פורום אוצר החכמה

רשימה של מחברים שעברו באופן שיטתי על ספר קדום והשיגו באופן שיטתי. דוגמת הראב"ד על הרמב"ם.
יש שיטה שכל מקום שהרמב"ם כותב משהו והראב"ד לא משיג שזו נחשבת לשתי דעות, של הרמב"ם וגם של הראב"ד.
מקור בבקשה?

האם הש"ך בחו"מ על הסמ"ע, במקום שלא השיג עליו. אמרינן מדשתיק ליה אודי ליה?

ספרים וועלט כתב:יש שיטה שכל מקום שהרמב"ם כותב משהו והראב"ד לא משיג שזו נחשבת לשתי דעות, של הרמב"ם וגם של הראב"ד.
מקור בבקשה?

דיברו בזה בשדי חמד חלק ט' כללי הפוסקים סי' ו' אות א', ור' קאפח במדע עמ' כ"ה.

ספרים וועלט כתב:האם הש"ך בחו"מ על הסמ"ע, במקום שלא השיג עליו. אמרינן מדשתיק ליה אודי ליה?

האם הנתיבות כאשר הוא לא חולק על הקצות, סימן שהסכים עמו?
כמו כן הקצות והנתיבות כאשר לא חולקים על דברי הסמע או הש"ך, האם מותר להניח שהם הסכימו אתם?

האם כל פעם שהחזון איש בגליונותיו לא חולק על הגר"ח הוא הסכים אתו?!

לגבי הרמב"ם והראב"ד האריך בזה הרבה רב היח"ס בכ"מ
עיין בקובץ אוצרות ירושלים גליון פ"ח ובספרו אות יעקב מערכה ה אות כא דף כ"ה ד"ה איברא (לא בדקתי ואני מעושה מעשה תוכי ממאמר שלו בעניין אחר)

בתוך הגולה כתב:לגבי הרמב"ם והראב"ד האריך בזה הרבה רב היח"ס בכ"מ
עיין בקובץ אוצרות ירושלים גליון פ"ח ובספרו אות יעקב מערכה ה אות כא דף כ"ה ד"ה איברא (לא בדקתי ואני מעושה מעשה תוכי ממאמר שלו בעניין אחר)

ושם הביא עשרות דוגמאות לכך שהראב"ד שתק בהשגות והביע את דעתו החולקת בספריו האחרים, ונפל האי כללא בבירא

לגבי הרמב"ן ב"מלחמת" יש בזה הבדל בין המאור הגדול למאור הקטן (שבאחד מהם הוא השיג על המאור גם בשאר עניינים ובשני רק יישב את הרי"ף מקושיות המאור).

זה לשון הכסף הקדשים בסימן רט על סעיף ב':

מכל מקום אולי יש לומר כהט"ז בזה, כיון שהגאון חכם צבי ז"ל הגיה דברי הט"ז בחושן משפט, והשיג עליו במה שהיה לו להשיג עליו, והוא בתראה שראה כבר את דברי הש"ך ז"ל בחו"מ, שתיקתו בזה הודאה היא למה שכתב הט"ז ז"ל בזה.
ואולי אין שתיקה מכרעת, שלפעמים כשהעיון הוא בכמה מקומות מהספר כותבים עליו מה שנראה כפי העיון, וכמה מקומות מניח בלי עיון בהם, ולזה אין הכרע מהשתיקה.
עכ"ל.
ודבריו מכוונים לשאלת פותח האשכול.

פלוריש כתב:

בתוך הגולה כתב:לגבי הרמב"ם והראב"ד האריך בזה הרבה רב היח"ס בכ"מ
עיין בקובץ אוצרות ירושלים גליון פ"ח ובספרו אות יעקב מערכה ה אות כא דף כ"ה ד"ה איברא (לא בדקתי ואני מעושה מעשה תוכי ממאמר שלו בעניין אחר)

ושם הביא עשרות דוגמאות לכך שהראב"ד שתק בהשגות והביע את דעתו החולקת בספריו האחרים, ונפל האי כללא בבירא

