל, שהרי אף בדפו"ר הוזכר בברכת המתים 'ז"ל', וע"כ שכוונתו לסב.

יהודה בן יעקב כתב:

בראנסוויל כתב:שניהם ר' יהודה בן בנשת והב"י גרו בעיר ניקיפולי.

עיין ב"י או"ח רט"ז ג'

"דבר פשוט הוא שלא על שושנים הגדלים באילן אמרו כן אלא על שושנים הגדלים בקרקע, כמו שגדלים בסביבות ניקופולי וגבוליה בקרקע ורדים כמו אותם שגדלים באילן:"

ובשו"ת מהרש"ך חלק ב' סי' קע"ג, תשובה לר' יהודה בן באן בנשת אודות ממון שא' צוה לבניו ליתן פירותיהן לישיבת ניקופול.

מהרש"ך נולד בשנת ר"פ, ואילו ר"י בנבנשתי שהוזכר כאן נפטר בשנת רע"ה. וע"כ שהכוונה לנכדו שנקרא בשמו. [כ"כ בשמות חכמים ח"ב].
ואין לומר שאף כוונת הכס"מ לנכד הנ"ל, שהרי אף בדפו"ר הוזכר בברכת המתים 'ז"ל', וע"כ שכוונתו לסב.

אפשר להעתיק את מה שכ' בשמות חכמים על הסב?

יהודה בן יעקב כתב:

בראנסוויל כתב:שניהם ר' יהודה בן בנשת והב"י גרו בעיר ניקיפולי.

עיין ב"י או"ח רט"ז ג'

"דבר פשוט הוא שלא על שושנים הגדלים באילן אמרו כן אלא על שושנים הגדלים בקרקע, כמו שגדלים בסביבות ניקופולי וגבוליה בקרקע ורדים כמו אותם שגדלים באילן:"

ובשו"ת מהרש"ך חלק ב' סי' קע"ג, תשובה לר' יהודה בן באן בנשת אודות ממון שא' צוה לבניו ליתן פירותיהן לישיבת ניקופול.

מהרש"ך נולד בשנת ר"פ, ואילו ר"י בנבנשתי שהוזכר כאן נפטר בשנת רע"ה. וע"כ שהכוונה לנכדו שנקרא בשמו. [כ"כ בשמות חכמים ח"ב].
ואין לומר שאף כוונת הכס"מ לנכד הנ"ל, שהרי אף בדפו"ר הוזכר בברכת המתים 'ז"ל', וע"כ שכוונתו לסב.

נכרים דבריך.

הסב הי' מגולי ספרד[?], ונתישב בסלוניקי

זו מצאתי בתשובת מהרשד"מ שאלה מ"ב ביו"ד ואיני יודע איפה כתב זאת הר"י ן' חביב:

עוד במהרשד"ם שם סי' מ"ד

מיללער כתב:אפשר להעתיק את מה שכ' בשמות חכמים על הסב?

קשתה עלי העתקה, ובפרט שערך זה לקוח מהמבוא לשו"ת שער יהושע המקושר לעיל.

יהודה בן יעקב כתב:

מיללער כתב:אפשר להעתיק את מה שכ' בשמות חכמים על הסב?

קשתה עלי העתקה, ובפרט שערך זה לקוח מהמבוא לשו"ת שער יהושע המקושר לעיל.

בסדר

-

לאחר כל הדיונים בשורה התחתונה

רבי יהודה (יאודה) בנבנשת (בן באן בנשת) המובא בכסף משנה היה ממגורשי ספרד שהתיישב בשאלוניקי, ולפני מרן הבית יוסף היו כתביו שהעתיק מהם בחיבורו כסף משנה על הרמב"ם (לפחות בב' מקומות - יותר?). נזכר גם בשו"ת מהרשד"ם בשם המהר"י ן' חביב. כפי שנכתב לעיל נפטר בשנת רע"ה

נכדו שהיה נקרא על שמו כיהן כרב וראש ישיבה בעיר ניקופול/ניקופולי (כהיום בבולגריה) בה גם כיהן הבית יוסף בשנים טרם עלותו לארה"ק. הוא נזכר בשו"ת מהרש"ך.

בכ"י הספה"ל Ms. Heb. 8°2001, כרך ג, דף 437:

הוראת חכמי גדולי עיר ואם בישראל שאלוניקי יצ"ו
על יבמה הזקוקה ליבם משומד

נאם החותמים בכ' ימים לחדש שבט שנת הרע"ד בכאן בשאלוניקי י"א, עובדי עבודת הקדש בכל העיר הזאת יצ"ו
יעקב ן' חביב. שלמה טאיטאצאק. אליעזר השמעוני.

גם ר' יהודה בן בנבנשת מצטרף אל החכמים הנזכרים וז"ל בסו"ד:

... שאם נחפש אחר קולות אשר לא כדברי הרבנים אשר שתינו מימיהם גולת ספרד לא ישאר לנו חלק באלה"י ישראל.
יהודה ן' בנבנשת

בהמשך חתומים:
ר' יוסף פאסי. ר' מאיר בן ערמה.

גם בני הדור השני:
ר' יוסף בכמהר"ר שלמה טאיטאצאק. ר' לוי (ב"ר יעקב) ן' חביב. ר' שמואל עוזיאל.

בשנת שט"ו מוסיף על 'הראשונים גם האחרונים':
ר' אברהם סיראלוו

בראנסוויל כתב:עוד במהרשד"ם שם סי' מ"ד

ראה טופס הפסק ששלח החכם השלם החסיד דון יהודה בנבנשת זלה"ה לקהל קדוש קהל זייטו על אודות בדיקת הריאה

בתשובת מהרשד"ם הנז':

מקור מים חיים מעייני הישועה האלדים האדירים קדמונינו גאוני עולם אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים אשר הורונו הדרך נלכה בה ואת המעשה אשר נעשה הלא המה הגבורים אשר מעולם אנשי שם החכמים השלמים כמהר"ר יאודה באן-בנשת וכמהר"ר יוסף פאסי וכמהר"ר יעקב ן' חביב זלה"ה אשר הפליגו החקירה והדקדוק בענין הזה

וראה ר"פ בהמצ"ב:

וראה עוד
קונטרס בבדיקת הריאה לרבי יעקב ן' חביב
בית אהרן וישראל, גליון 200

פולמוס הריאה בשאלוניקי
מן הגנזים יב