פורום אוצר החכמה

נתבקשתי ע"י חבר לשאול דעת חוו"ר אתרא הדין בשאלה זו:
האם ראוי לבחור ישיבה (גדולה) להוציא לאור ספר בכריכה קשה, או שמא הדבר יומרני מדי ואינו ראוי, (ובפרט כשמדובר בנושא הלכתי).

איש פלוני כתב:נתבקשתי ע"י חבר לשאול דעת חוו"ר אתרא הדין בשאלה זו:
האם ראוי לבחור ישיבה (גדולה) להוציא לאור ספר בכריכה קשה, או שמא הדבר יומרני מדי ואינו ראוי, (ובפרט כשמדובר בנושא הלכתי).

ובכריכה רכה פשיט"ל

בס"ד
לעניות דעתי נראה לי דכדאי שיוציא קודם בכריכה רכה כמהדורת ביקורת
ואחר כך אם יתקבל אצל הלומדים ויהיו תגובות טובות יוציא בכריכה קשה

צריך לשקול הבעד והנגד:
בעד:
זה מעודד את הבחור להתמיד, בראותו כי שמועותיו מתבדרות בבי מדרשא.

ייתכן ויש איזה בירור נכון ואמיתי בכל דבריו, ואולי אפילו כמה, בפרט כשמתמקד בדבר מסויים, ויהיה בזה באמת תועלת לרבים

לא הרי כריכה קשה, שבד"כ זוכה וקובעת לו מקום בספריה/באוצר/אצל חברים, כהרי כריכה רכה שמורה על כך שאפילו המחבר לא לוקח תמיד את ספרו בשיא הרצינות.

נגד:
מעיקרא, צריך להתיישב היטב בדבר מה מעלה ולחץ יש להוציא לאור חיבורים בגיל מאוד צעיר? ('להוציא לאור' דייקא, לדידי פשיטא שיש לכתוב ולכתוב כהנה וכהנה, ואם גדיים אין - תיישים מנין? וכך הורגלתי בצעירותי בישיבת כסא רחמים - ואף להוציא בקבצים תורניים וכדומה, לשיהיו בעין הביקורת, אבל ספר ממש? אני לכשעצמי לא חושב שזה כ"כ טוב)

זה הרבה להתעסק בענייני עריכה, הגהה, לקחת לקלדנית (ולפעמים יש בזה קצת עניין של שמה"ע), עיסוק בענייני הדפוס, ולמה בחור צריך להכניס את הראש שלו בכל זה?

האם מישהו עבר על כל הספר? האם יש הסכמות רציניות (רציניות = רב שלכל הפחות העיף עיניו בספר פה ושם, ולא איזה מאן דהוא שהנהג שלו מחלק הסכמות וכיו"ב)?
האם הספר ממוקד, ויש בו מן החידוש או מן הפירוש, או ליקוט נצרך מאוד, או ההדרה מכתב יד? או שהוא ליקוטים סתם? - זה נוגע בנושא הממוני, כי פעמים רבות יש כאלה נלהבים להוציא ספר כלשהו (שאין בו מן החידוש), ומתברר כי קיימים כמוהו בשוק עוד עשרה, ומה בצע? וחבל על הכסף וההשקעה. ואם כי אין זה נוגע דווקא לבחורים, אבל זה נוגע במיוחד לבחורים מבחינת הכסף.

מ''ש בחור ישיבה מאחרים?

ממ''נ: אם הוא כותב לענין - אפי' לא הגיע לגיל מצות ידפיס ויפוצו מעינותיו חוצה, ואם כותב דברים בטלים ושטויות - אפי' בן מאה נמי לא.

שיתן לת"ח מופלג ביקורתי ושלילי, ואם הוא מכשיר, אפשר לחשוב שוב.

ראשית כל ישימו הרבנים שליט"א אל לבם, שרוב התגובות הנ"ל אינן נוגעות לעצם שאלת השואל, האם כדאי שלא להוציא מחמת שיהיו כאלו שיסתכלו ע"ז כדבר יומרני וכו', והענין נסחף והסתעף ויצא קצת מהקשרו.
אך עכ"פ לעצם שאלת השואל, יתכן שבספר בנושא הלכתי הדבר נראה יומרני יותר, (ואפי' אם יכתוב בהתחלה כמנהג הכותבים, שאין הספר להלכה למעשה וכו' וכו', ומאידך יתכן שאדרבה, אם היה הספר על הש"ס או בצורה של סימנים וכיו"ב, אשר ארון הספרים כבר מלא וגדוש בספרים בכגון דא, ולא נראה שמישהו יתעניין במיוחד בספר זה דווקא, הרי שהדבר נראה קצת יומרני שאותו הבחור חושב לעצמו שדווקא הספר שלו הוא זה שיתקבל יותר מכולם, אך בספר הלכתי - בפרט אם הוא בנושא שאין עליו כ"כ ספרים - יתכן שיסתכלו ע"ז כדבר פחות יומרני.
ולמעשה מומלף לעשות שאלת חכם, (שהוא חכם גם בנושאים כאלו.....)

עי' בספר פסקים ותשובות סי' רמ"ב אות מ"ג מענין זה