פורום אוצר החכמה

אציין כמה דברים מעניינים שציינתי אצלי בעבר מדברי האור החיים.
ואתחיל במה מהם:
בפרשת בראשית והראב"ד השם יכפר בעדו נהג מעוט כבוד בהרמב"ם.
בפרשת לך לך וזה אות לבניו כמה מה אשר הרחיקו חשק הזרע בערך חשק התורה והמצוות וצא ולמד מבן עזאי בטענתו ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה....
----
ידוע הסיפור עם הבעש"ט זי"ע אשר בסעודה שלישית בשב"ק חזה ברוח קדשו את פטירת האור החיים כאשר אמר שזה עתה נתגלה לו סוד נטילת ידים ועד עתה החזיק בו האור החיים.
וכבר יצאו כמה חכמים ללעוג על סיפור זה באמרם שהרי ט"ו לחודש תמוז שנת תק"ג לא חל בשבת קודש כאשר הם מסתמכים על הלוחות והתאריכים אשר במחשבים...
ובאמת שכל המכיר תורת הלוחות יודע שאין זה קשיא כלל - אך מכל מקום אמרתי להעלות נושא זה בבית המדרש דכאן לטובת הלומדים.

עיין בדברי הרב גנוט בלוח דבר בעתו שמפרש את הסיפור בטוב טעם על פי פערי השעות שבין ירושלים למז'יבוז'.

יש עוד תירוצים מתירוצים שונים שרבי מרדכי גנוט לא הביאם בלוח - כאשר לפי איזה שיטה מסויימת יתכן בהחלט שהוא חל להיות בשבת
ויש לעיין היטב במ"ב או"ח תכח בבאור ההלכה ובשער הציון שם.
אם כי שהרב גנוט אמר לי שזה לא מסתדר לפי שום חשבון שם אך בזמנו רשמתי אצלי ואיני זוכר כעת מקומו.

אם טו בתמוז חל בשבת כט בתמוז חל בשבת.
א אב חל ביום א.
כט באב חל גם הוא ביום א. ל באב ביום ב
א אלול חל ביום ג
כט באלול חל ביום ג
ר"ה ביום ד וקיי"ל לא אדו ראש. בדבר הזה אין מחלוקת.

(בזמן שנהג קידוש החודש יכול היה להיות תמוז מלא כמבואר בגמרא גבי קרא עלי מועד, תמוז דההוא שתא וכו אבל לא לדידן)

וז"ל רבינו האור החיים בפרו פרי תואר יו"ד סימן פד ס"ק יג ד"ה ונראה
"...על כן צויחנא דכל מי שאינו בקי בחדרי העיון העמוק ורגל בו בתמידות ובידיעה צודקת ובכוונה שלמה לשם שמים הרינו אוסר עליו ספרי לבל ילמוד בהם ואם יעבור עקיצנא ליה..."
על מעלת רבינו האור החיים זי"ע ראה מש"כ בעל הנתיב מצוותיך
אמר עליו מרן הבעש"ט שנשמתו מרוח דוד של אצילות ובכל לילה שמע תורה מפי הקב"ה ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב והיה מיורדי המרכבה וגילוי נשמות ומדריגות רוח הקודש אמת ומרן הקדוש היה נפש דוד דאצילות והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה הגאולה אמיתות"
ושאל הבעש"ט אותו על ידי גיסו הקדוש רבי גרשון מקיטוב אם יהיה יכולת שיגע לירושלים ויתראה עם הקדוש פנים בפנים והשיב שיכתוב לו יעיין בעת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות עליונים אם הוא רואה את כל אבריו ודיוקנו אם לא. והשיב מרן הקדוש שאינו רואה את עקביו. ואמר הקדוש שלא יטריח את עצמו כי לחינם יהיה טרחתו.
וכה כותב רבי יהושע העשיל צורף הגדת אור החיים שליקט הרב שלמה אליעזר מרגליות תשל"ז
הנה נפטר הקדוש הצורף זצוק"ל כ"ד אייר ת"ס והוא בערך ארבע שנים אחר לידת הרב האור החיים זצוק"ל וביום זה א תמוז תנ"ה מגלה כאן הצורף שרואה הופעת הרב האור החיים בעולם הזה בעיבור במעי אמו ומה בבחינת ניצץ נשמתו ובכוחו לתקן בעולם הזה וכו וכו'.
ועיין מש"כ האור החיים דברים ט"ז פסוק ז משיח השם חיים שמו חיים. והדברים ידועים.

