פורום אוצר החכמה

כל לומד בספר בית יוסף לומד עמו גם את הקטעים הנוספים מספר בדק הבית שהוסיף הב"י לאחר הדפסת ספרו, אמנם בעוד שדברי הב"י ברורים ונפלאים בכל סימן, בספר בדק הבית לפעמים כתובים דברים קשים או בסגנון שאינו תואם לזה של הב"י,

א. אציין דוגמא מפורסמת לגבי דין נ"ט בר נ"ט, בעוד שהב"י הביא מסמ"ק ועוד ראשונים לאסור עשיית נ"ט בר נ"ט לכתחילה, (דין שאינו מוכרח בגמ' אבל בהחלט מובן, וניתן גם לדייקו מלשון הגמ' 'דגים שעלו' לשון דיעבד), בספר בדק הבית מביא הב"י את רבינו ירוחם שכותב לאסור נ"ט בר נ"ט לכתחילה, והבדק הבית תמה עליו בחריפות, ובד"כ אין דרכו של הב"י לחלוק בסברא בעלמא על ראשונים, ובמיוחד שכבר הביא בב"י עוד ראשונים שסוברים כך (אמנם גם הב"י הביא סה"ת שחלק, אך סו"ס יש בזה מחל', ומה פשעו של רי"ו שכתב כרוב הראשונים).

ב. דוגמא נוספת בסימן קט מביא הב"י מחל' בין הרשב"א והרא"ש במב"מ שבטל חד בתרי האם מותר לאכול את כל התערובת, דעת הרא"ש שמותר ודעת הרשב"א שאסור, ומכריע השו"ע כרשב"א לאסור, בספר בדק הבית בסימן קי (וכבר העיר הכנה"ג שיש מקומות בספר בדה"ב שאינם במקומם) מביא את רבינו ירוחם שכותב כדברי הרא"ש ושכן כתבו התוס' ושכן עיקר (הלשון כן עיקר היא של רי"ו), ומדהביא דבריו ש"מ הכי סבירא ליה, שהרי לא הגיה כלום על דבריו, וא"כ לסוברים שבה"ב נכתב אחרי השו"ע נמצא שהשו"ע חזר בו ומותר, ולא מצאתי באף אחד מהאחרונים שהעיר בזה (כנה"ג הנ"ל, פרי תואר, כה"ח, אול"צ, ילקו"י), ובכלל רשה למה שהב"י יחזור בו בעקבות זה שרי"ו (אגב, תלמיד הטור) כתב כדברי הרא"ש. ישנם עוד דוגמאות נוספות שספר בה"ב חולק על ראשונים ואמנם יש מקומות שהב"י נוקט בדרך, זו אך לא בתדירות דומה.

בדקתי בהקדמות מכונות הטורים והתברר שספר בה"ב לא הודפס ע"י הב"י בעצמו אלא ע"י בנו, וחלק מן הכתבים אבדו לו, ומי יודע יתכן ובאותו קטע יש חלקים שאבדו, ובהמשך דבריו חזר בו, בסימן שז הביא הבה"ב מספר דרכ"מ וככל הנראה זו הוספה מאוחרת.

בספר עין יצחק של הגר"י יוסף הוא כותב שקבלנו הוראות בדק הבית. בהערות הוא מביא מדברי פוסקים שחיו במאה שנה האחרונות, המוקדם שבהם הוא השואל ונשאל, (דברי הגר"י ידיד שמובאים שם אינם מוכרחים כראיה, לפום ריהטא), ומאידך בספר משפט וצדקה ביעקב שחי לפני כ300 שנה כותב להדיא שלא קבלנו הוראות בדק הבית, וכן פוסקים נוספים.

אחר כל הנ"ל האם ניתן לסמוך על ספר בה"ב שיצא כל כולו מפי קדשו של הב"י, או שמא ידי ת"ח נוספים שלטו בו וכתבו את הערותיהם, (בד"כ הוספות מרי"ו), וכן קטעים שאבדו.

עני בן פחמא כתב:כל לומד בספר בית יוסף לומד עמו גם את הקטעים הנוספים מספר בדק הבית שהוסיף הב"י לאחר הדפסת ספרו, אמנם בעוד שדברי הב"י ברורים ונפלאים בכל סימן, בספר בדק הבית לפעמים כתובים דברים קשים או בסגנון שאינו תואם לזה של הב"י....

