פורום אוצר החכמה

כולנו יודעים ומכירים את המחלוקת השנויה פעמים רבות בש"ס לענין שני כתובים הבאים כאחד אי מלמדים או לאו, דאיכא למ"ד מלמדים ודוקא ג' כתובים הבאים כאחד הוא דאין מלמדים.
ונשאלת השאלה, בשלמא למ"ד שני כתובים אין מלמדין, היינו משום דאי תימא מלמדין, א"כ למה היה צריך לכתוב שניהם, לכתוב חד ונילף מיניה לכולהו. אבל למ"ד שני כתובים מלמדים, א"כ ע"כ לית ליה להאי סברא, וא"כ לדבריו בב' כתובים המלמדים, אמאי הוצרכה התורה לכתוב את הכתוב השני?
לא מצאתי לעת עתה באוצר.

עיין ספר כריתות לר"ש מקינון חלק חמישי שער ראשון אות א, והליכות עולם שער רביעי פ"ד אות ב (במהדורה החדשה עמ' קפד ואילך). ועיין שער המלך הלכות שחיטה פרק ב.

אני מודה לך מאד מאד! יישר חילך לאורייתא!
סמבוסק

יומא ס. תוד"ה תרי