בימים האחרונים מופצת חוברת מענינת בשם 'ניצוצי אור החיים הק'. במדור מיוחד בשם 'הליכות חיים' מובאים מנהגים ופסקי הלכות מרבינו זצ"ל.

בין השאר מובא מספר פרי תואר (סי' כח,ד): כשהגיע לחניכות המצוה (הנער) ולבש תפילין יברך שהחיינו על המצוה... על שהגיעו ה' לגבול זה גדר שבו הוא ראוי לקיים המצוות, ולא מת באפס תקות קיום המצוות.

האם מצינו חבר לרבינו זי"ע בחידוש נורא זה?

עיין בלהורות נתן שדן בזה והביא את מחלוקת האחרונים בזה ואת דברי החת"ס שמסכים עם הפרי תואר כאן
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?108195&$201107170818296&page=27

ואולי כוונתך היתה על ההסבר? והכוונה היא שזה שייך רק בבן י"ג ולא בשאר מצוות ראשונות (כמו המובא שם בנשים שמברכות על טבילה ראשונה) וצ"ע אם לזה היתה כונתו.

אוצר החכמה כתב:עיין בלהורות נתן שדן בזה והביא את החת"ס שמבכים עם הפרי תואר כאן
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?108195&$201107170818296&page=27

ואולי כוונתך היתה על ההסבר? והכוונה היא שזה שייך רק בבן י"ג ולא בשאר מצוות ראשונות (כמו המובא שם בנשים שמברכות על טבילה ראשונה) וצ"ע אם לזה היתה ככנתו.

ייש"כ.
כוונתי היתה בעיקר על ההסבר, אם כי ידעתי שלמעשה לא נהגו כהט"ז, ואולי הטעם משום המנהג להתחיל בהנחה מלפני הבר מצוה, וכמו שצידד בלהורות נתן שם.

ב"ה
רציתי להוסיף כמה דבריו על הנ"ל לרגל יומא דהילולא קדישא של מרן רבינו חיין ן' עטר זי"ע:

הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע חשק ותאב שידפיסו הסה"ק אור החיים, פ"א הביא המדפיס בשם אשר מרוסיא אליו את החומשים עם האור החיים בראשית שמות בכרך אחד, ויקרא במדבר דברים בכרך שני, ושמח בהם, ותיכף בפתחו את הכרך, שאל להמדפיס: מדוע שמטת את התיבות "ושמו חיים" בפ' ראה, השיבו: ידעתי שעל עצמו כוון, וע"כ שמטתים, פתח לו תיכף ומיד פרשת סוטה בפרש"י בין מאיש זה בין מאיש אחר, וטעה והדפיס מ"אשר", וא"ל: ראה חותמך. החומשים האלו בכרך הזה ממש בשם המדפיס אשר ובהשמטה הזאת ובטעות הזה ראיתי בעיני בבית נכדו הרב החסיד ר' משה ז"ל בעיר ראדוויטץ, וספר לי עובדא הזאת והמה בירושה אליו מאבותיו הצדיקים ז"ל: (דבר יום ביומו י' אלול)


וסיפר לי ידידי הה"ג מהורש"ב ז"ל סוכטשעווסקי דומו"ץ דפה, שקיבל מזקנו הגה"ק מהור"ר פייבול זצ"ל מגריצא, כי הרבנית אשת הנודע ביהודה היתה קרובת הבעש"ט הק', פ"א ספרה בשבחיו לפני בעלה, וכי בעיני' ראתה, אשר פ"א קרע את בגדיו באמרו אשר בזו הרגע נסתלק האוחה"ק באה"ק, ויען הנוב"י הן לו יהי' אשר רוה"ק מופיע בקרבו, אבל בקריעה הלא באמת יש איסור בל תשחית, ורק מתקן הוא בהמצוה, וא"כ הוא, הלא אסור להורות עפ"י רוה"ק, והלכה וסיפרה הדברים לפני הבעש"ט הק', והשיב לה במכ"ת זה אינו ענין כלל לרוה"ק, רק ראייה טבעיית מאור ו' ימי בראשית שנברא שישמשו בו הבריות, ורק מי שמקלקל עיניו, נעשה קצר הראות ע"כ: (פסקי תשובה סי' קסז)

