פורום אוצר החכמה

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.

שיג ושיח כתב:לתומי חשבתי שהניקוד במילות הניקוד הוא לפי משמעות ניקודם כמו קמץ בשני קמצין פתח בשני פתחין (חולם בשני הברות הנשמעות חולם?) חיריק בשני חיריקין וכן שורוק וקובוץ וכך חשבתי גם על צירי ולכך גם היה נראה לענ"ד שצ"ל סגל בשני סגלין, ויל"ע.

כתב הרשב"ץ(מגן אבות ח"ג פ"ד דף נד: ד"ה נדבר), מהר"ל(תפארת ישראל פס"ו) ועוד ספרים מבואר ששמות התנועות נקראו ע"ש אופן הגייתן, כלומר קמץ מלשון קמיצות הפה, פתח מלשון פתיחת הפה וכו' עיי"ש.[ובאמת לפי"ז פתח היה צ"ל נקרא פֶּתַח, וכן קבוץ צ"ל קִבּוּץ שפתים וכדו'. אך כדי ששם התנועה יתחיל בתנועה ההיא גופא, לכן נקרא פַּתַּח, קֻבּוּץ וכו', כמו שהסביר המבאר על משנת הגר"א(הו"ד להלן פ"ד הערה 2 עיי"ש). אך העיר לי הר"א לוין שליט"א שמסתבר שהשמות של התנועות הן בלשון ארמית, ואין ידוע בדיוק כיצד יש לנקדם, ושמא השמות שקוראים להן בימינו, רק נתחדשו בדורות האחרונים.] בפנים ניקדנו כפי המקובל בימינו, ויש מנקדים קָמץ(צירי במ"ם), צירה(צירי סגול), קִבּוּץ(שפתים), קמץ(קטן) ועוד, ואכמ"ל.

ודע כי הראשונים לא היו קוראין לתנועות בשמות הנקראים אצלנו היום, אלא היו קוראים אותם: לחולם - אוֹ, ולשורוק - אוּ, ולצירי - אי(צירי תחת האלף), ולקמץ - אָה, ולפתח - אַה, ולחיריק - אִי, ולסגול - אֶה, כאשר תראה בכמה ספרים מספרי הקדמונים, ומה שתמצא בדברי הקדמונים וכן בספר התקונים באומרם - אוֹ אוּ ר"ל חולם או שורוק וכן על זה הדרך.

אישצפת כתב:כמנהג ישראל קדושים לקרא בספר תיקוני הזוהר בארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים החילותי גם אני ובקוראי צדה עיני כי לפי דברי הזוהר בתיקונים יש לנקד הרי"ש בחירק.
תיקוני הזוהר דף ז ע"ב

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.

האם נכתב באיזהו מקומ'ן על ניקוד שמות הנקודות?

אישצפת כתב:כמנהג ישראל קדושים לקרא בספר תיקוני הזוהר בארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים החילותי גם אני ובקוראי צדה עיני כי לפי דברי הזוהר בתיקונים יש לנקד הרי"ש בחירק.
תיקוני הזוהר דף ז ע"ב

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.