פורום אוצר החכמה

"והיה נוהג לומר לי, שטוב לחזור השו"ע בערוך השלחן אחרי שכבר חזרו היטב הטוב"י והשו"ע, וכשעייפים כבר לחזור טוב לחזור בערוך השלחן שהוא סדרן טוב במוח" (אור הגנוז - לקוטי דברים - הנהגות ר"ש משאץ לונדון).

"סיפר לי יד"נ ש"ב וכו' מהר"א היילפרין שליט"א מרדמושילא וכו' שזוכר ויודע שהגה"ק מהר"ש מסטראפקוב זי"ע קנה ספרי ערוך השלחן ועבר עליהן, רק כשהגיע לענין המאשין מצות העביר קו עליהן" (הערת המו"ל שם).

מענין לענין.
בשו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קז כתב:

האמנם היות כי בעל עה"ש הי' בעל הוראה מובהק בדור האחרון (ומהגאון ר' אליהו הענקין זצ"ל נאמר שיש לסמוך עליו יותר מעל המ"ב במקום שחולקים).

שמעתי מבעל הוראה מובהק דבר מתקבל,והוא שבמקום שבאים לברר היאך היה המנהג בליטא וברייסן,אז ערוך השלחן עדיף יותר שכן הוא היה רב ובעל הוראה רבות בשנים, ודבריו משקפים מנהג מדינתו מקומו משא"כ רבינו המ"ב שהכל מיד ה' עליו השכיל.

ובאמת הערוך השלחן מתחשב הרבה הרבה יותר במנהגי המקום והמדינה ומה שהכיר בדורו, משא"כ המשנ"ב שבדרך כלל אפילו כשמביא מנהג הרי הוא עושה כן מתוך אחד הספרים, ולא ממה שידע בעצמו ונוכח בעיניו (רוצה לומר, שדרכו של המשנ"ב להישען כמעט אך ורק על ספרי הפוסקים, ועל כן גם מנהגים אין הוא מביא [כמעט] אלא אותם שנזכרים כבר בספרי הפוסקים שלפניו).

נ.ב. מוהר"ש מסטראפקוב, הכוונה למייסד חסידות זו, בנו של הדברי יחזקאל? אם כן מביא השמועה, רבי אלחנן היילפרין שליט"א, צריך להיות זקן מופלג מאד עתה... אא"כ "יודע" היינו ששמע, ולא שראה בעצמו.
ואגב, מישהו יודע איפה בערוה"ש מדבר על מצות מכונה? מקופיא חיפשתי בסימנים העוסקים בהכנת מצה (תנ"ג-תס"ז, ובפרט סי' תנ"ט) ולא צדה עיני אלא התייחסות אגב אורחא למכונה הטוחנת את הקמח, שלא על זה הפולמוס.

תוכ"ד גם אני יגעתי ולא מצאתי איה מקומו בערוה"ש

מביאים ראיה מדבריו בסי' תנג סכ"ב שגם גוי שאפה מצות כשירות מותרות באכילה בפסח, משום שאין דין לשמה אלא רק שימור מחמץ, וא"כ הוא הדין למכונה שאין בזה חסרון כלל.

טוב, אבל עדיין אין זה מתאים לעניין של פולמוס ה"מצה מאשין" עד כדי שיבואו החסידים וימחקוהו מן הספר... ועוד, שגם במקור שציינת לא מובא העניין אלא באגב דאגב, בדיוק בדעת רב האי גאון שהביא הרא"ש, כדי להוכיח מזה לגדר דין מצה שמורה. ועוד, שכמדומני מה שטענת זו באמת אחת מראיות המתירים, אבל בין האוסרים נמצאו גם שדחו את הלימוד מגוי למכונה, וממילא נפלה הראיה בבירא לשיטתם.

אולי באמת פלא איך הערוה"ש לא התייחס לעניין זה של מצת מכונה, אבל דומה שנמצא עתה שיש איזו בעיה במסירת הסיפור, וצ"ע.

אברך כתב:מביאים ראיה מדבריו בסי' תנג סכ"ב שגם גוי שאפה מצות כשירות מותרות באכילה בפסח, משום שאין דין לשמה אלא רק שימור מחמץ, וא"כ הוא הדין למכונה שאין בזה חסרון כלל.

סליחה, לא הבנתי מה הקשר הרי במצות מכונה, לטענת הטוענים, יש בעיה של חוסר אפשרות לשמר, משא"כ בגוי הרי יש לו אפשרות לשמר ממש כמו הישראל מבחינה טכנית. הלא כן?