שזג כתב:הלא אסור להורות עפ"י רוה"ק, והלכה וסיפרה הדברים לפני הבעש"ט הק', והשיב לה במכ"ת זה אינו ענין כלל לרוה"ק, רק ראייה טבעיית מאור ו' ימי בראשית שנברא שישמשו בו הבריות, ורק מי שמקלקל עיניו, נעשה קצר הראות ע"כ: (פסקי תשובה סי' קסז)

רבי ישעי' שו"ב מאדעס סיפר לי, ששמע מהאשה בעצמה שהיתה בת מאה ועשר שנים ואמרה לו שזה ברכה מבעש"ט, שהיא היתה בת ט"ז שנים ונשאה לאיש אחד, והייתה יתומה מאב ואם והשיאה לאיש מרחמנות, ופתאום נאבד הבעל ולא ידעה היכן הוא, ונסעה להבעש"ט, והלכה להרבנית אשת הבעש"ט והתאכסנה אצלה לקצת משרתת בהבית, ועבור זה נתנו לה לאכול עד שנתקרבה קצת, ואח"כ בקשה מאשת הבעש"ט שתלך עמה להרב, והלכה עמה, ובקשה אותו בדבר בעלה, והניח ידו על השולחן וסמך פניו על ידו איזה רגעים, אח"כ אמר לה שבעלה אינו בחיים כלל כבר, ושום אדם לא היה בעת פטירתו, ואין שום תקנה שתפטור מהעיגון, והתחילה לבכות מאוד מה אעשה ואני כבת ט"ז שנים, ובכתה מאוד עד שנכמרו רחמי הבעש"ט עליה ואמר לה שתדע שאת מעוברת ותלד בת ותראה ממנה חמשה דורות, וסיפר רבי ישעיה שו"ב שדורות הראשונים כבר נפטרו, אך הוא היה מכיר הג' דורות האחרונים שנשארו.
מתוך כתבי רבי יאשע שו"ב מבריסק זצ"ל עמוד י"ב (בעמ"ח ספר מנחת יוסף על אוה"ח יוצא לאור במספר עותקים מצומצם).

סיפר לי ידידי הה"ג מהורש"ב ז"ל סוכטשעווסקי דומו"ץ דפה, שקיבל מזקנו הגה"ק מהור"ר פייבול זצ"ל מגריצא, כי הרבנית אשת הנודע ביהודה היתה קרובת הבעש"ט הק', פ"א ספרה בשבחיו לפני בעלה, וכי בעיני' ראתה, אשר פ"א קרע את בגדיו באמרו אשר בזו הרגע נסתלק האוחה"ק באה"ק, ויען הנוב"י הן לו יהי' אשר רוה"ק מופיע בקרבו, אבל בקריעה הלא באמת יש איסור בל תשחית, ורק מתקן הוא בהמצוה, וא"כ הוא, הלא אסור להורות עפ"י רוה"ק, והלכה וסיפרה הדברים לפני הבעש"ט הק', והשיב לה במכ"ת זה אינו ענין כלל לרוה"ק, רק ראייה טבעיית מאור ו' ימי בראשית שנברא שישמשו בו הבריות, ורק מי שמקלקל עיניו, נעשה קצר הראות ע"כ:

הלא לעיל מבואר שהיה זה בשבת.

רבינו אוצר לדעתי יש כאן איזה שיבוש בסיפור:
אפשר שהבעש"ט סבר שקריעה כזאת נחשבת למקלקל בעלמא
וזה היה הויכוח בין הבעש"ט לנודע ביהודה.
אם כבודו יוכל לסדר את הפאזל אודה לו מאוד.
מצווה ליישב...

