פורום אוצר החכמה

בהקדמת חידושי הרמב"ן מהדורת מערבא (בקטע המתחיל "בנוסחאות") כתבו "שנראה שהרמב"ן בעצמו סירס בכוונה את הפסוקים פעמים רבות, אולי מטעמים הלכתיים",
אבקש מחו"ר הפורום אם אפשר להרחיב את היריעה בזה. א) האם מצוי הדבר בעוד ראשונים. ב) מה הטעמים לזה.

ומצורף מה שמצאתי ב"חומת ירושלים" שבתחילת הירושלמי ברכות, במש"כ על סיבת שינויי פסוקים בירושלמי.

בנוסחאות המדוייקות של ספר היד להרמב"ם רואים שהמון פסוקים מצוטטים בשינוי.

לשם מה היה צריך לפתוח אשכול חדש בנושא? באשכול הזה viewtopic.php?f=7&t=37311&hilit=%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%99
וכן בעוד אשכולות נדון הענין הזה במרחבי הפורום.
יש לאי הדיוק בהבאת הפסוקים הסבר פשוט, או שזה טעות המעתיקים מכ"י לכ"י, או שכתבו מזכרון ולא דייקו לדקדק. לפעמים צריך להכנס למציאות של ימי הראשונים שכן ספריהם היו בקלף וזו היתה טירחא מרובה לחפש בכל פעם את הפסוק, בפרט בנ"ך שמן סתם הקלפים לא היו מצויים כמו חומשים. היום אנו דור מפונק שבלחיצת כפתור כל התורה כולה מונחת לפנינו ככף היד. אך לחשוד ברמב"ן שסירס פסוקים בכוונה תחילה בלי להודיע את כוונתו צ"ע גדול, והלא גם ברש"י יש פסוקים שלפנינו לא כפי שמופיע בתנ"ך והאם גם בו נחשוד שסירס אותם בכוונה?

זאב ערבות כתב:לשם מה היה צריך לפתוח אשכול חדש בנושא? באשכול הזה viewtopic.php?f=7&t=37311&hilit=%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%95%D7%98+%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%A9%D7%92%D7%95%D7%99
וכן בעוד אשכולות נדון הענין הזה במרחבי הפורום.

לפי מה שכב' סובר שזה טעות, זה אכן קשור לאשכול שציינת.
אבל יתכן שזה לא טעות, ואולי מאחד הטעמים שכ' ב"חומות ירושלים". (ובאמת מי גדול לנו כהרמב"ן שהיה בקי מאוד בתנ"ך, ובכל זאת ציטט הרבה פסוקים בשינוי כמש"כ במהדו' מערבא לגבי חידושיו על הש"ס. וגם אני ראיתי בחיבורים אחרים של הרמב"ן שמצטט הרבה פסוקים בשינוי).

אתה כותב "יתכן"! שזו לא טעות ומסתמך על מי שכתב שם בהקדמה שמשער השערות שגדול כמו הרמב"ן סירס פסוקים בכוונה תחילה, אולי גם סירס בבלי וירושלמי? זו האשמה חמורה ביותר.
אך בכל מקרה, שתהיה הסיבה אשר תהיה, לכאורה ניתן היה לצרף אותה לאותו אשכול ולציין כסיבה נוספת שהנה בספר זה וזה משערים שהדבר נעשה בכוונה תחילה וזה היה טעם מוסיף לשינוי בפסוקים.

אם היה כך מנהג מצוי אצל חלק מהראשונים, א"כ זה לא "חשד" וכדו'.
ולכן פניתי בתחילת האשכול לחו"ר הפורום, האם ידוע אם מצוי כך אצל הרבה ראשונים (כלומר אם מצוי ראשונים ששינו אחוז גדול מהפסוקים שהעתיקו).

נ.ב. ראיתי בהקדמה ל"אור יחזקאל - מכתבים" שכתבו שאולי שינה לפעמים במתכוין את לשונות הפסוקים, ואם ידוע על עוד רבנים שנהגו כן בכתביהם אשמח לשמוע. אבל בעיקר אני מתעניין בחיבורים מתקופת הראשונים.

ממש קשה לקבל סברא ששינו פסוקים בכוונה תחילה מטעמים הלכתיים, ואכן הדבר מצוי הרבה אצל הראשונים שיש שינוי בפסוקים וגם בגמרא הדבר מצוי והאם נחשוד בתנאים ואמוראים ששינו פסוקים בכוונה תחילה? וגם ברש"י שממש לא ניתן לחשוד בו שלא ידע תנ"ך בע"פ ושציטט פסוקים בצורה מסורסת בכוונה תחילה, ואכן כבר רש"י מביא כמה וכמה פעמים בפירושיו סרס המקרא ודרשהו, אך הוא כותב כך במפורש.

אומרים על הרבי מליובאוויטש, שכאשר דיבר בעל פה - כמעט תמיד שינה מלשונות הפסוקים, ואולי התכוון להינצל בזה מאיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בעל פה"?

האם כאשר העבירו את הדברים לכתב בליקוטי שיחות הביאו את הפסוקים כלשונם?

זאב ערבות כתב:האם כאשר העבירו את הדברים לכתב בליקוטי שיחות הביאו את הפסוקים כלשונם?

לא בדקתי. אבל מסתבר שכן.

לא רק מסתבר, אלא שבהחלט עשו כך (על־פי הוראתו המפורשת).

רבים מגדולי החסידות נהגו לצטט בתו"ד קדשם לשונות פסוקים ומארז"ל בשינוי לשון, וניתנו בזה כמה טעמים.
התפרסמה בשעתו על־כך סדרת מאמרים ב'היכל הבעש"ט', וכמדומה שגם נכב"ב (אך אין עתה עתי בידי לאתרו).

