פורום אוצר החכמה

כתב בחידושי הרמב"ן מסכת חולין דף נא עמוד ב

והלשון הכתוב בנוסחאות והלכתא וכו' אלו היה עיקר גמרא לא תמהנו עליו אבל אין לו עיקר בנוסחאות ישנות ומלשון אחרונים פוסקי הלכות הוא

וכ"כ גם הר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף טו עמוד א

ואין זה מספיק שזה הלשון אינו מעיקר גמרא אלא מלשון האחרונים פוסקי הלכות

האם דברים אלו הם כלליים, שבכל מקום שהוזכר בגמ' הלשון 'והלכתא' הוא אינו מדברי הגמ', או שרק במקומות המוזכרים כן התברר שאין זה מדברי הגמרא?

בברכות רש"י בכמה מקומות כתב דל"ג ליה והוא מבה"ג , לו., לז., לז:, לח. . אך בשאר המקומות גרס לשון הלכתא.
הנה https://humanities.tau.ac.il/sites/huma ... piegel.pdf רשימת שפיגל של המקומות שידוע שיש תוספת בגמ'.

זה ודאי לא בכל מקום. יש מקומות שאמוראים אמרו "והלכתא".
מאידך, יש מקומות שניתן להוכיח ש"והלכתא" מאוחר למרות שלא העירו על כך אחרים.

ודאי שבמקום שמוזכר שם האומר, א"א להכחיש המוחש.
הנידון הוא על המקומות הסתמיים, האם כל איזכור כזה הוא 'לשון אחרונים'.
האם זכור לך על מקום שניתן להוכיח ש'והלכתא' הוא מאוחר, למרות שלא הזכירו כן?

כן, יש מקום במסכת חולין שמופיע והלכתא בגמרא ויש שני ראשונים שמצטטים אותה כגמרא(!) אך ניתן להוכיח שראשונים קדומים לא גרסו אותה, וסביר לומר שזו הוספה מאוחרת.
יש לי רושם, אולי מוטעה, שבמסכת חולין זה מצוי יותר.

ע"ע כאן http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hatalmud/a15-2.htm לקראת הסוף מד"ה סוג שלישי.

בספר על רבנן סבוראי של הרב אליהו זייני, יש פרק על הלכתא

פלוריש כתב:בספר על רבנן סבוראי של הרב אליהו זייני, יש פרק על הלכתא

האם ניתן לראות ברשת / לקבל?