בגמ' שבת ק"ה עמוד ב הקורע על מתו בשבת חייב ויצא ידי קריעה שהרי מיישב דעתו בקריעה זו וינוח יצרו הרי הוא כמתקן וחייב.
ועיין רמב"ם פ"י משבת ה"י וכן בשו"ע יור"ד סימן ש"מ סעיף כ"ח.
ועיין חיי אדם כלל כ"ט סעיף א שזה לפי דעת הרמב"ם שפסק במלאכה שאצל"ג כר"י אבל לדידן שאנו פוסקים כבעלי התוס' והראב"ד שאצל"ג פטור זה רק אסור וכן נראה מדברי העה"ש סימן שי"ז סעיף כ
ואפשר יש לומר בזה שגם לפי דעתו של הבעש"ט והנודע ביהודה לא היה כאן כל איסור כיון שאין זה נחשב קריעה על פי הלכה ואינו כמתקן כלל ועל כן כל הוויכוח שלהם היה רק לגבי בל תשחית וכו'.
ועדיין צריך ישוב גדול ביותר....
האם הקורע על מתו אסור רק מפני שיוצא ידי חובת קריעה אם לאו ולכאו' יש ראיות לכאן ולכאן ועדיין לא ירדתי לסוף דעתם של הפוסקים בזה.

יותר טוב להגיד שהסיפור לא היה ולא נברא מלהגיד את מה שאתה אומר, שהרי אין מי שמתיר, השאלה היא רק אם חייב.

שזג כתב:ב"ה
רציתי להוסיף כמה דבריו על הנ"ל לרגל יומא דהילולא קדישא של מרן רבינו חיין ן' עטר זי"ע:

הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע חשק ותאב שידפיסו הסה"ק אור החיים, פ"א הביא המדפיס בשם אשר מרוסיא אליו את החומשים עם האור החיים בראשית שמות בכרך אחד, ויקרא במדבר דברים בכרך שני, ושמח בהם, ותיכף בפתחו את הכרך, שאל להמדפיס: מדוע שמטת את התיבות "ושמו חיים" בפ' ראה, השיבו: ידעתי שעל עצמו כוון, וע"כ שמטתים, פתח לו תיכף ומיד פרשת סוטה בפרש"י בין מאיש זה בין מאיש אחר, וטעה והדפיס מ"אשר", וא"ל: ראה חותמך. החומשים האלו בכרך הזה ממש בשם המדפיס אשר ובהשמטה הזאת ובטעות הזה ראיתי בעיני בבית נכדו הרב החסיד ר' משה ז"ל בעיר ראדוויטץ, וספר לי עובדא הזאת והמה בירושה אליו מאבותיו הצדיקים ז"ל: (דבר יום ביומו י' אלול)[/b]

אף אני הקטן בעיני ראיתי ספר זה, ובזכרוני שהוא ממהדורת שקלאוו.

וכבר דן במעשה זה ר' חיים ליברמן בספרו 'אהל רחל', אבל כמדומה שטעות בידו בכמה פרטים.

אוצר החכמה כתב:הלא לעיל מבואר שהיה זה בשבת.

בספר בנין שאול עמ' קג העתיק: ושמעה מפ"ק שאמר "כבה נר המערבי" ואחר הבדלה קרע את בגדו. כאשר חזרה לבעלה ...
וא"ש הכל.

הבונה: בכל מקרה סיפור זה קשה להלמו וכי אסור לקרוע קריעה על סמך רוח הקודש עד שנאמר בזה בל תשחית וצ"ב
---
עוד אציין דברי האור החיים הידועים פרשת כי תשא בזה"ל
או ירצה על זה הדרך אימתי אמרתי לך לשמור איש ישראל אפילו בערך כבוד שבת דווקא לעשות פירוש באדם שישנו בגדר עמוד לעשות אבל מי שוודאי לא יקום ולא יגיע לשבת לשמרו הגם שרפואות אלו יועילו לשעות או לימים לא יחלל עליו שבת ע"כ
וכבר טרחו כל הפוסקים לדון בדברי אור החיים אלו זי"ע

תולעת ספרים07 כתב:הבונה: בכל מקרה סיפור זה קשה להלמו וכי אסור לקרוע קריעה על סמך רוח הקודש עד שנאמר בזה בל תשחית וצ"ב

ראה המועתק בהודעתו של "שזג" שזו היתה קו' הנוב"י ומה שתי' הבעש"ט וכ"ז הובא גם בבנין שאול רק שתיקן שהקריעה היתה אחר הבדלה.