קשה לומר כן שדברי הב"י ברורים בכל סימן לענ"ד דברי הב"י הרבה פעמים אינם ברורים גם במקומות שקיצר וגם במקומות שהאריך.
למשל בב"י סימן קפט עמ' נו דבריו קשים להבנה וכתב בחידושי רקינו יעקב מלובלין ורבנו האשיל מקרקא "דברי הב"י צריכין ביאור . וזה תורף דבריו וכו'.
וכן בטהרת הבית בדיני הפסק טהרה במשמרת הטהרה עמ' ער(בנד"מ) כתב על דברי הב"י "ולשונו של מרן בזה צריך ביאור בענין מה שכתב בענין דעת ר"ת בבין השמשות.....וצ"ע.
וכן דבריו בב"י בשבת סי' שיח סעיף ד' לא ברורים ועוד ועוד קשה להביא דוגמאות כי הספרים לא לידי אבל כל מי שלומד ב"י נתקל בזה לרוב.

וכן ממקום שהבאת דוגמא בדין נ"ט בר נ"ט בב"י סי' צה דברי הב"י כלל לא ברורים וכבר התקשו בדבריו הרמ"א הב"ח הט"ז ועוד מה ראה להביא דברי בעל התרומה בלשון אבל וז"ל הרמ"א בד"מ אות ב' דמאי "אבל בעל התרומה כתב וכו'" דקאמר שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחילה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל עם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחילה לאכלן עם חלב וכו'.
אמנם הדרישה כתב שלהסביר בב"י שהבין שהתרומה מתיר אף לכתחילה להעלותן בקערה ואף הש"ך בדף אחרון הסכים לזה עכ"פ לא נוכל לומר שדברי הב"י ברורים.

ובעניין בדק הבית בסימן צה בדין נ"ט בר נ"ט הנה כתבו בהלכה ברורה בביאור הלכה הארוך הביאו דבריו בבדק הבית שהביא דברי רבנו ירוחם ושכתב על זה מרן הב"י: ואין דבריו נראים אלא לכתחילה נמי מותר לבשלם בכלי של בשר(צ"ל חלב, וכ"ה בדפוסים שלפנינו. ומה שכתב אח"כ: "דבר שרוצה לאורכלו עם בשר", אינו מדברי מרן אלא שליחות יד של המדפיס, וכן בארוך מש"ך ועוד אחרונים ליתא משפט זה) ע"כ דבריהם.

נראה מדבריהם שלפחות בבדק הבית כאן יש תוספת מאוחרת שלא מפי מרן. וככל דבריך להקשות בדברי הבדק הבית ועוד כתבו גם הם וכן הביאו שהקשה הכנסת הגדולה בהגהות ב"י אות כ. ע"ש בדבריהם מה שכתבו בזה.

נוריאל עזרא כתב:וכן דבריו בב"י בשבת סי' שיח סעיף ד' לא ברורים ועוד ועוד קשה להביא דוגמאות כי הספרים לא לידי אבל כל מי שלומד ב"י נתקל בזה לרוב.

נראה מדבריהם שלפחות בבדק הבית כאן יש תוספת מאוחרת שלא מפי מרן. וככל דבריך להקשות בדברי הבדק הבית ועוד כתבו גם הם וכן הביאו שהקשה הכנסת הגדולה בהגהות ב"י אות כ. ע"ש בדבריהם מה שכתבו בזה.

כוונתכם לסי׳ שיח ס״ב? [בענין מוקצה בשוחט לחולה]?

א סופר כתב:

נוריאל עזרא כתב:וכן דבריו בב"י בשבת סי' שיח סעיף ד' לא ברורים ועוד ועוד קשה להביא דוגמאות כי הספרים לא לידי אבל כל מי שלומד ב"י נתקל בזה לרוב.

נראה מדבריהם שלפחות בבדק הבית כאן יש תוספת מאוחרת שלא מפי מרן. וככל דבריך להקשות בדברי הבדק הבית ועוד כתבו גם הם וכן הביאו שהקשה הכנסת הגדולה בהגהות ב"י אות כ. ע"ש בדבריהם מה שכתבו בזה.

כוונתכם לסי׳ שיח ס״ב? [בענין מוקצה בשוחט לחולה]?

מה שכתבתי שדברי הב"י לא ברורים זה על שיח סעיף ד וגם דברי הראש המובאים בו עצמם לא כל כך ברורים וראה דרישה ב"ח הגהות והערות על הטור של שירה דבורה וכן טז ועוד.[אינני אומר שבעניין מוקצה לחולה הם ברורים או לא, אינני זוכר כעת, והעלתי דוגמאות שזכרתי].

מה שכתבתי "נראה מדבריהם שלפחות בבדק הבית כאן יש תוספת מאוחרת שלא מפי מרן" כוונתי לספר הוראה ברורה שכתבו כן על בדק הבית בדין נט בר נט בסימן צה אלא שהם הציעו כן בפירוש ומה שכתבתי נראה מדבריהם לא דקתי בלשוני מדוחק הזמן.

אם דברי אינם ברורים ומבלבלים מחילה. ונתגלגל לי כי כתבתי שדברי הב"י לא ברורים, וכוונתי לא ברורים לי. אך בהחלט וייתכן שמצד עצמם ולאחרים הם ברורים ולכן השתדלתי לציין לפוסקים שכתבו כן.

