פורום אוצר החכמה

כתב בספר אהל מועד שער הברכות דרך ו (לר' שמואל ב"ר משולם ירונדי תלמיד הרשב"א): ומנהג הוא שחותכין בככר חתיכות שנשארות דבוקות בככר מצד א' ומדקדקין שיהא מספרם כמספר העולים שחייבים לקרוא בתורה ביום ההוא.


האם ידוע למישהו מקבילה למנהג מעניין זה?

(מה שמצאתי קצת דומה זה המנהג שמוזכר ב"בן איש חי" שנה שניה פרשת ויקרא אות יא. מנהג ותיקין להדליק נרות בליל ר"ח, ואפילו בקיץ שיושבים על הגג וזורח אור הכוכבים באויר, וכתב הרב חס"ל שהוא נהג להדליק בשבת שבעה נרות, וביוה"כ שש, וביו"ט חמש, ובר"ח ארבעה, כמספר העולים לס"ת ע"ש, ובביתנו המנהג להדליק שבעה הן ביוה"כ הן בימים טובים, ובר"ח ארבעה וכן בחוה"מ ארבעה).

בחיפוש ישנה מקבילה בספר המנוחה.

זכור לי שכורעים כנגד הס"ת, כשמראים הכתב לקהל, כורע כמנין העולים. מה המקור לזה?

דרופתקי דאורייתא כתב:זכור לי שכורעים כנגד הס"ת, כשמראים הכתב לקהל, כורע כמנין העולים. מה המקור לזה?

בא"ח.

גם אני חשבתי כך אבל אחרי הדברים של הרב משנ"ן לעיל מבא"ח ש"ש תולדות טו, עיינתי ולא מצאתי שם.
היכן זה אם כן?

בסעיף הבא.

יש"כ
בן איש חי שנה שניה פרשת תולדות סעיף טז

ומצאתי כתוב שבשבת בשחרית, ישתחוה לס"ת שבעה השתחויות כנגד העולין, וכן כל זמן יהיו ההשתחויות כנגד העולין לס"ת, ונכון הוא

היכן מצא כן כתוב? (באיזה מספריו?!..).

מעין הדברים האלו נמצאים בשיירי כנסת הגדולה או"ח (סימן קסז הגה"ט אות ו), וז"ל
ו כמה חתיכות צריך לחתוך בברכת המוציא, מצאתי כתוב סימנה הז"ג, חמשה חתיכות בליל שבת כנגד ה' תיבות שבפסוק דיאר ה' פניו, ז' חתיכות בשחרית כנגד פסוק ישא ה', ג' חתיכות בסעודה ג' כנגד פסוק יברכך ה'. עוד ראיתי כתוב שבשבת בכל הסעודות ז' חתיכות כנגד ז' בני אדם שקורין בתורה בשבת, ובי"ט ה' חתיכות כנגד ה' בני אדם שקורין בתורה, ובר"ח וחולו של מועד ד' חתיכות כנגד ד' עולים, ובחול ג' חתיכות כנגד ג' עולים, וכן בסעודה ג' של שבת י"א ג' חתיכות מפני שהיא לאחר מנחה שקורין ג'.
כנראה ראה שתי המקורות דלעיל.