עד כמה שזכור לי קורעין גם על שמועה רעה וקושיתו של הנוב"י אינה קשיא דלא גרע רוח הקודש משמעוה רעה לכאו' וגם אין צריך לתירוצו של הבעש"ט בזה.
וראה היטב בפוסקים יו"ד ש"מ וצ"ב.
---
אני כשלעצמי הייתי מתקן את הסיפור כך:
שהבעש"ט זי"ע לא קרע כלל קריעה על שמועה רחוקה ורק בירך ברכת דיין האמת בעצם יום השבת וכפי שנפסק להלכה ועל זה שאל הנוב"י איך היה מותר לו לברך בשם ומלכות על סמך רוח הקודש וכו' וכו'.
והנידון לא היה כלל לגבי בל תשחית וכו'...

תולעת ספרים07 כתב:ושאל הבעש"ט אותו על ידי גיסו הקדוש רבי גרשון מקיטוב אם יהיה יכולת שיגע לירושלים ויתראה עם הקדוש פנים בפנים והשיב שיכתוב לו יעיין בעת שרואה את צלם דמות תבניתו בעולמות עליונים אם הוא רואה את כל אבריו ודיוקנו אם לא. והשיב מרן הקדוש שאינו רואה את עקביו. ואמר הקדוש שלא יטריח את עצמו כי לחינם יהיה טרחתו.

כבר ידוע שכ"ז שקר וכזב, כי ר"ג קיטובער מעיד בעצמו שבא לירושלים אחר פטירת האוה"ח, וממילא לא ראהו מימיו, עיין מה שהאריך הגאון רמ"ד בעל כלי חמדה, להוכיח זיוף סיפור זה, במאמרו שפורסם גם בישורון ח"ב עמ' תר"פ ונקרא: לכותבי "הסתוריא".

ראה גם ב'תולדות חכמי ירושלים' ח"ג עמ' 12 הערה 1.

תולעת ספרים07 כתב:אני כשלעצמי הייתי מתקן את הסיפור כך:
שהבעש"ט זי"ע לא קרע כלל קריעה על שמועה רחוקה ורק בירך ברכת דיין האמת בעצם יום השבת וכפי שנפסק להלכה ועל זה שאל הנוב"י איך היה מותר לו לברך בשם ומלכות על סמך רוח הקודש וכו' וכו'.
והנידון לא היה כלל לגבי בל תשחית וכו'...

אוי מה היה לנו.
על סמך רוח הקודש תקנת הסיפור?! והלא על סמך כך אסור אפילו לברך ברכת דיין האמת!

העתקתי מהפורום האידישאי.

שאלה: מלמד אחד פגע בכבוד האור החיים ז"ל ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש

תשובה: קבלתי מכתבם והנה לא ידעתי מה ספק לכם שרוח הקודש שורר גם עתה על הראוי לו, אעפ"י שבטלה הנבואה מן הנביאים.. יהי' איך שיהי' כולי עלמא מודים דרוח הקודש דחכמה.. לא בטלה, ולא יכחיש זה רק אפיקורס. ומה שכתבתם תשובות מגדולי דורינו שבטל לגמרי רוה"ק לא אאמין שיצא זה מפי רבותינו שיחי' ומי יודע מה שכ' להם המתעה הנבל הזה.

אבל האמת עד לדרכו שגם בזמנינו יש לחכמי האמת שאינם נוטים אחרי החומר יש להם רוה"ק, וכמבואר במורה וברמב"ן ז"ל בהדיא, ולכן בעל אור החיים נשמתו בגנזי מרומים בודאי חיבר ספרו ברוה"ק.. ולכן המלמד המכחיש רו"ק (=רוח קדשו, ואולי רוח קודש) של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהי' ראוי לרוה"ק והמלמד הזה כפר בעיקר רוה"ק וליעג על דברי הש"ס ב"ב הנ"ל

ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו וישר כחם בזה, אך שכר מלמדות לא אוכל לפסוק שלא בפני בע"ד בלא ראות מעשי הנהגתו כי אולי משגה הוא בזה, ובזה תוכלו לסמוך על מורה שיש בקהילתכם והי' שלום

הרה"ק מצאנז זיע"א,
שו"ת דברי חיים יו"ד סימן קה

בתשובת הדברי חיים ובכל אותו מעשה דמלמד, כבר האריך דוד אסף, במערכה ארוכה ולא קלה ב'נאחז בסבך' שלו וכבוד אלוקים הסתר דבר.

האם ידוע לרבינו אור החיים הקדוש זי"ע היה לו רק בנות מהיכן המקור?

