פורום אוצר החכמה

"לְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה זְמַנּוֹ בֵּאַרְתָּ, וּבִתְשַׁע מֵאוֹת עִבּוּרִים עָדָיו עִבַּרְתָּ"

עדיו - עד אותו סהר של חדש הזה שכתבת לנו היית מעבר השנים שעברו בעולם במחזורים י"ט י"ט, ובכל מחזור ז' עיבורים, כמו שאנו מסדרין גו"ח י"א י"ד (י"ו) [י"ז] י"ט, עד שעלו חדשי העיבורים לתשע מאות וחדש אחד יותר. והיינו דקאמר ובתשע מאות ולא קאמר ותשע מאות דווקא בצמצום. ומקדם היו מעברין מלאכים למעלה את השנים על פי הסדר שלנו..

ונראה שזה הסידור שאנו עושים שנת י"ז מעוברת הוא בגולה שאין לנו סנהדרין אבל קודם הגלות לא היו משגיחין לסי' גו"ח אדז"ט אלא אל האביב

לוח הלל השני וזמנו (359) – תשובות הרשב"א ד רנד; שקל הקדש ה סק"ו וצהה"ל; שו"ת מהרלב"ח סימן לב; תודה שלמה כרך י עמ' 31, כרך יג עמ' מ-סו; מרגליות הים סינהדרין יג א; ר' זלמן מנחם קורן, 'נספח בענייני תכונה' (נדפס בסוף שו"ת תשב"ץ מהדו' מ"י ח"א) סעיף ו; צ. לנגרמן, 'אימתי נוסד הלוח העברי', אסופות, א (תשמז), עמ' קנט-קסח; רחמים שר-שלום, 'מתי נוסד הלוח העברי, מתי תוקן ומתי נחתם', סיני, קב (תשמח), עמ' כו-נא [וראה גם הנ"ל, 'מלומדים מוסלמים במאה ה-9 על הלוח העברי', סיני, קמד; וראה: F. de Blois, Some Early Islamic and Christian Sources Regarding the Jewish Calendar (9th–11th centuries)]; יעקב לוינגר, 'הייתכן בירור אסטרונומי למועד ייסוד הלוח העברי', אונ' בר-אילן, דף שבועי מס' 248 (ואתחנן תשנח); B. Dickman, The Beginning of the Jewish Calendar, Hakira vol. 8 (Add. Et Corr., vol. 9); S. Stern, Calendar and Community, Oxford 2001 [וראה גם הנ"ל, 'Fictitious Calendars: Early Rabbinic Notions of Time, Astronomy, and Reality', The Jewish Quarterly Review 87 1/2 (1996), pp. 103-129; הנ"ל, 'A primitive rabbinic calendar text from the Cairo Genizah', JJS, 67, no. 1 (2016), pp. 68-90]; J. J. Ajdler, 'A Short History of the Jewish Fixed Calendar: The Origin of the Molad', Hakira 20 (2015), pp. 133-190; וראה מש"כ בפסחים (מובא להלן). [על מחלקותם של רס"ג ובן מאיר ראה לאחרונה: M. Rustow and S. Stern, 'The Jewish Calendar Controversy of 921–22: Reconstructing the Manuscripts and their Transmission History'.]

