פורום אוצר החכמה

חפשתי ולא מצאתי מקור לכינוי 'עקשן' בלשון התורה, ואף אינני יודע היכן, אם בכלל, מקורו בלשון חכמים. היש מי שיכול לסייע בעדי ולעזור בידי לגלות את מקורו?
ידוע ידעתי שיש בתורה, נביאים וכתובים 'עקש'. אולם אין הוא במשמעות זהה ל'עקשן' דהיום.
ייש"כ.

העקשן במובן 'קשה עורף' הוא הרחבת יתר של המושג 'עקש', כמו בתיאור "דור עקש ופתלתל", שאע"ג שפירושו בפסוק שם הוא הפכפך, אינו רחוק במקרה זה ממובן קשה עורף.

בלשון חז"ל: עקום. חולדה ששיניה עקומות ועקושות. וכנראה מכאן הביטוי . הבה ונשאל כך: מתי השתמשו לראשונה בביטוי הזה במובנו דהיום?

דראל, אין עומק דבריך מובנים לי.
גו"א, אכן, אף לשאלתך זו כוונתי בדברי דלעיל.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ט: "וטוב לא יהיה לרשע. זה פרעה הרשע, שהיה מתעקש לשלוח את ישראל".

לפי הנראה לי המילה "עקשן" מלפני כ-300 שנה.

הגר"א (במשלי כמדומני) ור' נחמן מברסלב במגיד שיחות השתמשו במילה.

בענין 'עקש ופתלתול' ראו שם באוה"ח שמפרש דוקא 'פתלתול' במובן של עקשנות
ועוד מקור בחז"ל המזהה עקשנות עם עקשות
תועבת ה' עקשי לב ורצונו תמימי דרך. אמר ר' יוחנן זה שמקשה לבו לעשות תשובה והקב"ה קורא אותו תועבה, מדרש משלי פרשה יא

עם קשה עורף
עקשן מלשון קשה

ברש"י בראשית פרק ל פסוק ח נפתולי אלקים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:
כלומר לדעת רש"י הכוונה התעקשתי עם השם כביכול
ובהכרח שכך הוא הפירוש שאם לא כן אין כל הסבר למה שכתוב בתהלים עם עקש תתפתל
אלא כך פירושו עם עקשן תתעקש וכפי שפירש רש"י אצל נפתלי, שהוא מלשון עקשנות שהתעקשה עם השם...
יתכן שכבר כתבו כן בפורום אך פשוט לא היה לי את הפנאי להיכנס היום לפורום.
--
דרך אגב: מה הפשט תפילין האם מלשון תפלה או מלשון עקש ופתלתול שהרי כל עקשן ופתלתול הולך סביב וכפי שכבר הביאו כל זה לעיל.

תולעת ספרים07 כתב:ברש"י בראשית פרק ל פסוק ח נפתולי אלקים. ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי:
כלומר לדעת רש"י הכוונה התעקשתי עם השם כביכול
ובהכרח שכך הוא הפירוש שאם לא כן אין כל הסבר למה שכתוב בתהלים עם עקש תתפתל
אלא כך פירושו עם עקשן תתעקש וכפי שפירש רש"י אצל נפתלי, שהוא מלשון עקשנות שהתעקשה עם השם...
יתכן שכבר כתבו כן בפורום אך פשוט לא היה לי את הפנאי להיכנס היום לפורום.
--
דרך אגב: מה הפשט תפילין האם מלשון תפלה או מלשון עקש ופתלתול שהרי כל עקשן ופתלתול הולך סביב וכפי שכבר הביאו כל זה לעיל.

יעיין נא מר ויגיד האם מצא לו חבר בין כל מפרשי התהלים. סבורני שלא, ונא בל יתעקש...

תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב: מה הפשט תפילין האם מלשון תפלה או מלשון עקש ופתלתול שהרי כל עקשן ופתלתול הולך סביב וכפי שכבר הביאו כל זה לעיל.

היה כאן בפורום בעבר על המקל והפתיל של יהודה זה היה על ציצית או תפילין?

נו אז מה קרה עם רבינו רבי יאיר....

