'מתושלח' שהפך ל'משותלח'

[חכם באשי]

בנו של חנוך נקרא 'מתושלח' (בראשית ה כא), ובשם זה הוא נזכר שש פעמים בתנ"ך (עי' די.בי.אס), ופעמים רבות בחז"ל (עי' שם).
ואמנם, פעמים בודדות שוכלו אותיות שמו, והוא נקרא 'משותלח' (ראה: מסכת כלה רבתי, פ"ז ה"ד; תנחומא, לך לך, יח; תשובות הגאונים [הרכבי], סי' רפה).
היש סיבה והסבר לכך?

[בנשק]

בכלה רבתי שלפני (דפוס וילנא) כתוב מתושלח.
וכן בתנחומא שלפני (הוצ' אשכול).
תשובות הגאונים אינו לפני, אכן נקל למדי שנפלה טעות בהעתקה.

אלא שיש ב' מקומות אחרים שמצאתי כתוב משותלח.
הא' בסדר עולם רבה פ"א (וככה"נ הוא טעות הדפוס),
והב' בפרדר"א פל"ז, ושם צ"ל דאיירי במתושלח אחר יעוי"ש.

[אדג]

ידוע שכאשר ישנה גי' תמוהה, ובדפוסים מסוימים 'תוקנה' סביר להניח שיד המדפיס על התחתונה. אבל בכגון דא, אין דרך לברר שהרי כל מעתיק (ולו הקדום ביותר) היה מתקן גי' זו, ומי לידנו יתקע שאין גי' זו של 'מתושלח' תיקון ובאמת גרסו רז"ל משותלח? אבל אין לומר כן עד שנמצא לכך סברא והסב, ובלא זה - מכלל טעות לא יצאנו וביחוד בכגון דא שמצוי ביותר שיכול כעי"ז.
ועוד, שהמדפיס לא חש לתקן דסבר שכל בר בי רב דחד יומא, ואף דרדקי בכגון הא לא טעי שהרי ברירא מילתא למי הכוונה.

[חכם באשי]

בכלה רבתי שלפני (דפוס וילנא) כתוב מתושלח.
וכן בתנחומא שלפני (הוצ' אשכול).
תשובות הגאונים אינו לפני, אכן נקל למדי שנפלה טעות בהעתקה.

כמובן, שאיני בקי בכל חדרי תורה, ולמקורות שכתבו 'משותלח' הגעתי באמצעות פרויקט השו"ת של בר אילן, והם השתמשו במסכת כלה, מהדו' מ' היגר (ע"פ כתבי יד); אך לגבי התנחומא - איני יודע איזו מהדורה.
אני מאמין שחיפוש באוצה"ח יעלה ממצאים נוספים, וקשה להאמין שכולם טעות בהעתקה. נראה יותר, שיש כאן איזו מסורת. רק איני יודע מהי ומה טעמה.

[בנשק]

ואגב בפרקי דר' אלעזר הנ"ל עלה ברעיוני דהגי' היתה שותלח והוא שם לשבט אפרים, ראה במדבר כו לה - לו
ודה"י א' ז כ - כא.

לעצם הענין קשה להלום הסבר שיניח שינוי בגירסא מחמת איזה טעם ויותר נראה שהוא שבוש מצוי בשם ארוך ועתיק.

[אדג]

אכפול דברי ליתר חיזוק: אין דרך לברר אם שינוי היג' הוא ע"פ טעם או לא, כי לעולם יש לתלות בכגון דא בטעות המעתיק (באיזה דור שיהיה, ולו לפני אלף שנה) ומאז נשתרשה טעות ולא העז מאן דהו לשנותה, אבל לאו דווקא שבכוונה.

[המעיין]

אולי הטעם הוא עניין של הגיה
כי ידוע כי בלשוה"ק בבניין התפעל הש והת מחליפות מקומן
כמו משתעבד במקום מתשעבד וזה לקושי ההגייה של תש
ואע"פ שבשם מתושלח אין קושי בד"כ כי השורוק מניע את התיו ולכן אין קושי אולי במקומות שההגיה של התנועה היתה רפה יותר באופן טבעי החליפו.

[מבי מדרשא]

דבריך אולי היו צודקים אם מתושלח היה שייך לבנין התפעל דא עקא שהוא לא.
ובפרט, שהתורה הקפידה לכותבו בשם זה - מתושלח - ומן הסתם יש בזה ענין וכוונה וא"כ צריך למצוא טעם לשיכול ושינוי השם.
ולא הבנתי מה ענין 'שותלח' לכאן, הלא במקומות הנז' מדובר על מתושלח וא"כ למה ישנו שמו לשווא.
נו, סמבוסק, אייכה, להמציא לפנינו משותלחים למיניהם.

