פורום אוצר החכמה

האם ידוע לכם על מקורות (!) המציינים על גדולי ישראל או על קהילות שנהגו שלא (!) ללכת לקברים? (או מנהג כזה של אנשים פשוטים שמנהגם מצביע כנראה על המנהג באזור מגוריהם)

אם אפשר אז גם אשמח לפירוט: א. האם לא הלכו כלל, או שהלכו ללוויות בלבד? ב. האם לא הלכו לשום קבר, או שכן הלכו לקברי צדיקים ונמנעו רק מבית קברות? ג. האם לא הלכו מסיבה עקרונית, כגון משום שהוא מקום טמא, או שלא הלכו רק בגלל ביטול תורה וכדו'? ד. האם לא הלכו כלל, או רק לא הלכו להתפלל שם (כמובן שאין כוונתי למי שכן התפלל שם ורק הרחיק ד"א מן הקבר)?]

אני מבקש לא להסיט את האשכול (מי שרוצה מוזמן לפתוח אשכול נפרד):
1 - אינני מבקש לעסוק כאן במקורות שיש, לכאן ולכאן, האם טוב/רע ללכת לקברות. שאלתי היא רק לגבי מנהגם בפועל של גדולי ישראל, או של קהילות בישראל (אם חכם מסוים כותב שלא טוב ללכת לבית קברות, אז די ברור מכך שבפועל הוא עצמו לא הלך, אולם אינני מחפש מקורות מסוג זה) .
2 - אינני מבקש סברות, או שמועות, אלא רק מקורות. (או ידע אישי מכלי ראשון).
3 - אינני מבקש מקורות למי שכן הלך, אלא רק למי שלא הלך.

בינתיים מצאתי את זה:

1. איש ההלכה (לגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון עמ' מ'), שם כתב (על זקני משפחתו, שהיו מגדולי הדור, ועל הגר"א) בלשון זו: "הגר"א מוילנא, ר' יוסף בר איש בריסק, ר' חיים בנו, ר' משה בן בנו, ר' אליהו איש פרוז'ינא, לא ביקרו מעולם בבתי קברות ולא השתטחו על קברי אבות"

2. ב'באור פניך' (הרב חיים בן שושן, על הג"ר מרדכי אליהו, עמ' 386) הביא מה שסיפר הגר"מ אליהו שכשהציע לגר"י אברמסקי שיתפלל על רעייתו החולה על קבר סבה הגאון הרידב"ז, השיב הרב אברמסקי "אנחנו לא הולכים להתפלל בבתי קברות" (אין מכאן ראיה שלא היה הולך לבית קברות, אלא רק לכך שלא נהגו אצלו 'להתפלל' בבית קברות)

3. המקור הבא איננו מתאים לאשכול, כיון שהוא רק מביא שלא נהגו ללכת ולעשות הילולות, אך כן נהגו ללכת מדי פעם, ומ"מ אציין אותו:
הגר"מ ועקנין, רבה של טבריה, כתב (בספרו 'ויאמר מאיר' ח"א סי' י', מהד' ניסן תשנ"ה עמ' לט): "והסיבה שלא הולכים (הספרדים) על ציונו הקדוש (של האוה"ח) ...הסיבה היא פשוטה, שאחינו האשכנזים ק"ק החסידים מעת שהופיע עליהם עיר וקדיש נחית מן שמייא כ"ק מרן האדמו"ר הבעש"ט הקדוש זלה"ה, הנהיגם בשיטה זו... לכן הולכים לכל יארצייט של הצדיקים חסידי עליון. לא כן הספרדים מעולם לא ראו שיטה כזאת, ולא נסעו ממקומם, וכל רבותינו גאוני וצדיקי עולם המפורסמים בקדושתם ובחסידותם הלכו במשטר ובסדר אחר ולא הנהיגום בשיטה זו, ולו היה להם כמרן הבעש"ט זלה"ה שיחנכם בשיטה זאת – לא היו נופלים מאחינו האשכנזים, והלא מרן האר"י הקדוש שהיה רק עם הספרדים לא הנהיגם בסדר זה, ולכן אינם הולכים לשום יארצייט לא להאר"י ולא למרן הבית יוסף ולא להרמב"ם ז"ל, ואפילו לרשב"י זיע"א מעט המה שעולים למירון להילולתו"
ואף הרב יעקב חי זריהן, ראב"ד טבריה דאז, הביא (ויאמר יעקב, שם, עמ' מא) "הספרדים אינם הולכים לקבר הרמב"ם בכ' בטבת והם בטבריה בהומונים אליו... הלא ידוע שאין דרך הספרדים בכלל ללכת אל קברות הצדיקים, רק לפרקים העראים, זהו טבעם..."

