פורום אוצר החכמה

נדרשתי השבוע לשאלה זו, היות ומאן דהו רצה לפרש בפרשתן - פרשת שמיני על הפסוק 'וכפר בעדך ובעד העם' ש'עם' האמור כאן אינו 'עם' האמור אח"כ - 'את קרבן העם וכפר בעדם', אלא 'עם' הראשון המתכפר בקרבן אהרן הכוונה לכהנים, [וכן היה ניתן לדייק לכאורה מלשון התורת כהנים במעט דוחק] והתפתח דיון האם כהנים קרויים "עם".
מיד זרק אחד מבני החבורה את הלשון הנאמרת בברכת כהנים - '...כהנים, עם קדושך...' וכן את לשון הוידוי השני של הכהן הגדול המוזכר במשנה ובתורת כהנים שבו התוודה גם על אחיו הכהנים ואמר בו - 'אני וביתי ובני אהרן עם קדושך', ולפי זה משמע שקרויים שפיר עם, אולם בפרשת אחרי וכן בעוד מקומות קרויים ישראל 'עם' והכהנים לא ['על הכהנים ועל עם הקהל' וכו' וכדו'].
ומצאתי באבודרהם שכתב גבי ברכת כהנים שר' יוסף קמחי כתב שאים הכהנים קרויים עם ולא מצינו כזאת באיזהו מקומן, אמנם האבודרהם מביא ראיה מלשון הוידוי של כהן גדול שקרויים שפיר עם.
ונמצא דבר זה תלוי בגדולים אי קרויים הכהנים עם או לא, אך משום המבוכה בענין, ולגודל עמרצותי, אבקש מחו"ר המקום לעזרני מעט במראי מקומות וציונים לענין זה, האם כהנים קרויים עם או לא ומהיכן נלמד דבר זה.
ויישר כחכם למפרע
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

הוריות ו, סע"א.

לבי במערב כתב:הוריות ו, סע"א.

כוונתכם לפי גרסת תוס' הרא"ש שם 'כהנים קאמרת כהנים עם לעצמן מיקרי' דלפי גירסתינו כהנים איקרי 'קהל'.
בשבועות י"ג ב' נדרש לענין יוה"כ אשר לעם ולא לכהנים, ובחולין קל"א ב' מחלוקת אם לויים איקרי עם [ועי' תוס' שבועות י"ד א' ד"ה כולן]

ראה גם תמורה ד ע"ב 'כהנים טעמא אחרינא נינהו'

לפי גירסת המיוחס לרבנו גרשום (ונראה לענ"ד שכך היה גם לפני רש"י ושטמ"ק - וזה נוסח ה'לישנא אחרינא' של תמורה): 'כהנים עמא אחרינא נינהו'

א גאליציאנער כתב:הלשון הנאמרת בברכת כהנים - '...כהנים, עם קדושך...' וכן את לשון הוידוי השני של הכהן הגדול המוזכר במשנה ובתורת כהנים שבו התוודה גם על אחיו הכהנים ואמר בו - 'אני וביתי ובני אהרן עם קדושך',

דרך אגב, בנוסח הש"ץ בברכת כהנים "עם קדושך [קדושיך] כאמור", לכאורה המילה "כאמור" מתיחסת ל"ברכת הכהנים" שנאמרה בתורה, ולא לעצם היות הכהנים "עם קדושך".
ולפ"ז קצת צ"ע על יש נוהגים שכשהש"ץ אומר "כהנים", עונים הקהל "עם קדושך כאמור", ונראה כאילו "אמור" בתורה שהכהנים הם "עם קדושך". וזה לכאורה אינו. וצ"ע.

עצם הפי' ב'וכפר בעדו ובעד העם', נמצא כבר ברבינו בחיי על אתר, בפי' השני, הוא מפרש 'ובעד העם' -בית הלוי, 'קרבן העם' - כלל העם.
וכן במלבי"ם.

הנידון לגבי ברכת כהנים וד' האבודרהם מובאים בב"י סי' קכז. ועי' במג"א שם.
וראה עוד בספר החינוך מצוה תקו.