שמועה שמעתי, איני זוכר מקורו, שפסקו של הערוה"ש היה בע"פ, אך מפני המחלוקת לא רצה להכניסו לספרו. השמע אחד דבר כזה?

תוך כדי דיבור כתב:נ.ב. מוהר"ש מסטראפקוב, הכוונה למייסד חסידות זו, בנו של הדברי יחזקאל? אם כן מביא השמועה, רבי אלחנן היילפרין שליט"א, צריך להיות זקן מופלג מאד עתה... אא"כ "יודע" היינו ששמע, ולא שראה בעצמו.

אכן הכוונה למהר"ש מסטראפקוב בנו של הדברי יחזקאל, שנפטר בשנת ת"ש. הוא התגורר בקאשוי, שם התגורר רבי אלחנן היילפרין והסתופף רבות בצלו ומוסר הרבה בשמו.

ישנה התבטאות של גדול אחד מהחסידים [לא זוכר כרגע מי, אולי ה'מנחת אלעזר'] על ה'ערוך השולחן', שהוא הפך את השולחן ערוך... [שלחן ערוך - ערוך השלחן].

איני יודע אודות מה התבטא כך

קונה הכל כתב:ישנה התבטאות של גדול אחד מהחסידים [לא זוכר כרגע מי, אולי ה'מנחת אלעזר'] על ה'ערוך השולחן', שהוא הפך את השולחן ערוך... [שלחן ערוך - ערוך השלחן].

איני יודע אודות מה התבטא כך

בכלל להביא שמועות פורחות שמצץ מישהו מאצבעו, תחת אחד השיחים, לדבר חסר ערך יחשב, וכשהדבר כרוך בביזוי ת"ח גם לעוון יהיה.

דברי הרב ממונקאטש על ערוה"ש (בסגנון אחר) תמצא בסוף נימוקי או"ח סי' תס"ז. אבל אם נבוא להכריע מיהו פוסק לפי שיטת מונקאטש, הרי שגם רבן של מורים, מהרש"ם מבראזאן אינו בא מן המנין, וככתוב הדר בהקדמת דרכי תשובה.

[וידוע חידושו של ערוה"ש בסי' ע"ה שאף שצווח ככרוכיה כנגד המנהג הרע להקל בכיסוי ראש לאשה במדינתו, עכ"ז הכריע שמותר לקרוא דבר שבקדושה כנגד שערן המגולה, (ובמ"ב כתב להיפך ונראה שבא לאפוקי מדברי ערוה"ש ואין לי כח לבדוק עתה אם הדבר עולה נכון עם סדר הזמנים), ובתש' דברי יואל או"ח סי' י' האריך לסתור דברי ערוה"ש, אבל לך תעלה לשונו בדרך כבוד (ראה במיוחד אות יג שמלמד זכות על דבריו) ונקל לשער איך היה כותב הגאון הנזכר מעלה בנידון זה].

יצויין כי במקו"א (שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סו"ס כ') הביאו בכבוד ופסק על פיו. ועיקר דבריו בנימוקי או"ח הם גבי קולות בהלכות פסח (ודומה לעניין שבראש האשכול דנן...)

נ.ב. משנ"ב או"ח ח"א נדפס עשרים שנה לפני ערוה"ש או"ח ח"א. ועל כן תמצא רק בכיוון אחד, דהיינו שהערוה"ש מזכיר דברי משנ"ב או רומז עליהם, אבל כמובן לא להיפך.

איש ספר כתב:

[וידוע חידושו של ערוה"ש בסי' ע"ה שאף שצווח ככרוכיה כנגד המנהג הרע להקל בכיסוי ראש לאשה במדינתו, עכ"ז הכריע שמותר לקרוא דבר שבקדושה כנגד שערן המגולה, (ובמ"ב כתב להיפך ונראה שבא לאפוקי מדברי ערוה"ש ואין לי כח לבדוק עתה אם הדבר עולה נכון עם סדר הזמנים), ובתש' דברי יואל או"ח סי' י' האריך לסתור דברי ערוה"ש, אבל לך תעלה לשונו בדרך כבוד (ראה במיוחד אות יג שמלמד זכות על דבריו) ונקל לשער איך היה כותב הגאון הנזכר מעלה בנידון זה].