מצאתי בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט סי' יז סוף פרק י) שכתב שיש קצת שינויים בלשונות הפסוקים בהגדה של פסח, בכדי שלא יהיה בזה כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו'. עכ"ד.
האם אפשר אולי להסביר בזה את הטעם של מחברים ששינו את לשונות הפסוקים ?
(מלבד מה שהבאתי למעלה מ"חומות ירושלים" משום שרטוט ומשום דברים שבכתב אי אתה רשאי וכו').

כמדומה שרד"צ הילמן ז"ל אריך בדבר הרבה והכיח שהשינויים נעשו במכוון.
אאל"ט דבריו נדפסו בישורון בקובץ שיצא לזכרו

בעיניי מאד ייפלא איככה זה לא שתו לבם חו"ר פורומא הדין לדברי התוס' גיטין דף ו' עמוד ב' ד"ה א"ר יצחק.

.השוחט כתב:בעיניי מאד ייפלא איככה זה לא שתו לבם חו"ר פורומא הדין לדברי התוס' גיטין דף ו' עמוד ב' ד"ה א"ר יצחק.

ויעויין גם תוס' שבת קכח ע"א ד"ה ונתן, ועירובין סה ע"א סוד"ה בצר, שדרך הגמ' לקצר לשון הפסוקים.
(אך ברמב"ן זה קצת שונה, שכמדומני שהוא לפעמים משנה את לשון הפסוקים גם כשזה לא קיצור).

כשמעיינים בכתבי יד של פירוש הרמב"ן על התורה (ויש הרבה כתבי יד שסרוקים ב"כתיב"), רואים שבהרבה מקומות שינה הרמב"ן מלשון הפסוקים (ולפעמים השמיט מילה או שתים באמצע הפסוק).
מחמת ריבוי המקומות, קשה להאמין שבכולם זה טעות המעתיקים.
(וכן מצאתי מקומות שיש את אותו שינוי בציטוט הפסוק גם בפי הרמב"ן עה"ת וגם בחיבורים אחרים של הרמב"ן, וכעת אין עיתותי בידי לפרט את הדוגמאות [שנצרך לזה גם בדיקת ופירוט הנוסחאות בכתבי יד והדפוסים של שני החיבורים], ואם יהיה לזה ביקוש מחברי הפורום אשתדל לכתוב כאן דוגמאות בעוד כמה ימים).
אך אם הטעם משום שרטוט, צ"ע דא"כ אמאי לא שינה את כל הפסוקים, ועוד דהרמב"ן כתב בחי' לגיטין ו' ע"ב שהטעם שאינו משרטט פסוקים זה בגלל שאי"ז כתב אשורית. (ואולי היה לו איזה טעם אחר בשינוי הפסוקים, וזה ששינה חלקם זה אולי מספיק שעי"ז רואים שאין כוונתו לצטט ממש גם בשאר המקומות, וצ"ב).
מי שרוצה לראות את זה בכתבי יד של הרמב"ן עה"ת, זה יהיה לו יותר נוח שיקח חומש עם רמב"ן במהדו' עוז והדר, שהם ניקדו את ציטוטי הפסוקים ועי"ז אפשר לראות בקלות את ציטוטי הפסוקים, ולהשוות את זה לכת"י.
ואני חוזר שוב על מה שכתבתי למעלה, שאם זה היה מקובל או ידוע בזמנו ומקומו של הרמב"ן לשנות קצת לפעמים בציטוט, א"כ זה לא ח"ו "האשמה חמורה" וכדו', כמו שרצה לטעון רבי זאב שליט"א.

השיטה מקובצת בהשמטות על תמורה ו' עמוד ב' כותב שלפעמים שינו משום צחות הלשון כגון בל תשחית במקום לא תשחית וכדו' (לא ראיתי אם הובא באשכולות האחרים).

ישעיהו כתב:ואני חוזר שוב על מה שכתבתי למעלה, שאם זה היה מקובל או ידוע בזמנו ומקומו של הרמב"ן לשנות קצת לפעמים בציטוט, א"כ זה לא ח"ו "האשמה חמורה" וכדו', כמו שרצה לטעון רבי זאב שליט"א.

בסדר, אני חוזר בי מ"האשמה חמורה", אך בכל אופן עד שלא יתגלה כת"י הרמב"ן עצמו, הכל בגדר השערות וכנ"ל עם פירוש רש"י שגם בו יש שינויים בפסוקים. אך בניגוד לרש"י שפרט לשה"ש לא כתב הקדמות לספריו, הרמב"ן כן עשה זאת וצ"ע שלא ראה לציין את העובדה שמשנה פסוקים שתהיה הסיבה אשר תהיה.

כמדומה שעל הגר"א גניחובסקי זצ"ל מספרים שהיה משנה פסוקים בדרשותיו בשביל שלא לומר פסוקים בע"פ ושמא לא כל השומעים ברכו ברכות התורה.
גם א' מגדולי רה"י שבדורינו משנה פסוקים רבים בשיעוריו דרשותיו הספדיו ושיחותיו, וצ"ע.

בספר תולדות יצחק ח"ב (יתכן שאף בחלק א' אך אין לי אותו) מאת ר' יצחק כהנא מהדורת מכון הגר"א מאחרי דף השער מופיעה מודעה זו

עזריאל ברגר כתב:אומרים על הרבי מליובאוויטש, שכאשר דיבר בעל פה - כמעט תמיד שינה מלשונות הפסוקים, ואולי התכוון להינצל בזה מאיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בעל פה"?

אמר את זה בעצמו: ראה שיחת מוצש"ק פ' צו תשל"ח בתחלתו.
מצורף גם מתורת מנחם חלק מ"ג בשיחת פורים תשכ"ה (בתלחת הספר מודפס צילום הכתי"ק של המענה):