[מאיר חכמים]

דבריך אולי היו צודקים אם מתושלח היה שייך לבנין התפעל דא עקא שהוא לא.

בניין התפעל הוא דוגמא לסיכול אותיות שנעשה כדי להקל על ההגייה. כרגע אין בזכרוני אולם וודאי שישנם דוגמאות נוספות.

[גלילי]

ואגב בפרקי דר' אלעזר הנ"ל עלה ברעיוני דהגי' היתה שותלח והוא שם לשבט אפרים, ראה במדבר כו לה - לו
ודה"י א' ז כ - כא.

לעצם הענין קשה להלום הסבר שיניח שינוי בגירסא מחמת איזה טעם ויותר נראה שהוא שבוש מצוי בשם ארוך ועתיק.

אודות 'שותלח' העיר ע"ז גם בקובץ בית אהרן וישראל (עז שנה יג ה):

ScreenShot004.jpg (48.79 KiB) נצפה 7223 פעמים

[המעיין]

דבריך אולי היו צודקים אם מתושלח היה שייך לבנין התפעל דא עקא שהוא לא.

בניין התפעל הוא דוגמא לסיכול אותיות שנעשה כדי להקל על ההגייה. כרגע אין בזכרוני אולם וודאי שישנם דוגמאות נוספות.

תודה למאיר חכמים שהבהיר את דברי נכוחה

אסביר קצת יותר בקשר לשאלתו של מבי מדרשא
מה שהצעתי הוא לא שזה היה חילוף מכוון אלא שגרא דלישנא של אנשים שמבטאם רפה יותר ואינם מדגישים את השורוק
כי כאשר משמיעים אותו ברור אין צורך לשכל את האותיות כי זה לא נשמע כמו CH
אבל מי שאינו מדגיש אותו ודומה קצת לשו"א אז יש קושי להגותו (ודוגמה לזה הבאתי מבניין התפעל)
ובאופן טבעי דובר השפה משכל את האותיות וזו שגרת לשונו

[בנשק]

תודה לגלילי שמצא מקור להשערתי.

ולהסבר המעיין לא מצאתי כעת רגליים, שהרי השורוק מפסיק היטב בין התי"ו לשי"ן, ואי"ז שייך לבנין התפעל הנודע.
ולא ידעתי על הקוראים לשורו"ק שו"א,
ואם ישנם, הכי חשו לדקדק בשם מתושלח שיישמע דווקא משותלח?
יותר נראה שהיו קוראים מתשלח ומשתבשים באופן ההגיה משהיו משנים המילה.
גם חילוק גדול יש בין שם הפועל שבו אותיות מתחלפות הרבה, מודגשות ורפות, לבין שם עצם שבו לא שייך להחליף אותיות שהרי"ז משנה השם. (מצאנו אמנם כמחויאל ומחייאל ושלמה ושלמון, אך עי"ש למדקדקים דכך היה שמם משתנה, משא"כ הכא דלא נשמע בתורה שום מקום הגיה אחרת ודוק).

סוף דבר ההשערה תמוהה, ואין לתלות הגירסה אלא בשבוש מצוי.

[חכם באשי]

אין לתלות הגירסה אלא בשבוש מצוי

לא בדיוק שיבוש מצוי. הוא קיים, כאמור, מעט מאוד. אבל קיים.

[מבי מדרשא]

אני שמח שזכיתי שבנם של קדושים, הבהיר את כוונתי גבי התפעל בצורה נכוחה. ואכן הרעיון של שיכול הוא נפלא אבל מאד רחוק. כי מילא בהתפעל ישנה איזשהי התקלות בלשון, אך במתושלח איזה התקלות ישנה.
ד"א, אדג, בלבלתני. זה שכתוב 'מתושלח' בתורה אין ספק. הרי שאם ישנה שגיאה היא באותו אחד ששינה ל'משותלח'. ולכאורה אם זו שגיאת המעתיק ודאי שתוקנה לאחר מכן, כפי שרואים במהדורת תנחומא הנז'. ברם, אם היתה איזשהי כוונה נסתרת שחז"ל רצו לקוראו כך, אזי מן הסתם היו רומזים על כך יותר, או מסבירים את כוונתם מפורשות, שהרי שינו מלשון הכתוב, יותר מאשר פעם או פעמיים. ולכך מן הסתם יש לומר כנזכר, שזו טעות המעתיק.
אגב, תשובתך בנשק הועילה רק לפרקי דר"א, דהלא שאר המקומות נקטו בשמו.

