פורום אוצר החכמה

דבר נפוץ כאשר מתחילים סדרת ספרים לא מהכרך הראשון, לשער כמה כרכים יצאו לאור ולמספר את הכרך הראשון לפי ההשערה. באשכול זה אמנה כמה ספרים מסוג זה הידועים לי ויבואו חברי הפורום ויוסיפו כהנה וכהנה.
בראשונה רמב"ם פרנקל! הכרך הראשון היה זמנים ומוספר ב', בהנחה שמדע ואהבה יבואו בכרך אחד, אך הכרך הזה י"ל אחרון לאחר שנים רבות והתעבה והיה צורך לחלקו לשניים וכך יצא א* וא**. דבר דומה ארע עם כרך ו' וח' כאשר סברו שעבודה וקרבנות יבואו בכרך אחד ונאלצו לחלקם לשניים בסימון ז* ז**. בקיצור, מדפיסים הזהרו בסימנכם.
ד"א יש להעיר נקודה מעניינת נוספת, שהכרכים הראשונים היו זמנים נשים, המהדורה הראשונה בספרייתי והם צרים כמעט בס"מ משאר הכרכים. כלומר לאחר זמנים נשים החליטו להגדיל במקצת את גודל הדף.
דוגמא נוספת קצת שונה, ממש בימים אלו י"ל כרך נוסף של מ"ב תפארת בהוצאת מפעל ארזי הלבנון. לעת עתה יצאו לאור חלקים ב' ג' ו'. ח"ב שיצא לאור בשנת תשע"ט הוא בעצם חלק ב' של חלק ב' של המשנה ברורה מסימנים קע"ט - רמ"א. הכרך החדש הוא מסימנים קכ"ח - קע"ח אך אף הוא ממוספר ב' ללא סימן היכר נוסף, כמו בפרנקךל לעיל שהבדילו בין הכרכים עם כוכבית נוספת.

אני לא מבין.
הלא סימנים קכח-רמא הם הם הסימנים שבמשנה ברורה חלק ב.
אם כן, יש כאן לפנינו כרכים א-ב של חלק ב. ותו לא.

שבענו מטובך כתב:אני לא מבין.
הלא סימנים קכח-רמא הם הם הסימנים שבמשנה ברורה חלק ב.
אם כן, יש כאן לפנינו כרכים א-ב של חלק ב. ותו לא.

נכון, טעות שלי, אך בכל אופן נהוג לסמן כל חלק בסימון שונה (אתקן את הודעתי לעיל ושיניתי את הכותרת).

בתשנ"ד י"ל הכרך הראשון של שו"ע או"ח בהוצאת מכון ירושלים. בזמנו הייתי מקבל את הספרים אחד אחד כשיצאו לאור מחנותו של חנוך בן ארזה בעיר העתיקה. לאחר גרך ג' מסיבה לא מובנת קפצו לכרך ו' ולאחריו קפצו ליו"ד!. כעבור זמן נהפך המפעל למהדורת פרידמן וצבע הכרכים הוחלף מאדום לשחור וכעת שבו לאו"ח, אך כנראה חשבו שבין ג לו' יהו שני כרכים, אך למעשה הופיעו שלשה כרכים. אז מה עושים? מיספרו את ה' הראשון סתם, ואת השני ה*. איני יודע אם במהדורות החדשות מיספרו את הכרכים כסדרם.

זאב ערבות כתב: איני יודע אם במהדורות החדשות מיספרו את הכרכים כסדרם.

עדיין לא תוקן הדבר. גם ביו"ד יש כזה דבר, סי' קנט - קפב הוא בכרך ה*.
עכשיו הם עובדים על מהדורה חדשה על כל השו"ע, יתכן שתהיה מקוצרת יותר, איני יודע באיזה צורה, ובתקווה שכעת הדבר יתוקן.

יהודה בן יעקב כתב:

זאב ערבות כתב: איני יודע אם במהדורות החדשות מיספרו את הכרכים כסדרם.

עדיין לא תוקן הדבר. גם ביו"ד יש כזה דבר, סי' קנט - קפב הוא בכרך ה*.
עכשיו הם עובדים על מהדורה חדשה על כל השו"ע, יתכן שתהיה מקוצרת יותר, איני יודע באיזה צורה, ובתקווה שכעת הדבר יתוקן.

דרך אגב, בזמנו כששינו את צבע הכריכה מאדום לשחור (כנראה הדבר נעשה כשהתאחדו עם מפעל חושן משפט של ר' קבלקין), חילקו עטיפות שחורות לבעלי המהדורה האדומה.

מאן דהו כתב לי בהודעה פרטית שבש"ס ארטסקרול באנגלית, שכידוע החלו עם מסכת מכות ג"כ לא חישבנו נכונה בנוגע למסכת סוטה ולכן היא מסומנת במספור ולאחריו א' וב' (באותיות אנגליות). האם גם במהדורה העברית זה כך לא ידוע לי.

אכן, גם במהדו' העברית כ"ה (לג־א ולג־ב).