כדעת הערוך השלחן פוסק גם הבן איש חי פרשת בא אות יב, והעתיקו הכף החיים או"ח עה, ס"ק י"ז.
האגרות משה ח"א סי' לט הביא את הערוה"ש בלשון "כבר הורה זקן".

ראיתי זה עתה מעשה מעניין בשם הג"ר אליעזר עוזר מפ"ת.

פעם ישבו מרן הגרא"מ שך זי"ע והגר"ש טנא אב"ד ת"א, ושחו בד"ת, ונכנס באותה שעה הגר"ש רוזובסקי זצ"ל לבית והתערב בשיחה ושאל: במה עוסקים? ואמרו לו, במקומות שיש קושיא על הספר ערוך השולחן מתוס' מפורש. אמר הגרש"ר: אכן יש כמה מקומות כאלו, ועל אתר מנה שמונה מקומות, וסיים דבריו באומרו: וזהו!!

הגאונים הנ"ל יצאו בהתפעלות מה'וזהו' יותר מעצם העובדא שזכר שמונה מקומות...

(אגב, השערה הסטורית, שלשת הגאונים הנ"ל ישבו במותב תלתא כחדא בד"ת בענין ישיבת לומזא, אולי זה היה אז, כך מסתבר לפי זהות המספר...).

יצויינו הגהותיו של הגרפ"מ אלתר זצ"ל על כל ספר ערוך השולחן שהודפסו בהוצאת עוז והדר, שאחרי שבשנותיו האחרונות שימש כאדמו"ר מגור, הרי לנו הגהות מאדמו"ר חסידי על הספר.

שמעתי מזקני זצ"ל שהיה תלמידו של המנחת אלעזר, ששמע מהמנ"א שהתבטא, 'חידוש הוא, שה'למדן' הליטאי עושה 'סדר' בהלכה'. [כי כידוע בלומדות לבד אי אפשר להגיע להלכה, ואכמ"ל].
וכמובן מזה שהעריכו מאוד, אלא שכדרכו, כשלא מצא חן בעיניו פסק מסויים אישתפיך חמימיה.

על ספרו אור ישרים ישנו הסכמה מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבעל והצמח צדק מליובאוויטש ....
ואודות הספר היקר ערוך השולחן ישנו במכתבי הרה''ח ר' אברהם חיים לעווין המכונה המלאך מאריות שבחסידי קדמאי בליובאוויטש המקורית
מאמר חריף שאין רצוני לחזור עליו אך עיי''ש. והריא''ז מרגליות מירושלים שהי' מהנוהים אחר המנח''א ממונקץ' כשהדפיס את המכתביםהדפיס את המאמר

על ספרו "אור לישרים" שעל ספר הישר, נטל הערוך השלחן הסכמה מהרה"ק ר"א מטשערנוביל ומבנו רמ"נ. (מהצ"צ שנפטר ג' שנים קודם לא יכול היה ליטול, ודלא כר"מ בר-אילן ח"א עמוד רלה). ברוב עותקי דפו"ר חסרות הסכמות אלו.

ובזה יצאתי חובת תיקון כמה שיבושים למעלה.

רבטוב כתב:על ספרו אור ישרים ישנו הסכמה מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבעל והצמח צדק מליובאוויטש ....
ואודות הספר היקר ערוך השולחן ישנו במכתבי הרה''ח ר' אברהם חיים לעווין המכונה המלאך מאריות שבחסידי קדמאי בליובאוויטש המקורית
מאמר חריף שאין רצוני לחזור עליו אך עיי''ש. והריא''ז מרגליות מירושלים שהי' מהנוהים אחר המנח''א ממונקץ' כשהדפיס את המכתביםהדפיס את המאמר

לא זכיתי להבין, הריא"ז הדפיס מכתבי המלאך?

בראנסוויל כתב:

רבטוב כתב:על ספרו אור ישרים ישנו הסכמה מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבעל והצמח צדק מליובאוויטש ....
ואודות הספר היקר ערוך השולחן ישנו במכתבי הרה''ח ר' אברהם חיים לעווין המכונה המלאך מאריות שבחסידי קדמאי בליובאוויטש המקורית
מאמר חריף שאין רצוני לחזור עליו אך עיי''ש. והריא''ז מרגליות מירושלים שהי' מהנוהים אחר המנח''א ממונקץ' כשהדפיס את המכתביםהדפיס את המאמר

לא זכיתי להבין, הריא"ז הדפיס מכתבי המלאך?