[אוצר החכמה]

חיפוש קטן באוצר החכמה מוצא הרבה מקומות שהשתמשו בזה אבל אני מתפלא שלא ציינו כאן תוספתא סוטה פרק י שם מופיע משותלח

[גלילי]

חיפוש קטן באוצר החכמה מוצא הרבה מקומות שהשתמשו בזה אבל אני מתפךא שלא ציינו כאן תוספתא סוטה פרק י שם מופיע משותלח

ובתוספתא של פרוייקט השו"ת (ליברמן): מתושלח.

[בנשק]

להדיא כתבתי שתשובתי על הפרדר"א לבד.

ובינתיים לבד תשו' הגאונים של הרכבי וסדר עולם שהשבוש מצוי בלשונם לא מצאנו מקום נוסף לטעות, ואדרבא, לכשיעשו רשימה של די מקומות המצריכים קושיה נחשוב על פתרון.

[img770]

אמת הדבר שהשם "משותלח", מופיע מאות פעמים בספרים הנמצאים באוצה"ח,
אך עדיין לכאו' נראה לומר שזה שיבוש המצוי בשם ארוך ומסובך, וכפי שהעירו לפני.
ובכמה ספרים נמצאים השמות "מתושלח", ו"משולתח" משמשים בעירבוביא, ומהם ראי'.

[שיף]

שמעתי להקשות מת"ח גדול שליט"א אמאי לא משתמשים היום בשם מתושלח כלל ואפילו שהיה צדיק גמור וכו' כמבואר בחז"ל בהרבה מקומות ותירץ דאולי בכוונה רמז חנוך אביו בתחילת שמו צער המיתה דלכך שמו מתושלח ולכן קוראים בשם זה ולפי"ז ביאר הא דאפרים קרא לבנו שותלח ע"ש זקינו הצדיק אבל שינה במקצת כדי לא להזכיר המיתה בשמו. ע"כ שמעתי ממנו.
ולפי"ז יובן גם אולי מה ששינו מקצת הספרים שמו של מתושלח בעצמו.

[תוכן]

גם מצאנו אלכסנדר ואלסכנדר.

[הסרפד]

גם מצאנו אלכסנדר ואלסכנדר.

מסתברא ש'אלסכנדר' נוצר מהשפעת לשון ערבי.

[תוכן]

למה מהלשון הערבי? אם היו מדברים יפנית זה לא היה קורה?

[מיני ומינך]

מה שהובא לעיל מפרדר"א יש להעיר שבחזקוני הנדפס הביא כן ושם הגי' מתושלח ובהוצאת עו"ה תוקן ע"פ הכת"י שותלח.

[מתושלח]

נושא זה חביב עלי מאד.

[שיף]

לא חשבת עדיין להחליף שם

[חיימקה]

גם מצאנו אלכסנדר ואלסכנדר.

כתב בספר מעריך על הערוך להרב מנחם די לונזאנו ערך אלכסנדר וז"ל "אלכסנדר מלך יון נקרא כן לפי שלא היה בן אביו, כי פליפו אביו היה במלחמה ונקתניבור המצרי בא על אשתו ע"י כשפים וכשבא פליפו קרא שם הבן אלכסנדר ר"ל החליפה בעל. אלכסי ר"ל החליפה, אנדרא ר"ל בעל. לפי דרכינו למדנו שהמקדים הסמך לכף טועה". עכ"ל

[ר_חיים_הקטן]

והב' בפרדר"א פל"ז, ושם צ"ל דאיירי במתושלח אחר יעוי"ש.

לכאורה צ"ל פדר"א פרק מ"ח. ושם גרסינן שתולח אך בילקו"ש (סו"פ שמות) גרס מתושלח ופ' הזית רענן שם שצ"ל שהוא מתושלח אחר דאל"כ היאך ניצל מן המבול א"נ כתב שנכדתו היתה כלתו של נח ומה"ט ניצלה ממי המבול והאריכה ימים עד זמן יצ"מ.

[שיף]

והב' בפרדר"א פל"ז, ושם צ"ל דאיירי במתושלח אחר יעוי"ש.

לכאורה צ"ל פדר"א פרק מ"ח. ושם גרסינן שתולח אך בילקו"ש (סו"פ שמות) גרס מתושלח ופ' הזית רענן שם שצ"ל שהוא מתושלח אחר דאל"כ היאך ניצל מן המבול א"נ כתב שנכדתו היתה כלתו של נח ומה"ט ניצלה ממי המבול והאריכה ימים עד זמן יצ"מ.

מענין שא"כ מצאנו עוד מתושלח אחר שלא נזכר עוד בשום מקום בחז"ל ובספרים