הדרדעים, איני זוכר כעת מקור מדויק, אך אאל"ט זה היה בספר על הרב יוסף קאפח [אולי הספר שכתבה הנכדה שלו], וציטט שם את דברי הרמב"ם [אבל, ד ד] 'ולא יפנה אדם לבקר הקברות'.
ויעין כאן - http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skir ... asp?id=160

ושם הערה 10 על יחסו של ר"ע הילדסהיימר לביקורים בבית הקברות.

גביר כתב:הדרדעים, איני זוכר כעת מקור מדויק, אך אאל"ט זה היה בספר על הרב יוסף קאפח [אולי הספר שכתבה הנכדה שלו], וציטט שם את דברי הרמב"ם [אבל, ד ד] 'ולא יפנה אדם לבקר הקברות'.
ויעין כאן - http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skir ... asp?id=160

ושם הערה 10 על יחסו של ר"ע הילדסהיימר לביקורים בבית הקברות.

יישר כוח

אשי ישראל כתב:בינתיים מצאתי את זה:


3. המקור הבא איננו מתאים לאשכול, כיון שהוא רק מביא שלא נהגו ללכת ולעשות הילולות, אך כן נהגו ללכת מדי פעם, ומ"מ אציין אותו:
הגר"מ ועקנין, רבה של טבריה, כתב (בספרו 'ויאמר מאיר' ח"א סי' י', מהד' ניסן תשנ"ה עמ' לט): "והסיבה שלא הולכים (הספרדים) על ציונו הקדוש (של האוה"ח) ...הסיבה היא פשוטה, שאחינו האשכנזים ק"ק החסידים מעת שהופיע עליהם עיר וקדיש נחית מן שמייא כ"ק מרן האדמו"ר הבעש"ט הקדוש זלה"ה, הנהיגם בשיטה זו... לכן הולכים לכל יארצייט של הצדיקים חסידי עליון. לא כן הספרדים מעולם לא ראו שיטה כזאת, ולא נסעו ממקומם, וכל רבותינו גאוני וצדיקי עולם המפורסמים בקדושתם ובחסידותם הלכו במשטר ובסדר אחר ולא הנהיגום בשיטה זו, ולו היה להם כמרן הבעש"ט זלה"ה שיחנכם בשיטה זאת – לא היו נופלים מאחינו האשכנזים, והלא מרן האר"י הקדוש שהיה רק עם הספרדים לא הנהיגם בסדר זה, ולכן אינם הולכים לשום יארצייט לא להאר"י ולא למרן הבית יוסף ולא להרמב"ם ז"ל, ואפילו לרשב"י זיע"א מעט המה שעולים למירון להילולתו"
ואף הרב יעקב חי זריהן, ראב"ד טבריה דאז, הביא (ויאמר יעקב, שם, עמ' מא) "הספרדים אינם הולכים לקבר הרמב"ם בכ' בטבת והם בטבריה בהומונים אליו... הלא ידוע שאין דרך הספרדים בכלל ללכת אל קברות הצדיקים, רק לפרקים העראים, זהו טבעם..."

ואני תמיד חשבתי שמקור ההילולות אצל רשב"י ורמבעה"נ הוא מקהל הספרדיים?
האם לא מוזכר בהרבה ספרים ספרדיים אודות מנהג הח'אג לסבב קברי צדיקים? דומני שחיפוש פשוט בספרי חכמי ספרד ייתן תשובה הסותרת את הנחתו של הר"מ ועקנין.

ראה גם כאן ע' 67 הע' 314.

אאל"ט בסקווירא דהאידנא יש קפידא שלא לפקוד את הקברות.

חרסון כתב:אאל"ט בסקווירא דהאידנא יש קפידא שלא לפקוד את הקברות.

מלבד קבר האדמו"ר?