חיס כתב:האם ידוע לרבינו אור החיים הקדוש זי"ע היה לו רק בנות מהיכן המקור?

ההשערה הוא מהסכמה על הספר "חפץ ה'" משנת תצ"ב שרבינו הדפיסה בעצמו.

הסכמת החכם השלם כמהור"ר חנניה בן כה"ר ישעיה אבן זכרי נר"ו. (ראה בצילום) ה' יפקדהו בבנים זכרים...

ע"ע כאן viewtopic.php?f=19&t=13868&hilit=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%91%D7%AA+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D
ושם נכתב שיש המתיחסים כצאצאיו
אמנם בספר שי"ל ע"י מכון ה'אור החיים' נכתב שלא היו לו צאצאים כלל והביאו כמה סימוכין לדבר זה.

בעבר קראתי באחד הספרים של ר' דוד הלחמי שבעת אשר קברו את בעל ה'ישמח ישראל' זי"ע נדחף שם מישהו להגיע לקברו ושקית בידו, וכשנשאל מה זאת ועל מה? השיב שהביא עפר מקברו של בעל האור החיים ועליו להטילו לקבר ולאחר שהטילו נעלם כלעומת שבא והוא פלאי.
אשמח אם מישהו יחזיר לי אבידתי.

לומד_בישיבה כתב:בעבר קראתי באחד הספרים של ר' דוד הלחמי שבעת אשר קברו את בעל ה'ישמח ישראל' זי"ע נדחף שם מישהו להגיע לקברו ושקית בידו, וכשנשאל מה זאת ועל מה? השיב שהביא עפר מקברו של בעל האור החיים ועליו להטילו לקבר ולאחר שהטילו נעלם כלעומת שבא והוא פלאי.
אשמח אם מישהו יחזיר לי אבידתי.

שתים זו ראיתי
ספר ארזי הלבנון עמ' 151 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 7030744310
ספר חכמי ישראל עמ' 370 http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 7030726888

יישר כוחך הרב בקרו.
וראה גם כאן.

היה גדול בנגלה ובנסתר ואלפים הלכו לאורו. בין תלמידיו האדמורי"ם רבי יחיאל מאיר מגאפטינין, רבי ברוך מטשיזעוו, רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר, בעל "ישמח ישראל", רבי אלעזר הכהן, רבה של סוכאטשוב וגדולים אחרים.

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=161
--
הרב בקרו, השתמש עם זה. javascript:void(0)

כדי שכולם ייראו.

אגב, לפני שנים רבות הלכתי לספרייה ואכן ראיתי את הכתבה למחרת הלוויה ושם כתוב כל הסיפור שאשה נדחפה להטיל לקברו עפר מהאור החיים הק' וכעבור שנים ביקשתי לראות שוב והוא נעלם ומישהו חתך עם סכין את העמוד הזה.
אולי זה נמצא במיקופישים היום איני יודע.
לא נראה לי שהיה להם גיבוי מהעיתון המקורי.
--
האדמור מסטריקוב זי"ע כאשר היה עולה לקברו של האור החיים היה משוחח על הישמח ישראל זי"ע. ומי יעמוד בסוד קדושים.

הנה הקובץ יותר ברור לאלו שפנו אלי באישי.

מבקש המלצה לפירוש יסודי ומקיף,כולל לקטעי הנסתר של הספר הנפלא אור החיים על התורה

בתודה מראש

בעצם כתב:מבקש המלצה לפירוש יסודי ומקיף,כולל לקטעי הנסתר של הספר הנפלא אור החיים על התורה

בתודה מראש

המלצתי,

גימפעל כתב:

בעצם כתב:מבקש המלצה לפירוש יסודי ומקיף,כולל לקטעי הנסתר של הספר הנפלא אור החיים על התורה

בתודה מראש

המלצתי,

getimg.jpg

ישר כחך

בעצם כתב:

גימפעל כתב:

בעצם כתב:מבקש המלצה לפירוש יסודי ומקיף,כולל לקטעי הנסתר של הספר הנפלא אור החיים על התורה

בתודה מראש

המלצתי,

getimg.jpg

ישר כחך

המחבר הנ"ל לא בוש לומר איני יודע, ולדעתי יש בזה הרבה מעלות.