~ ממש"כ בפסחים נח ב תד"ה כאילו, עה"ג:
כידוע נח' קמאי אם כשקדשו ע"פ ראי' דחו אד"ו ראש: י"א שדחו – רס"ג (הובא בראב"ח א"ע יסו"ע ותשב"ץ דלהלן ועמ"ש בחצי גבורים כרך ט באורך), ר"ח (כאן ולק' פג א וסוכה נד ב ושבת קטו א וע"ג ר"ה כ א), רש"י (סנהדרין יג א וערש"י ר"ה כ א ולק' ר"ד עז א; כ' האחרונים [עסהמ"פ דלהלן] שדבריו כאן הם רק לבד"ו פסח), התוס' (כאן ומנחות ק ב), והמפרש (קה"ח ז ז). וי"א שלא דחו – שאלתות (סז), סה"ע לראב"ח (ב ח) מר"י ב"ב, בעה"מ (סנה' ספ"א), א"ע (ויק' כג ג), יסו"ע (ד ה-ו), תשב"ץ (א קלה-ו), מאירי (מגילה ד א [אך עמ"ש בר"ה כ א שד"ו דחו, וכ"ד תורי"ד מגילה ד ב (וע' תורי"ד לק' סו א ומש"ש) ורש"א לק' עא א]), כו"פ (פי"ד), ועוד. וכ"ד הר"מ (פהמ"ש ר"ה ב ז, מנחות יא ז, ובמ"ת בכו"כ מקומות, עבה"ל קה"ח רפ"ז וסהמ"פ שם ה"ז באורך). ובבהגר"א (או"ח תכח) הביא מירוש' (מגילה א ב) שדחו (וע"ש במראה"פ שמסקנת הירוש' ע"ז סופ"א אינו כן, וע' מאמר בואו חשבון להיפ"ע שנדפ' בערכין ט ב ובירוש' סוף פסחים בזה). ועמש"צ במאור ישראל כאן, ומה שסיכמו בנספח לתשב"ץ הנ"ל ובחצי גבורים הנ"ל ובישורון כרכים ט ויא.

ושם סו א על המילה 'ושכחתי': ע' ירושלמי ועמ"ש בזה היפ"ע במאמר בואו חשבון בערכין ט ב וסוף ירושלמי פסחים, ועמשצ"ל נח ב, וע' תורי"ד וע' ראבי"ה סי' קנא [וע' ס' הפרדס סי' קעה כה"ע] וע"ג מגן אבות לרשב"ץ ובית הבחירה כאן. (והע' לספרו של רי"י וויינברג על הקדמת הרמב"ם.)]

דאמר רבי סימון חשבונותיך אלינו, כל אותם שני אלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה שנים עד שלא יצאו ישראל ממצרים, היה הקב"ה יושב וחושב חשבונות ומעבר עבורים ומקדש את השנים ומחדש החדשים עד שיצאו ישראל ממצרים ומסרם להם שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמור החודש הזה, מהו לאמר, אמר להם מכאן ואילך הרי ראשי חדשים מסורים לכם.

הוגה ומעיין כתב:רס"ג גם כותב בכ"מ שנמסר כבר לאדה"ר, ויש לבדוק אם מדבר על הקידוש החדשים ע"פ החשבון או גם על עיבור השנים לפי גו"ח אדז"ט. אם לא תמצא אבדוק ברשום אצלי.

הוגה ומעיין כתב:בדקתי וכן הוא בכתאב אלרד עלי ענן (אולי בחלק שעוד לא פרסמתי):
ובהדא יעלם אן אללה ערף לאדם כמא כלקה אחכאם הדה אלמאורות
ורסומהא וק' לה אנהא הי אלמפרזה ללשהור אלאתיה וללאיאם וללסנין מן אלאן
ואלמגד וערפה חד אלשהר ועדד איאמה כם הי וכד' עדד שהור אלסנין
...ס אד' כאן הדא כלה לא ידרך מן אלעקול כמא ידרך מן אלסמע.

ומבואר שגם עיבור השנים נמסר לאדה"ר, ושיטתו היא המקור לדברי רבי אביתר.

יאיר אתמר כתב:כוונתו לסדר שלנו ממש, ולכן יוצא 901 חדשים ולא 900. (באמת התשב"ץ מציע שהשנה שלפני יצי"מ לא הייתה מעוברת, וצ"ע כי לפי"ז חלה התקופה בז' אייר לע'.)

יהודהא כתב:

יאיר אתמר כתב:כוונתו לסדר שלנו ממש, ולכן יוצא 901 חדשים ולא 900. (באמת התשב"ץ מציע שהשנה שלפני יצי"מ לא הייתה מעוברת, וצ"ע כי לפי"ז חלה התקופה בז' אייר לע'.)

לעיל בדיון הועלו שמות ותאריכים לעיבור השנים ולסידורם גוח אדזט: הקבה , אדם הראשון ,משה רבינו, או רק מהגולה .
איך מיישבים את הציטוטים- שבתאריכים מאוחרים בהרבה יש איזכורים לסדר שונה של מחזור העיבורים משך תשע עשרה שנה?