לגוף שאלת הרה"ג אשי ישראל שליט"א-
א. מאן מלכי רבנן (הקדמת הרבנים המו"ל שליט"א לאגר"מ חלק ח)
ב. אוצרות הגר"א ובית מדרשו

ספרים וועלט כתב:

אשי ישראל כתב:בינתיים מצאתי את זה:


3. המקור הבא איננו מתאים לאשכול, כיון שהוא רק מביא שלא נהגו ללכת ולעשות הילולות, אך כן נהגו ללכת מדי פעם, ומ"מ אציין אותו:
הגר"מ ועקנין, רבה של טבריה, כתב (בספרו 'ויאמר מאיר' ח"א סי' י', מהד' ניסן תשנ"ה עמ' לט): "והסיבה שלא הולכים (הספרדים) על ציונו הקדוש (של האוה"ח) ...הסיבה היא פשוטה, שאחינו האשכנזים ק"ק החסידים מעת שהופיע עליהם עיר וקדיש נחית מן שמייא כ"ק מרן האדמו"ר הבעש"ט הקדוש זלה"ה, הנהיגם בשיטה זו... לכן הולכים לכל יארצייט של הצדיקים חסידי עליון. לא כן הספרדים מעולם לא ראו שיטה כזאת, ולא נסעו ממקומם, וכל רבותינו גאוני וצדיקי עולם המפורסמים בקדושתם ובחסידותם הלכו במשטר ובסדר אחר ולא הנהיגום בשיטה זו, ולו היה להם כמרן הבעש"ט זלה"ה שיחנכם בשיטה זאת – לא היו נופלים מאחינו האשכנזים, והלא מרן האר"י הקדוש שהיה רק עם הספרדים לא הנהיגם בסדר זה, ולכן אינם הולכים לשום יארצייט לא להאר"י ולא למרן הבית יוסף ולא להרמב"ם ז"ל, ואפילו לרשב"י זיע"א מעט המה שעולים למירון להילולתו"
ואף הרב יעקב חי זריהן, ראב"ד טבריה דאז, הביא (ויאמר יעקב, שם, עמ' מא) "הספרדים אינם הולכים לקבר הרמב"ם בכ' בטבת והם בטבריה בהומונים אליו... הלא ידוע שאין דרך הספרדים בכלל ללכת אל קברות הצדיקים, רק לפרקים העראים, זהו טבעם..."

ואני תמיד חשבתי שמקור ההילולות אצל רשב"י ורמבעה"נ הוא מקהל הספרדיים?
האם לא מוזכר בהרבה ספרים ספרדיים אודות מנהג הח'אג לסבב קברי צדיקים? דומני שחיפוש פשוט בספרי חכמי ספרד ייתן תשובה הסותרת את הנחתו של הר"מ ועקנין.

מנהג הילולת רשב''י הוא מהאריז''ל ומנהג הילולת רמבעה''נ היא מגבאי המוסדות שם שיסדוה להרוויח מתרומות העולים למירון שהיו עוברים בטבריה
חאג' הוא כינוי לעליה לרגל של המוסלמים למכה.. 'זיארה' בקברי צדיקים נהגה בעיקר במרוקו, א''כ היו עוד מקומות שנהגו להתפלל בעתות צרה וכד' בקברים מסוימים שהיו ידועים אצלם אך לא היה זה מנהג נפוץ בכלל הקהילות הספרדיות אלא משתנה לפי המקום והזמן (הרמב''ם עצמו פסק בהל' אבל ש'לא יפנה אדם לבקר הקברות').

בארץ ליטא היו קהילות של יהודים, והם וגדוליהם לא היו הולכים לבתי קברות, אא"כ היו צריכים לקבור שם מישהו
כאן יש רשימה של רבנים ליטאים, אם אתה רוצה רשימה

שמש כתב:

ספרים וועלט כתב:

אשי ישראל כתב:בינתיים מצאתי את זה:


3. המקור הבא איננו מתאים לאשכול, כיון שהוא רק מביא שלא נהגו ללכת ולעשות הילולות, אך כן נהגו ללכת מדי פעם, ומ"מ אציין אותו:
הגר"מ ועקנין, רבה של טבריה, כתב (בספרו 'ויאמר מאיר' ח"א סי' י', מהד' ניסן תשנ"ה עמ' לט): "והסיבה שלא הולכים (הספרדים) על ציונו הקדוש (של האוה"ח) ...הסיבה היא פשוטה, שאחינו האשכנזים ק"ק החסידים מעת שהופיע עליהם עיר וקדיש נחית מן שמייא כ"ק מרן האדמו"ר הבעש"ט הקדוש זלה"ה, הנהיגם בשיטה זו... לכן הולכים לכל יארצייט של הצדיקים חסידי עליון. לא כן הספרדים מעולם לא ראו שיטה כזאת, ולא נסעו ממקומם, וכל רבותינו גאוני וצדיקי עולם המפורסמים בקדושתם ובחסידותם הלכו במשטר ובסדר אחר ולא הנהיגום בשיטה זו, ולו היה להם כמרן הבעש"ט זלה"ה שיחנכם בשיטה זאת – לא היו נופלים מאחינו האשכנזים, והלא מרן האר"י הקדוש שהיה רק עם הספרדים לא הנהיגם בסדר זה, ולכן אינם הולכים לשום יארצייט לא להאר"י ולא למרן הבית יוסף ולא להרמב"ם ז"ל, ואפילו לרשב"י זיע"א מעט המה שעולים למירון להילולתו"
ואף הרב יעקב חי זריהן, ראב"ד טבריה דאז, הביא (ויאמר יעקב, שם, עמ' מא) "הספרדים אינם הולכים לקבר הרמב"ם בכ' בטבת והם בטבריה בהומונים אליו... הלא ידוע שאין דרך הספרדים בכלל ללכת אל קברות הצדיקים, רק לפרקים העראים, זהו טבעם..."

ואני תמיד חשבתי שמקור ההילולות אצל רשב"י ורמבעה"נ הוא מקהל הספרדיים?
האם לא מוזכר בהרבה ספרים ספרדיים אודות מנהג הח'אג לסבב קברי צדיקים? דומני שחיפוש פשוט בספרי חכמי ספרד ייתן תשובה הסותרת את הנחתו של הר"מ ועקנין.

מנהג הילולת רשב''י הוא מהאריז''ל ומנהג הילולת רמבעה''נ היא מגבאי המוסדות שם שיסדוה להרוויח מתרומות העולים למירון שהיו עוברים בטבריה
חאג' הוא כינוי לעליה לרגל של המוסלמים למכה.. 'זיארה' בקברי צדיקים נהגה בעיקר במרוקו, א''כ היו עוד מקומות שנהגו להתפלל בעתות צרה וכד' בקברים מסוימים שהיו ידועים אצלם אך לא היה זה מנהג נפוץ בכלל הקהילות הספרדיות אלא משתנה לפי המקום והזמן (הרמב''ם עצמו פסק בהל' אבל ש'לא יפנה אדם לבקר הקברות').

כפי שכתבתי מקור זה איננו נוגע כ"כ לנושא האשכול [וכפי שהעירו גם יש לדון בו] ולכן בואו לא נפתח עליו דיון.

באר בשדה כתב:ראה גם כאן ע' 67 הע' 314.

תודה, אך אינני מצליח לפתוח את הקישור. הבעיה אצלי?

קומי_אורי כתב:בארץ ליטא היו קהילות של יהודים, והם וגדוליהם לא היו הולכים לבתי קברות, אא"כ היו צריכים לקבור שם מישהו
כאן יש רשימה של רבנים ליטאים, אם אתה רוצה רשימה

תודה. אני מחפש מקור מבוסס שמציין שכך היה המנהג בכל ליטא. [אני מודע לכך שמקובל לומר שזהו מנהג ליטא, אך אני תוהה אולי השמועה איננה מבוססת, ואולי היו שם כמה מנהגים בכך, ובכלל אשמח למקור רציני כדי שאוכל להפנות אליו במאמרי העוסק בנושא זה]

בברכה המשולשת כתב:לגוף שאלת הרה"ג אשי ישראל שליט"א-
א. מאן מלכי רבנן (הקדמת הרבנים המו"ל שליט"א לאגר"מ חלק ח)
ב. אוצרות הגר"א ובית מדרשו

אעיין שם. תודה רבה [נ.ב. נחמד שזכיתי בכזו קלות לקבל תעודת רבנות, ואף נתעליתי למדרגת "הרה"ג"... בקיצור, אינני אלא 'אשי ישראל' סתם, הן בחיי האישיים, והן כאן בפורום. בכל מקרה תודה על הפרגון]