פרנצויז כתב:

א גאליציאנער כתב:הלשון הנאמרת בברכת כהנים - '...כהנים, עם קדושך...' וכן את לשון הוידוי השני של הכהן הגדול המוזכר במשנה ובתורת כהנים שבו התוודה גם על אחיו הכהנים ואמר בו - 'אני וביתי ובני אהרן עם קדושך',

דרך אגב, בנוסח הש"ץ בברכת כהנים "עם קדושך [קדושיך] כאמור", לכאורה המילה "כאמור" מתיחסת ל"ברכת הכהנים" שנאמרה בתורה, ולא לעצם היות הכהנים "עם קדושך".
ולפ"ז קצת צ"ע על יש נוהגים שכשהש"ץ אומר "כהנים", עונים הקהל "עם קדושך כאמור", ונראה כאילו "אמור" בתורה שהכהנים הם "עם קדושך". וזה לכאורה אינו. וצ"ע.

בפסקי תשובות מציין שמנהג זה מובא בלבוש ובס' נוהג כצאן יוסף ובסידור יעב"ץ ושכן נהגו בבית מדרשו של החת"ס.

נוטר הכרמים כתב:עצם הפי' ב'וכפר בעדו ובעד העם', נמצא כבר ברבינו בחיי על אתר, בפי' השני, הוא מפרש 'ובעד העם' -בית הלוי, 'קרבן העם' - כלל העם.
וכן במלבי"ם.

הנידון לגבי ברכת כהנים וד' האבודרהם מובאים בב"י סי' קכז. ועי' במג"א שם.
וראה עוד בספר החינוך מצוה תקו.

דיוק קטן, רבינו בחיי מתייחס לכל בית הלוי ככלל ואינו מוציא משם את הכהנים דווקא כפי שניתן לדייק מלשון הספרא, וכמו שאמר הכה"ג בוידוי ביום הכיפורים, דווקא 'בני אהרן'.
והחינוך פוסק נחרצות שאין הכהנים קרויים עם כדיוקיו של הר"י קמחי, ובאשר ללויים הוא מביא שנסתפקו רבותינו אי נקראו עם, מה שאומר שגם לפרש כרבינו בחיי יהא שנוי במחלוקת.
וכל דברי המג"א שהזכיר מעכ"ת הלא המה כבר כתובים על ספר דברי האבודרהם הנ"ל.

בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

נוטר הכרמים כתב:

פרנצויז כתב:

א גאליציאנער כתב:הלשון הנאמרת בברכת כהנים - '...כהנים, עם קדושך...' וכן את לשון הוידוי השני של הכהן הגדול המוזכר במשנה ובתורת כהנים שבו התוודה גם על אחיו הכהנים ואמר בו - 'אני וביתי ובני אהרן עם קדושך',

דרך אגב, בנוסח הש"ץ בברכת כהנים "עם קדושך [קדושיך] כאמור", לכאורה המילה "כאמור" מתיחסת ל"ברכת הכהנים" שנאמרה בתורה, ולא לעצם היות הכהנים "עם קדושך".
ולפ"ז קצת צ"ע על יש נוהגים שכשהש"ץ אומר "כהנים", עונים הקהל "עם קדושך כאמור", ונראה כאילו "אמור" בתורה שהכהנים הם "עם קדושך". וזה לכאורה אינו. וצ"ע.

בפסקי תשובות מציין שמנהג זה מובא בלבוש ובס' נוהג כצאן יוסף ובסידור יעב"ץ ושכן נהגו בבית מדרשו של החת"ס.

המנהג המובא שם הוא לפי המובא ברמ"א (סי' קכ"ח סעיף י' בשם יש אומרים) שגם כשיש כהנים הש"ץ אומר או"א, ואומר בקול רם מילת כהנים, וחוזר ואומר "עם קדושך כאמור" בלחש, וע"ז הובא שיש נוהגים שגם הציבור אומר עם הש"ץ "עם קדושך כאמור", והמילה "כאמור" מתיחסת למה שהזכירו לפני כן "בברכה המשולשת בתורה".
אך הנוהגים שהש"ץ אינו אומר או"א כשיש כהנים, ורק אומר מילת "כהנים" בלבד, ואז עונים הקהל "עם קדושך כאמור", זה קצת צ"ע, כי נראה כאילו "אמור" בתורה שהכהנים הם "עם קדושך".