נוריאל עזרא כתב:

עני בן פחמא כתב:כל לומד בספר בית יוסף לומד עמו גם את הקטעים הנוספים מספר בדק הבית שהוסיף הב"י לאחר הדפסת ספרו, אמנם בעוד שדברי הב"י ברורים ונפלאים בכל סימן, בספר בדק הבית לפעמים כתובים דברים קשים או בסגנון שאינו תואם לזה של הב"י....

קשה לומר כן שדברי הב"י ברורים בכל סימן לענ"ד דברי הב"י הרבה פעמים אינם ברורים גם במקומות שקיצר וגם במקומות שהאריך.
למשל וכו' וכו'

אמת היא שהרבה פעמים דברי הב"י קשים להבנה, והקושי הגדול בזה הוא שצריך לפסוק את הדברים להלכה, וקשה לפסוק כשאין אנו מבינים את דבריו, אך אם תספור ביחס של קטעים, על קטע אחד קה בבית יוסף יש 40 קטעים מובנים בצורה חלקה ונפלאה, לעומת זאת בבדק הבית רוב הקטעים אינם מובנים חלק רק בהקשר, חלק בסגנון שאינו מתאים לב"י, וחלק תמוהים כמו זה שזכרתי.

אציין דוגמא נוספת בב"י בסימן צב מביא מחל' רש"י ור"י לגבי חתיכה שחציה ברוטב, ומביא בדק הבית שפסק כרש"י, ומה כוונתו בזה? לפסוק כרש"י בגלל רבינו ירוחם, ראשית א ברור שכך דעתו של הב"י, שנית מה גרם לו לשנות את דעתו יש מחל' גדולה בראשונים מערכה לקראת מערכה, למה רבינו ירוחם הוא זה שנבחר להכריע בין השיטות, ועוד שבש"ך הביא שדעת כל הראשונים לפסוק כר"י מלבד הרשב"א ורבינו ירוחם.
בומיד אח"כ מביא הב"י את דברי רבינו ירוחם שמשערים במאי דנפיק מיניה ולא בכוליה, ראשית מה הקשר? נידון זה הובא בב"י בסימן צח (ולא שייך לומר כדברי הכנה"ג שהקטע אכן שייך לשם, דהמעיין יראה שאין שייכות ואכמ"ל) שנית למה חרה אפו של הב"י ברבינו ירוחם, הלא זה כדברי הראב"ד והארחות חיים, ומה פשעו של רי"ו שפסק כמותם, ובכלל הקושיה של הב"י מראה כאילו שרי"ו לא ראה את הגמ', והלא שם באמת כל הסוגיא, וכבר הרמב"ן הביא משם ואין זו המצאה של הב"י.

רק לציין שספר בדק הבית י"ל ע"י בנו של המחבר כמש"כ המדפיסים בסוף הספר וקשה להניח שהשליט ידי אחרים בחיבורו של אביו.

בתוך הגולה כתב:רק לציין שספר בדק הבית י"ל ע"י בנו של המחבר כמש"כ המדפיסים בסוף הספר וקשה להניח שהשליט ידי אחרים בחיבורו של אביו.

וצריך לבדוק אם הקטעים התמוהים הללו נמצאים במהדורתו.

צודק כמובן.
ועוד יל"ע בדפוס ונציאה שס"ו (שנה אחרי דפוס שלאוניקי הנז')
על המו"ל והמדפיס ההוא יש מאמר נחמד מפרופ' אסף בעלים שנה ג

אין מאמר שנכתב על החיבור בדק הבית בסגנון השאלות שהעלתי?

עני בן פחמא כתב:
בספר עין יצחק של הגר"י יוסף הוא כותב שקבלנו הוראות בדק הבית. בהערות הוא מביא מדברי פוסקים שחיו במאה שנה האחרונות, המוקדם שבהם הוא השואל ונשאל, (דברי הגר"י ידיד שמובאים שם אינם מוכרחים כראיה, לפום ריהטא), ומאידך בספר משפט וצדקה ביעקב שחי לפני כ300 שנה כותב להדיא שלא קבלנו הוראות בדק הבית, וכן פוסקים נוספים.

עיין בספר שובי השולמית לגרי"ח סופר חלק ד סימן ט בעניין קבלת הוראות מרן ז"ל בספרו "בדק הבית". ובעמוד פד כתב וז"ל: וצריך אתה לדעת שגם אלו שכתבו שקבלנו הוראות מרן ז"ל בבדק הבית, לא הביאו שום ראיה לדבריהם, אלא כתבו כן בסתם קבלנו הוראות מרן ז"ל בבדק הבית, ויתכן שאם היו רואים גם דברי החולקים לא היו כותבים כן בפשיטות ודו"ק. עכ"ל.