גביר כתב:הדרדעים, איני זוכר כעת מקור מדויק, אך אאל"ט זה היה בספר על הרב יוסף קאפח [אולי הספר שכתבה הנכדה שלו], וציטט שם את דברי הרמב"ם [אבל, ד ד] 'ולא יפנה אדם לבקר הקברות'.
ויעין כאן - http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skir ... asp?id=160

ושם הערה 10 על יחסו של ר"ע הילדסהיימר לביקורים בבית הקברות.

לא רק הדרדעים. אלא בכלליות המנהג בתימן היה שאפילו לקברי בני המשפחה לא היו עולים ביום האזכרה. (כך שח באוזניי ת"ח מבני העדה).

באר בשדה כתב:

אשי ישראל כתב:תודה, אך אינני מצליח לפתוח את הקישור. הבעיה אצלי?

קישור ישיר להורדה הוא.

לא יורד אצלי מאומה

הגרי''ש זילברמן ובני קהילתו אדרת אליהו בעיר העתיקה...

שמש כתב:

ספרים וועלט כתב:

אשי ישראל כתב:בינתיים מצאתי את זה:


'זיארה' בקברי צדיקים נהגה בעיקר במרוקו, א''כ היו עוד מקומות שנהגו להתפלל בעתות צרה וכד' בקברים מסוימים שהיו ידועים אצלם אך לא היה זה מנהג נפוץ בכלל הקהילות הספרדיות אלא משתנה לפי המקום והזמן (הרמב''ם עצמו פסק בהל' אבל ש'לא יפנה אדם לבקר הקברות').

א. לפני שנים ראיתי ספר, איני זוכר את שמו, הכולל את הפרוטוקלים של ועידות הרבנים במרוקו מהתקופה האחרונה לקיומה של קהילה משמעותית שם, משם השתמע שמנהג הזיארות בצורתו המוכרת והרווחת הוא חדש יחסית והתעצם דווקא עם ההתרופפות בהקפדה על שמירת תורה ומצוות [אאל"ט כתבו על זה גם יששכר בן עמי ואולי גם יורם בילו, אם כי מנקודת מחקר אקדמית - לא תורנית].
ב. ראיתי פעם בספר על יהודי בבל, איני זוכר איזה, שהיהודים שם לא היו רגילים כל כך לבקר בקברי צדיקים, מלבד בקבר יחזקאל הנביא.
ג. אצל ישישים יוצאי גליציה [גם מהמשפחה, אבל לא רק] הכרתי יחס קריר עד אדיש לקברים ולאזכרות, הן לקברי אבות והן לקברי צדיקים. גם האדמו"ר מקלויזנבורג, אף הוא יליד גליציה, דיבר על עלייה לקברי צדיקים כדבר שהתחדש לאחרונה ולא היה כל כך נפוץ בעבר. הדבר התפרסם בחוברות של שיחותיו לפרשיות השבוע שהופצו, ואולי עדיין מופצות, מדי שבת בשבתו, איני זוכר באיזו פרשה [אם כי, כמו שהוזכר כבר באתרא קדישא הדין, היתה נהוגה עלייה לקברו של הרמ"א בקראקא בל"ג בעומר].

אשי ישראל כתב:

באר בשדה כתב:ראה גם כאן ע' 67 הע' 314.

תודה, אך אינני מצליח לפתוח את הקישור. הבעיה אצלי?

בשביל שההורדה תפעל בלחיצה על הקישור, צריך להיות מחוברים לפורום.

באר בשדה כתב:איני יודע, לקחתיו מכאן.

תודה. שם כן הצלחתי להוריד. אכן מקור יפה!
(מדובר על 'משנה תורה השלם' הוצאת 'חזק' ע' 67 הערה 314, ושם הובא שבנו של הג"ר יוסף קאפח העיד שאביו [וכך משפחתו אחריו] נהגו, ע"פ דברי הרמב"ם (כפשטם, אע"פ שיש שנחלקו בזה בהבנת דבריו), שלא לעלות על קברי צדיקים, והם אף אינם מייחסים משמעות ל'יום ההילולא' של הצדיק.