כן ....הרב משופרון [פאזען] שהי שכן לביהמד''ר של המלאכים והתפלל שם בימות החול כל בוקר שלחם לריא''ז לסדרם ולהדפיסם ..
ובנידון הספר אור לישרים עם הערות שהדפיס בעל ערוך השולחן בשנת תרכ''ט יש שם הסכמות מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבל ובנו ר' מנחם נחום זצ''ל וזכרוני כזב לי שגם
מהצמח צדק .ואיתכם הסליחה

בראנסוויל כתב:

רבטוב כתב:על ספרו אור ישרים ישנו הסכמה מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבעל והצמח צדק מליובאוויטש ....
ואודות הספר היקר ערוך השולחן ישנו במכתבי הרה''ח ר' אברהם חיים לעווין המכונה המלאך מאריות שבחסידי קדמאי בליובאוויטש המקורית
מאמר חריף שאין רצוני לחזור עליו אך עיי''ש. והריא''ז מרגליות מירושלים שהי' מהנוהים אחר המנח''א ממונקץ' כשהדפיס את המכתביםהדפיס את המאמר

לא זכיתי להבין, הריא"ז הדפיס מכתבי המלאך?

כן ....הרב משופרון [פאזען] שהי שכן לביהמד''ר של המלאכים והתפלל שם בימות החול כל בוקר שלחם לריא''ז לסדרם ולהדפיסם ..
ובנידון הספר אור לישרים עם הערות שהדפיס בעל ערוך השולחן בשנת תרכ''ט יש שם הסכמות מהרה''ק ר' אהרן מטשערנאבל ובנו ר' מנחם נחום זצ''ל וזכרוני כזב לי שגם
מהצמח צדק .ואיתכם הסליחה

בענין ה'ערוך השלחן' וה'חסידים',
מצאתי דבר מעניין.

בספר 'שערי אריה' - להגה"צ ר' ארי' מרדכי רבינוביץ זצ"ל, (נחלי אמונה אות ב):

סיפר לי הגה"צ ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, ר"מ בישיבת חברון,
כי בימי אברכותו, נסע ביחד עם הגאון הישיש ר' יחיאל מיכל אפשטיין - בעל 'ערוך השלחן 'זצ"ל, על מסילת הברזל.
ובמשך זמן הנסיעה, דיבר בעל 'ערוך השלחן' על החסידים, וכך דיבר איזה שעות על החסרונות שנמצא בהם.
והגה"צ ר' משה מרדכי היה לו עגמת נפש רב לשמוע דברים כאלה משך שעות, והלא יותר טוב באם שהיה מדבר מדברי תורה,
לכן שפט בדעתו, ליתן את אצבעו באזניו, למען שלא ישמע יותר, וכמו כן שלא ירגיש הגאון בעל 'ערוך השלחן' מזה, יען כי הוא היה גאון וישיש,
וכך עבר כמה זמן,
ואח"כ רבע שעה קודם שהגיעו לתחנה לרדת מעל מסילת הברזל, אמר אליו בעל 'ערוך השלחן':
"משה מרדכי", שמע והנני להגיד לך את האמת,
כי באם שהיה ידוע לי שבני יהיו חסידים, הייתי קורא אלי כלי זמרים לנגן לי, ואני הייתי מרקד,
ואף שהמסילת הברזל היה מתנענע, והעמיד עצמו והראה לו איך שהיה מחזיק את עצמו בהספסל והיה מרקד.
והגה"צ ר' משה מרדכי היה דרכו לספר לי זאת הרבה פעמים, כי בעיניו היה זה חידוש גדול.

תוך כדי דיבור כתב:נ.ב. מוהר"ש מסטראפקוב, הכוונה למייסד חסידות זו, בנו של הדברי יחזקאל? אם כן מביא השמועה, רבי אלחנן היילפרין שליט"א, צריך להיות זקן מופלג מאד עתה... אא"כ "יודע" היינו ששמע, ולא שראה בעצמו.

אכן רבי אלחנן היילפרין הינו זקן מופלג, כבר מכהן בתור רב יותר משבעים שנה, והוא כבר באמצע שנות התשעים לטובה עמו"ש. והוא נחשב מגדולי מעתיקי השמועה החסידיים בדורינו

איש_ספר כתב:אבל אם נבוא להכריע מיהו פוסק לפי שיטת מונקאטש, הרי שגם רבן של מורים, מהרש"ם מבראזאן אינו בא מן המנין, וככתוב הדר בהקדמת דרכי תשובה.