מדברי הראב"ד בהשגתו היחידה בהלכות קידוש החודש משמע שרק בהלכות קידוש החודש (ואולי הוא הדין לעוד נושאים שהוא סבר שבהם הוא לא בר פלוגתא של הרמב"ם) הוא לא נכנס לדקדק אחרי הרמב"ם בכל דבר, אבל בשאר החיבור כן.
ולגבי המקומות שבהם הוא סובר דלא כהרמב"ם בחיבוריו האחרים אולי יש לומר שבמקום שהוא הסכים שיש מקום לדעת הרמב"ם אז הוא לא תמיד השיג אף אם לדעתו יש להכריע אחרת, ואם כן אין למנותו על סמך שתיקתו כמכריע כרמב"ם אלא כסובר שאפשר לומר כרמב"ם (ונפקא מינה בעיקר במקום שיש ראשונים הסוברים שאי אפשר לומר כשיטת הרמב"ם שאם הראב"ד שתק באותו עניין זה אומר שהראב"ד חולק על אותם ראשונים, אבל במקום שאין מי שאומר שאי אפשר לומר כרמב"ם אלא שיש מחלוקת איך להכריע אז לכאורה אכן אי אפשר למנות את הראב"ד במכריעים כרמב"ם).

פלוריש כתב:

בתוך הגולה כתב:לגבי הרמב"ם והראב"ד האריך בזה הרבה רב היח"ס בכ"מ
עיין בקובץ אוצרות ירושלים גליון פ"ח ובספרו אות יעקב מערכה ה אות כא דף כ"ה ד"ה איברא (לא בדקתי ואני מעושה מעשה תוכי ממאמר שלו בעניין אחר)

ושם הביא עשרות דוגמאות לכך שהראב"ד שתק בהשגות והביע את דעתו החולקת בספריו האחרים, ונפל האי כללא בבירא

אם בכתבי הראב"ד ל"ה מוצאים סתירות לרוב, הייתי מסכים שאם כן זו ראיה שנפל האי כללא בבירא. אבל מאחר שמצינו כמה סתירות בדברי הראב"ד עצמם, והוא שינה את דעתו לגבי הרבה דברים, נוכל לומר שגם כאן יש סתירה בדעת הראב"ד עצמו, לא שהכלל לא נכון.
באמת לגבי הראב"ד נוכל לומר גם שלא עיין ממש בכל הלכה והלכה של הרמב"ם.
אבל על סימן בשו"ע שיש סמ"ע וש"ך, והש"ך חולק ומצטט את הסמ"ע נגיד 10 פעם, וקטע אחד של הסמ"ע הוא לא מצטט ואף לא חולק עליו. האם אין שכל הישר אומר שהש"ך מסכים עמו?

ספרים וועלט כתב:אבל על סימן בשו"ע שיש סמ"ע וש"ך, והש"ך חולק ומצטט את הסמ"ע נגיד 10 פעם, וקטע אחד של הסמ"ע הוא לא מצטט ואף לא חולק עליו. האם אין שכל הישר אומר שהש"ך מסכים עמו?

עי' כאן http://asif.co.il/download/kitvey-et/av ... sh/5_5.pdf עמ' 33 בpdf ואילך.
מדבריו עולה שהש"ך לא סיים לכתוב ולערוך את חיבורו לחו"מ, וחתנו ערך את החיבור ע"פ גליונות השו"ע שלו וגם ע"פ מה שהספיק הש"ך לחבר. בנוסף יש הרבה מקומות שלא הספיק לכתוב עליהם. א"כ קשה להביא ראיה ממה שלא כתב.

מענין לענין
האם בכל פעם שהרמ"א הוסיף בהגהות דין שבעצם הובא בבית יוסף (כך שברור שהב"י ראה את זה ולא העתיקו בשו"ע) ז"א שהב"י לא ס"ל להלכה כך?

מענה רך כתב:מענין לענין
האם בכל פעם שהרמ"א הוסיף בהגהות דין שבעצם הובא בבית יוסף (כך שברור שהב"י ראה את זה ולא העתיקו בשו"ע) ז"א שהב"י לא ס"ל להלכה כך?

הרבה פעמים הם דברי יחידים שלא היו מגדולי הראשונים שאינו ברור עד כמה דעתם התקבלה.

כל מקום שהתוספות לא חולקים על רש"י זה משום שמודים לו. כן כתב באבני יסוד בשם בעלי הכללים.

רציני כתב:כל מקום שהתוספות לא חולקים על רש"י זה משום שמודים לו. כן כתב באבני יסוד בשם בעלי הכללים.

על הכלל הזה צריך לשאול: מי זה "התוספות"? וכידוע מה שאומרים החוקרים שלא כל "התוספות" נכתבו על ידי אותו מחבר.
וע"כ ייתכן שהכלל הזה נכון על מסכת מסוימת ואינו נכון על מסכת אחרת, וכיו"ב.