מי נשאל ממי - תופעה בספרי השו"ת
פורסם: ו' יולי 16, 2021 4:27 pm
אציע בפניכם דבר שאני נבוך בו ולא מצאתי לו פתרון ברור.
דוגמא ראשונה
בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' קכב, יש בתחילת הסימן שתי גב"ע על אודות פלוני שנהרג וכו'. על הגב"ע חתום רבי חיים כפוסי ובית דינו.
אחרי גב"ע באה תשו' ריק"ש המסיק שלא ניתן להתיר את אותה אשה לפי עדויות אלו.
מה עלינו ללמוד מכך? האם ר"ח כפוסי ובית דינו הגישו את השאלה לפני ריק"ש?
היה ניתן לשער כך, אם לא שבימינו נדפס שו"ת ר"ח כפוסי, ושם בסי' ל' מופיעים שתי גב"ע אלו ממש (ואגב, יש לתקן שם כמה ט"ס לפי הנד' אצל ריק"ש) ואחריהם תשו' ר"ח כפוסי המתיר את האשה לפי עדויות אלו, ושוב כ' ר"ח כפוסי, כי בראות מהריק"ש את תשובתו בה התיר, קם הוא וכתב תשובה לאסור, ומעתיק את תשובתו. תוך כדי שהוא מבקר את מהריק"ש בל' חריפה.
הוי אומר, ר"ח כפוסי לא הגיש את השאלה לפני מהריק"ש, ולא ביקש את דעתו. אם היה מבקש, לא היה מבקר בחריפות, וזה ברור.
אז מה בכל זאת הפשט בזה?
=======
סי' יט שם, פותח בגב"ע עליה חתומים ר"מ אלשיך, ר"י אבועלפיא, ור"ש כליף, כולם בדמשק. (ר"מ אלשיך ביקר שם).
ואח"כ תשו' הריק"ש.
האם בית הדין בדמשק ביקש את הכרעתו של מהריק"ש?
============
החוקרים, מר"מ בניהו ועד ר"י שפיגל, עמדו על תופעה דומה, שמצויה הרבה בספרי השו"ת מתקופה זו ואחריה, של שאלות זהות. גם מאלה יש לא מעט במהריק"ש. זהות עם רב"א ועם מבי"ט ועוד. שם אפשר להניח שהשואל שיגר את השאלה לכמה מן החכמים. במקרים המתוארים למעלה זה פחות הגיוני. האם השואל שלא מצא נחת בתשובה לקח את כל החומר והעביר למהריק"ש...?
דוגמא ראשונה
בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' קכב, יש בתחילת הסימן שתי גב"ע על אודות פלוני שנהרג וכו'. על הגב"ע חתום רבי חיים כפוסי ובית דינו.
אחרי גב"ע באה תשו' ריק"ש המסיק שלא ניתן להתיר את אותה אשה לפי עדויות אלו.
מה עלינו ללמוד מכך? האם ר"ח כפוסי ובית דינו הגישו את השאלה לפני ריק"ש?
היה ניתן לשער כך, אם לא שבימינו נדפס שו"ת ר"ח כפוסי, ושם בסי' ל' מופיעים שתי גב"ע אלו ממש (ואגב, יש לתקן שם כמה ט"ס לפי הנד' אצל ריק"ש) ואחריהם תשו' ר"ח כפוסי המתיר את האשה לפי עדויות אלו, ושוב כ' ר"ח כפוסי, כי בראות מהריק"ש את תשובתו בה התיר, קם הוא וכתב תשובה לאסור, ומעתיק את תשובתו. תוך כדי שהוא מבקר את מהריק"ש בל' חריפה.
הוי אומר, ר"ח כפוסי לא הגיש את השאלה לפני מהריק"ש, ולא ביקש את דעתו. אם היה מבקש, לא היה מבקר בחריפות, וזה ברור.
אז מה בכל זאת הפשט בזה?
=======
סי' יט שם, פותח בגב"ע עליה חתומים ר"מ אלשיך, ר"י אבועלפיא, ור"ש כליף, כולם בדמשק. (ר"מ אלשיך ביקר שם).
ואח"כ תשו' הריק"ש.
האם בית הדין בדמשק ביקש את הכרעתו של מהריק"ש?
============
החוקרים, מר"מ בניהו ועד ר"י שפיגל, עמדו על תופעה דומה, שמצויה הרבה בספרי השו"ת מתקופה זו ואחריה, של שאלות זהות. גם מאלה יש לא מעט במהריק"ש. זהות עם רב"א ועם מבי"ט ועוד. שם אפשר להניח שהשואל שיגר את השאלה לכמה מן החכמים. במקרים המתוארים למעלה זה פחות הגיוני. האם השואל שלא מצא נחת בתשובה לקח את כל החומר והעביר למהריק"ש...?