להביא ראיה מדברים אלו שנוספו כפי המקובל רק על פי בקשת משפחת ראם המדפיסים בווילנא

הוד_והדר כתב:

איש_ספר כתב:אבל אם נבוא להכריע מיהו פוסק לפי שיטת מונקאטש, הרי שגם רבן של מורים, מהרש"ם מבראזאן אינו בא מן המנין, וככתוב הדר בהקדמת דרכי תשובה.

להביא ראיה מדברים אלו שנוספו כפי המקובל רק על פי בקשת משפחת ראם המדפיסים בווילנא

מסתמא רצית לומר אין להביא ראיה וכו' הלא כן?
חבל איפוא שהמנח"א לא ידע את ה'מקובל' ודוקא הביא ראיה מדברים אלו ועוד הוסיף עליהם נופך מדיליה
וז"ל בדרכ"ת סי' ר"א ס"ק ר"פ:

קונה הכל כתב:ישנה התבטאות של גדול אחד מהחסידים [לא זוכר כרגע מי, אולי ה'מנחת אלעזר'] על ה'ערוך השולחן', שהוא הפך את השולחן ערוך... [שלחן ערוך - ערוך השלחן].

איני יודע אודות מה התבטא כך

עד כמה שאני יודע מקור מימרה זו היא ב'תולדות הפוסקים' של רב צעיר (נ"י תשז')
שכותב: כשהתפרסם ערוך השלחן, יש שדברו בו בלגלוג ואמרו "רבי, שלחן ערכתי לו והפכו"..
וכמובן הנ"ל (רב"צ) אינו בדיוק מיראי הוראה ומנזהרים בגחלתם וכו'

תרביצא כתב:מענין לענין.
בשו"ת משנה הלכות חלק ח סימן קז כתב:

האמנם היות כי בעל עה"ש הי' בעל הוראה מובהק בדור האחרון (ומהגאון ר' אליהו הענקין זצ"ל נאמר שיש לסמוך עליו יותר מעל המ"ב במקום שחולקים).

ובכן, האשכול הזה חסר מן הספר!!!!

הלא מן המפורסמות הוא, שגדול הפוסקים במאה האחרונה [ככתוב בהקדמת ספרו ח"ט, ושמעתי מאדם גדול שחישב ומצא שכן הוא] הוא הגר"מ פיינשטיין זלה"ה בספרו האדיר והנורא אגרות משה, שכידוע וכמפורסם, אינו מעיין באחרונים כלל, וכאחד מגדולי הדורות שלפנינו הוא פוסק ומכריע בכח סברתו, ואכן זכה שספריו נתקבלו בכלל ישראל!!!!

והפלא הגדול הוא, שלמרות שאינו מתחשב באחרונים כלל, הספר היחיד מהאחרונים שזוכה אצלו ליחס, ויש לדבריו משקל מסוים הוא הערוך השלחן!!!

לימים שמעתי מתלמיד הגרח"פ שינברג [כמדומני, עבר זמן רב כך שאיני זוכר בדיוק] שסיפר לו רבו שהתבקש מהגרמ"פ למלות את מקומו תקופה מסוימת ברבנות, והגרמ"פ הורה לו להורות ע"פ הערוה"ש.

נלענד כתב:שמעתי מזקני זצ"ל שהיה תלמידו של המנחת אלעזר, ששמע מהמנ"א שהתבטא, 'חידוש הוא, שה'למדן' הליטאי עושה 'סדר' בהלכה'. [כי כידוע בלומדות לבד אי אפשר להגיע להלכה, ואכמ"ל].
וכמובן מזה שהעריכו מאוד, אלא שכדרכו, כשלא מצא חן בעיניו פסק מסויים אישתפיך חמימיה.

כבר העירו ע"ז רבים, שאכן איננו ליטאי אמיתי, כי היה בשורשו ספרדי ממשפחת בנבינשתי ונכד הכנה"ג שמקורה בקושטא
וכמבואר כ"ז בספרו של בנו התו"ת הנקרא"מקור ברוך".

ראה מאמר הגנה לבעל 'תורה תמימה' ומסתמך על המדובר פה

בית שביעי כתב:ראה מאמר הגנה לבעל 'תורה תמימה' ומסתמך על המדובר פה

לטובת אנשי האינטרנט החסום תוכל להעתיק ולהוריד במחכ"ת?? יש"כ בכל אופן

באיזה מסלול חסום אתר היברו בוקס?