חותם-תפילין פתילך-ציצית
viewtopic.php?f=7&t=5236

ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי
מתוך דברי רש"י בבראשית שם.
ולדעתי הדבר פשוט שזה הפשט בתהלים מה גם שעד כמה שזכיתי להכיר את רש"י הקדוש הרי כשאינו מפרש כלום הוא מסתמך על מה שפירש כבר במקום אחר.

בכל אופן מי שמפרש אחרת את דברי הפסוק אינו אלא טועה ומטעה שהרי זהו תוכן הפסוק עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל.
וברש"י שם פסוק כ"ו לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה....
לא ידעתי איך אפשר לפרש אחרת...

הענין נמצא גם בצעטיל קטן להרר"א מ ליזענסק זיעועכי"א

[[i][i]b]ה.[/b] כשיתחיל להתעורר בו מדה רעה ח"ו ממדות רעות שהוא רגיל בהם כגון עקשנות ובושת של גאוה ועצלות ובטלה המביאה לידי שיעמום וכיוצא בהם יאמר תיכף ומיד בזה הלשון ובכל כחו הכנעני החתי האמורי הפריזי החיוי והיבוסי והגרגשי וינצל. וירגיל א"ע לצמצם ראייתו שלא להסתכל חוץ לד' אמות אפי' בהיותו בביתו ובפרט בבה"כ ובחדר שלומד בדרך הילוכו בחוץ ובהזדמן לפניו אשה אפי' אשתו ובניו הקטנים וכיוצא יצייר לפני עיניו השם אדנ"י:


טז. האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע לכן יזרז א"ע לתקן מדותיו בשנת י"ח דוקא כמו שאבאר כגון מי שנולד בטבע של עקשנות ישבר את טבעו מ' יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו, וכן מי שבטבע עצל ירגיל את עצמו מ' יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות הן בהולך לשכוב על מטתו הן לקום בבוקר ממשכבו הן בזריזות לבישת בגדים ונט"י ולנקות את גופו ולילך בזריזות לבהכ"נ תיכף אחר קומו מהספר וכיוצא בהן, וכן מי שטבעו ביישן מהחלק של בושה רעה ירגיל את עצמו מ' יום להתפלל דוקא בקול רם וכח תנועת אבריו ולקיים (תהלים לה, י) כל עצמותי תאמרנה ולברך על התורה בקול רם עד שיעזרוהו מן השמים להסיר הבושה הרעה ממנו, וכן מי שאמרי פיו אינם עולים יפה ומסודר מחמת הרגל טבעו וכלי הדבור שלו ירגיל את עצמו מ' יום להטות אזנו להדיבורים היוצאים מאליו הן במילי דעלמא והן במילי דשמיא הן בשעת לימוד כי הרגל של כל דבר נעשה שלטון, וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו ירגיל את עצמו גם כן מ' יום וילמוד יותר מהרגל שלו ויסתכל בכל פעם קודם הלימוד בצעטיל קטן שלי ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מדות הרעות עד תומם: [/i][/i]

תולעת ספרים07 כתב:ואני מפרשו לשון (דברים לב ה) עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שוה לאחותי
מתוך דברי רש"י בבראשית שם.
ולדעתי הדבר פשוט שזה הפשט בתהלים מה גם שעד כמה שזכיתי להכיר את רש"י הקדוש הרי כשאינו מפרש כלום הוא מסתמך על מה שפירש כבר במקום אחר.

בכל אופן מי שמפרש אחרת את דברי הפסוק אינו אלא טועה ומטעה שהרי זהו תוכן הפסוק עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל.
וברש"י שם פסוק כ"ו לפי שכן דרכיו לגמול מדה כנגד מדה....
לא ידעתי איך אפשר לפרש אחרת...

בדיוק לפי דבריך: עקש הוא מלשון עקום, לכן להתעקש = להתפתל. וכך גם תוכל להבין את רש"י בבראשית.

כפי שכבר ציינתי לעיל, עקשן מל' קשה עורף הוא שימוש תנייני (וגם מאוחר בל' חכמים) לשורש ע.ק.ש.

ראה שם בבראשית שרשי מביא את מנחם שפירש לשון פתיל והוא כותב לחלוק עליו ראה שם היטב...
ואפשר שלא ירדתי לסוף דעתך.