. . מכתבו של ראש הגולה שנמצא בגניזת קהיר ששנת תקצו ליצירה היא שנה חסרה..סימנה זח"ג - ואילו לחשבונינו היום סימנו זש"ה.

המחזור אצל רב סעדיה גאון שמסר לנו את סוד העיבור,התחיל בשנה השנייה של המחזור הנהוג היום,וסדר העיבורים במחזור זה היה בהז"י -גו"ח.

אחרים מנו שנות המחזור החל משנת ג של המחזור שלנו,וסדר העיבורים שלהם היה אדו"ט-בה"ז.

. .יהיה צורך גם להסביר את הקשיים בתרגום יב"ע ואת העדויות של אלח'ארזמי [שאולי הוא משובש ?]

יאיר אתמר כתב:

יהודהא כתב:

יאיר אתמר כתב:כוונתו לסדר שלנו ממש, ולכן יוצא 901 חדשים ולא 900. (באמת התשב"ץ מציע שהשנה שלפני יצי"מ לא הייתה מעוברת, וצ"ע כי לפי"ז חלה התקופה בז' אייר לע'.)

לעיל בדיון הועלו שמות ותאריכים לעיבור השנים ולסידורם גוח אדזט: הקבה , אדם הראשון ,משה רבינו, או רק מהגולה .
איך מיישבים את הציטוטים- שבתאריכים מאוחרים בהרבה יש איזכורים לסדר שונה של מחזור העיבורים משך תשע עשרה שנה?

. . מכתבו של ראש הגולה שנמצא בגניזת קהיר ששנת תקצו ליצירה היא שנה חסרה..סימנה זח"ג - ואילו לחשבונינו היום סימנו זש"ה.

המחזור אצל רב סעדיה גאון שמסר לנו את סוד העיבור,התחיל בשנה השנייה של המחזור הנהוג היום,וסדר העיבורים במחזור זה היה בהז"י -גו"ח.

אחרים מנו שנות המחזור החל משנת ג של המחזור שלנו,וסדר העיבורים שלהם היה אדו"ט-בה"ז.

. .יהיה צורך גם להסביר את הקשיים בתרגום יב"ע ואת העדויות של אלח'ארזמי [שאולי הוא משובש ?]

ברור, וראה מאמר זה הע' 8.
אך דעתו של רס"ג לא הייתה כן.
אולי לרב הוגה ומעיין יש פתרון.
(בהז"י גו"ח הוא הוא גו"ח אדז"ט.)

ר_חיים_הקטן כתב:גם בפרקי דרבי אליעזר משמע שעיברו השנים לפי סדר גו"ח אדז"ט לפני מתן תורה, וזהו גופא "סוד העיבור".

יהודהא כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:גם בפרקי דרבי אליעזר משמע שעיברו השנים לפי סדר גו"ח אדז"ט לפני מתן תורה, וזהו גופא "סוד העיבור".

אמנם לא עיינתי בפנים אך בספרות על הנושא מציינים דווקא את פרקי דר אליעזר ואת ברייתא דשמואל שמזכירים מחזורים מולדות ותקופות שונים מאלו הנוהגים לפיו היום ! [במאמרו של י, לוינגר].

יהודהא כתב:מקור הקביעות גוח אדזט - ופסח באביב-
. .אני תוהה באם תהיה נפק"מ בין הדעות השונות דלעיל לגבי הפתרון התיאורטי לבעיית התאמת חודש ניסן לתקופת האביב.

. .שכן כדי שהפסח יחול באביב הוא אמור לחול בתאריכים שבין 21 במרץ לבין 20 באפריל, וכיום יש לעיתים התרחקות של 5 ימים בשנה השמינית במחזור.

ו. .באם היו היום סנהדרין ניתן היה לפתרה בקלות עי שינוי סדר העיבור מגוח אדזט ל סדר עיבור של גו"ט אדז"ט,
אבל באם הסדר הוא קבוע כהלכה למשה מסיני וכדומה - אפשר שהוא נופל.

. .וכ"ז לאלו הטוענים שהחג עצמו צריך לחול באביב.אמנם לדעה שמספיק שיום אחד בחודש ניסן שיחול באביב כדי שיתקיים שמור את חודש האביב וכו , -הרי כלל אין בעייה [לפחות לעוד 2000 שנה ועד אז יבוא המשיח].