גם ברימון- אתרוג.

כל אתר צריך לפתוח בנפרד, וכל שלא נפתח בחזקת חסום.

ואם תאמר למה איני פותח: 2 תשובות בדבר, א, אין לי כח לעבור את מסלול היסורים וההמתנות של רימון. ב. עוד אתר, זה עוד פיתוי,, חשובו ככל שיהיה....

וד"ל.

צדיק כתב:ובכן, האשכול הזה חסר מן הספר!!!!

הלא מן המפורסמות הוא, שגדול הפוסקים במאה האחרונה [ככתוב בהקדמת ספרו ח"ט, ושמעתי מאדם גדול שחישב ומצא שכן הוא] הוא הגר"מ פיינשטיין זלה"ה בספרו האדיר והנורא אגרות משה, שכידוע וכמפורסם, אינו מעיין באחרונים כלל, וכאחד מגדולי הדורות שלפנינו הוא פוסק ומכריע בכח סברתו, ואכן זכה שספריו נתקבלו בכלל ישראל!!!!

והפלא הגדול הוא, שלמרות שאינו מתחשב באחרונים כלל, הספר היחיד מהאחרונים שזוכה אצלו ליחס, ויש לדבריו משקל מסוים הוא הערוך השלחן!!!

ולהעיר באתי:

אגרות משה (או"ח ח"ה סימן יג) כתב:עכ"פ לדינא אף שיש טעם לאיסור, שכן דעתי יותר נוטה, מ"מ הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו. כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים.

אאל"ט
בכתבי רבי מרדכי מבילגורייא, מצוטט רבות מה'ערוך השולחן', ונראה שהיה לומד רבות בספר זה.

עוד מובא שם, בשם אחיו מהר"א מבעלזא זצ"ל, ששיבח את הספר, רק התאונן על מה שהקיל בענין גלוי שער באשה.

האם יש מן הבעלזאים המשתתפים היכול לאשר את הדברים?

את הביקורת על הערוך השולחן - שהוא היפך השולחן ערוך, שמעתי ממקור מוסמך, אבל ליטאי!

הבטחתי כתב:את הביקורת על הערוך השולחן - שהוא היפך השולחן ערוך, שמעתי ממקור מוסמך, אבל ליטאי!

מה פירוש מקור מוסמך?
קודם כל תספר לנו מי אמר את האמרה הזאת. ואח"כ נתעניין במקור שמסר זאת בשמו אם הוא מוסמך...

עתניאל בן קנז כתב:

הבטחתי כתב:את הביקורת על הערוך השולחן - שהוא היפך השולחן ערוך, שמעתי ממקור מוסמך, אבל ליטאי!

מה פירוש מקור מוסמך?
קודם כל תספר לנו מי אמר את האמרה הזאת. ואח"כ נתעניין במקור שמסר זאת בשמו אם הוא מוסמך...

נכדו של ה'ערוך השולחן' הרב מאיר בר-אילן מביא אמרה דומה בספרו הנודע "מוולוז'ין עד ירושלים" אולם איננו מציין את מקורה.

היות וחזקו עלי דבריו של בעל השמועה לא לומר הדברים בשמו, לא אעבור על דבריו, ומ"מ בשלי אני עומד

הבטחתי כתב:היות וחזקו עלי דבריו של בעל השמועה לא לומר הדברים בשמו, לא אעבור על דבריו, ומ"מ בשלי אני עומד

לא הבנתי אותך. האם אתה שמעת את האמרה הזאת מפי בעל המימרא בעצמו? אז טעית, האמרה הזאת יש לה כבר זקן לבן, ולא נוצרה בדורינו. ובוודאי שאין 'בעל השמועה' חי כיום. / ואם מישהו שמע פעם, ועכשיו מדמה שזה רעיון שלו, אז שיערב לו.
ואם כוונתך שבעל השמועה אמר לך את מקור המימרא מדורות קודמים, אלא שלא רצה שתספר ששמעת ממנו. אז נוותר לך, לא מענין אותנו ממי שמעת, ואנו מאמינים לך שהוא מקור מוסמך. רק תאמר לנו מיהו זה שהמציא את האמרה (האם זה אכן רב או גדול בישראל, או שזו מימרא של משכילים וליצנים, שהציבור אימץ אותה?).