פורום אוצר החכמה

נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר.
ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י:
רש"י מסכת ראש השנה דף יז.
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, כמו אין מעבירין על המצות (יומא לג, א) אין מעבירין על האוכלין (עירובין סד, ב) - מניחן והולך לו.
מה אומרים חו"ר?

הרמב"ם מכנה אותן תמיד: דעות.
והוא מלשון חז"ל, ראה אבות ה, יא: ארבע מדות בדעות, נוח לכעוס וכו'.

הרבינו יונה במסכת אבות, חוזר ושונה פעמים רבות, את ענין זה, ולדוגמא בלבד:
פירוש רבינו יונה על אבות [ב, ט]:

איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם - בכל המדות טובות והישרות יש לאדם להדבק בהם ר"ל להדבק במדה אחת להיות שלם בה כי טוב לאדם לאחוז במדה אחת בשלמות ונקל אליו להשיג ממנה אל כל המדות החשובות מהיותו בן כמה מדות ואיננו שלם באחת מהן.

האם יתכן שהמקור הוא מהערבית?

בספרות הקבלה (והחסידות) המושג 'מדות' מיוחס תמיד לענין ה'רגשות': מדת החסד, מדת הגבורה וכו'.

פי האתון כתב:נשאלתי: האם המושג 'מידה' במובן 'מידות טובות' מופיע כבר בחז"ל, או שכוונתם רק למידה במובן 'מידות ומשקלות' דהיינו: מידת גאווה כדוגמה, יש לה שיעור, שיש מי שיש לו 50 אחוז גאווה ויש שיש לו יותר.
ומסופקני אם ניתן להוכיח מרש"י:
רש"י מסכת ראש השנה דף יז.
המעביר על מדותיו - שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, כמו אין מעבירין על המצות (יומא לג, א) אין מעבירין על האוכלין (עירובין סד, ב) - מניחן והולך לו.
מה אומרים חו"ר?

מדות בלשון חז"ל הוא מושג רחב מאוד, שהמשמעות הנפוצה מדות = תכונות נובעת ממנה באופן ישיר.
מדה - דפוס פעולה או דפוס התייחסות, כמו י"ג מדות הרחמים, מדות שהתורה נדרשת בהן, ועוד. מזה מדות של מעלה, ומזה גם מדות במובן תכונות של האדם.
אינני בקי בלשון ערבי אבל כיון שהקשר הלשוני ברור נראה לי מיותר להניח שיד הערבית באמצע.

דרומי כתב: בספרות הקבלה (והחסידות) המושג 'מדות' מיוחס תמיד לענין ה'רגשות': מדת החסד, מדת הגבורה וכו'.

"רגשות" הוא תרגום לא שלם ולא מדויק כלל.

נכון.

וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג, לב). ותרגם המיוחס ליונתן "וכל עמה דגוה גבריא מרי מיכלן בישין" בעלי מדות רעות.

יתר10 כתב:וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות (במדבר יג, לב). ותרגם המיוחס ליונתן "וכל עמה דגוה גבריא מרי מיכלן בישין" בעלי מדות רעות.

יפה!
אם כן יש לנו ראיה שכבר בתורה המילה 'מידות' מתפרשת 'מדות רעות', לדברי המיוחס ליב"ע...

מצאתי. ויל"ע.

סגי נהור כתב:מצאתי. ויל"ע.

מיכלן בישין.PNG

מהיכן זה?