כעת דוגמא קצת יותר מעניינת מבחינה ביבליוגרפית. ללא ספק אחד הפרויקטים הגדולים והחשובים בחמישים שנה האחרונות הוא הוצאת הטור החדש ע"י מכון ירושלים (יחד עם השו"ע). בתחילה היה מתוכנן הוצאת 18 כרכים, אך באיזה שהוא שלב, כנראה מבעיות כספיות הפרויקט מומן ע"י מכון שירת דבורה. בכדי לכסות את ההוצאה שלהם הם הוסיפו ד' כרכים, חילקו את מה שהיה אמור להיות שלשת הכרכים האחרונים כל אחד לשניים וכך המספור של הכרך האחרון הוא כ"א, ואת כרך י' ביו"ד חילקו אף אותו לשניים אך כיוון שכבר היה ממוספר מלפניו ומאחריו (הכרכים לא יצאו כסדרם) נתקעו עם המספור י* ו-י**.
דרך אגב, בזמנו כאשר יצאו הכרכים הבודדים אחד אחד מחיר כל כרך היה מפולפל ביותר (כ40 דולר לכרך), כך שהיה לי תרעומת על שהייתי צריך להזיל 160 דולר נוספים עבור ארבעת הכרכים. אך התרעומת גדלה עוד יותר כאשר הסט נשלם ונמכר בכ300 דולר לעומת ה900 שאני שלמתי. מכאן למדתי לקח: לא קונים ספרים של פרויקטים ולו יהיו החשובים ביותר, אלא ממתינים להשלמת הפרויקט. היתרון בכך שחוסכים כמות ניכרת של כסף וכן בד"כ עד סוף העבודה כבר יש השלמות ותיקונים. החסרון הוא שאם הספר נחוץ אז לא מוכנים להמתין שנים עד שהפרויקט יגמר - דבר שלעתים לא קורה, הנה למשל ילקוט שמעוני הוצאת מכון תורה שבכתב (בעריכת רפאל חיים לוין) שכמדומני עברו כבר שנים רבות מאז יצא הכרך האחרון ולעת עתה חסר עדיין כרך ויקרא.

משניות ארטסקרול מס' שביעית

נסטה קצת, יש ספרים שהכרך הראשון בלי סימון, כנראה המחבר לא חשב שיהיו כרכים נוספים. דוגמא - ספר משאת כפי על התפילה מר' דוד קאהן ורק מחלק ב' ואיך ממוספר (לעת עתה עד י"א) ואיני יודע עם מאז י"ל בתשמ"ה נדפס מחדש עם סימון א'

בשנת תשל"ה י"ל ספר אמרי שמאי ח"א ובשנת תשל"ו ח"ב על ענינים שונים מרב שמאי גינזבורג. משנת תשל"ט י"ל חמשה כרכים נוספים על החומש ממוספרים ג-ז. זה בד"כ ההפך מדרכו של עולם שבד"כ על החומש ממוספר א' ודברים נוספים באים לאחרונה לאחר זמן נדפסו הכרכים על החומש מחדש בלי שום סימון אלא רק עפ"י שמות הספרים,אך בתשס"ח נדפס על החומש בשלישית והפעם בסימון א' ב'. כך שיוצא שמי שלא יודע מכך לא מבין איך זה שיש פעמיים כרך א' ופעמיים ב' וכל אחד בנושאים שונים.
דרך אגב, המהדורה הראשונה והשלישית באוצר, אך לא השניה שמצורף צילום מדף השער לבראשית (בקובץ צילום השער של המהדורה הראשונה).

כידוע אחד מספרי ההלכה החשובים ביותר הוא הספר ערוך השולחן.במקור יצאו 8 כרכים על שו"ע ואח"כ מכ"י 8 כרכים נוספים ע"י מה"ק בהלכתא למשיחא כגון קרבנות וכדומה. בחלק יו"ד היו חסרים הלכות נדרים ושבועות והושלמו מכ"י בשנת תשנ"א בארה"ב. המהדיר סימן על הכריכה חלק ט', למרות שמדובר ביו"ד ח"ג.

ספר עריכת שולחן מר' שלמה קורח על שו"ע. בתשס"ג יצאו שני כרכים בסימון א' הראשון על או"ח והשני על יו"ד אבילות, אך בתשע"ב לאחר סיום או"ח בכרך ט, י"ל כרך י על יו"ד שחיטה טרפיות צניעות ומקוואות. כלומר יו"ד ח"א הנ"ל הוא יתום.

הספר הבא מראה יצירתיות,אך מבלבלת. ספר שערי אהרן על החומש ידוע ומפורסם, לא נתייחס לכריכה הצהובה הצורמת, אך לעניין בשנת תשנ"ז החליט המחבר ר' אהרן י. רוטר לערוך את פרשיות ברא'-חיי שרה מחדש, אז לשם כך הו"ל שלשה כרכים וסימן אותם א, א* וא** וצע"ע מדוע לא סימן את הראשון בכוכב, את השני בשני כוכבים והשלישי בשלש.

איש בן פרצי כתב:משניות ארטסקרול מס' שביעית

ראיתי עכשיו שכבר באותו מהדורה (השמינית) הם כבר תיקנו את זה לחלק ג'.