פורום אוצר החכמה

כתב הרמב"ם בסוף הלכות מלכים, בקטע המצונזר:
אף ישוע הנצרי שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין , כבר נתנבא בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחיהם ומחזק מצותן, וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה' . אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו . וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. שנ' כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד . כיצד. כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה אלו אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינשא מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום .

וצ"ע גדול מה שהרמב"ם מעלה כאן השערה, בלי מקור בחז"ל. נראה שהוא לשיטתו בסוף הלכות תמורה על טעמי מצוות, ש"כל מה שאתה יכול לתת לו טעם תן לו טעם". ומ"מ צע"ג, ששם בהל' תמורה כשמציע טעם מדיליה כותב "יראה לי", וכן הוא עקבי בחיבורו בעניני הלכה שלא מצא מקור מפורש או ראיה מפורשת בחז"ל שכותב "יראה לי", וכאן כותב בכזאת ודאות!!
והרי אפשר לומר שהמטרה היא מצד "לנסות רבים", כמו שכתב לפני כן?! או מטרה אחרת.
ועוד מגביר התמיהה, שהוא בעצמו אומר כאן: "מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו", ואיך סותר עצמו מיד ואומר השערה מדיליה בודאות.

ומצוה לתרץ דברי קודשו. אודה לכל מי שיעיין בזה. עמיחי כנרתי

הרב כנרתי שליט"א, 'יראה לי' הרמב"ם כותב כשהוא מחדש הלכה, לא כשהוא מחדש הסברים מחשבתיים-היסטוריים. לכן קושיא מעיקרא ליתא. כנלענ"ד. הק' יואל

שלא לגופו של עניין
האם נהרג בבית דין?
לא הרומאים הרגוהו?

היא שיחתי כתב:שלא לגופו של עניין
האם נהרג בבית דין?
לא הרומאים הרגוהו?

בגמ' בסנהדרין (המושמטת) והכרוז יוצא לפניו וכו', ומשמע שזה נעשה לפי כללי ב"ד.
המקורות החיצוניים כולם מלמדים שנשפט ע"י בי"ד רומאי, והיהודים הם שמסרוהו. [נאספו בספרו של ח"כ שר"י, משפטו ומותו של יש"ו הנוצרי פ"ח]

הקיק כתב:הרב כנרתי שליט"א, 'יראה לי' הרמב"ם כותב כשהוא מחדש הלכה, לא כשהוא מחדש הסברים מחשבתיים-היסטוריים. לכן קושיא מעיקרא ליתא. כנלענ"ד. הק' יואל

ובפרט שהוא כותב זאת לאחר שכבר קרה הדבר, ובמו עיניו ראה איך כבר התחיל להתגשם התהליך שיוביל להשלמת הפסוק "כי אז אהפוך אל עמים וגו' "

איש_ספר כתב:המקורות החיצוניים כולם מלמדים שנשפט ע"י בי"ד רומאי, והיהודים הם שמסרוהו. [נאספו בספרו של ח"כ שר"י, משפטו ומותו של יש"ו הנוצרי פ"ח]

כוונתך, כנראה, לחיים כהן.
מדוע דווקא הוא זכה ל'שבח' גדול זה: שר"י.
ואני שואל בתמימות, לא שמעתי עליו כלום (רק מכיר את ספרו).

כב' הרה"ג הקי"ק שליט"א

ראה שאני בשאלתי הבאתי את הרמב"ם בהלכות תמורה ששם עוסק בטעמי מצוות, וכותב "יראה לי"! עיי"ש.

בקיצור, לא מובן לי הניסוח ההחלטי של הרמב"ם בהלכות מלכים שם, שזו כוונת בורא העולם במעשהו!
[אם מישהו יגיד לך בוודאות מה טעם השואה, האם תקבל?]

ובאמת, מצד אמונת חכמים, אם הראב"ד כותב "כך נגלה לי מסוד השם ליראיו" (הל' בה"ב), גם לרמב"ם ודאי שהיו גילויים משמים. ואולי לכן כתב בניסוח כזה.

גאולה בקרוב כתב:והרי אפשר לומר שהמטרה היא מצד "לנסות רבים", כמו שכתב לפני כן?! או מטרה אחרת.

היכן הרמב"ם כתב 'לנסות הרבים' קודם? אני לא מוצא

לנסות רבים, כתב בקטע לפני כן באותה הלכה, לא לגבי הדתות אלא לגבי מי שהתברר שאינו המשיח, עיי"ש

שמעתי פעם על התבטאות מפתיעה ומעניינת של הראי"ה זצ"ל בספריו, אודות הדתות שמימין ומשמאל.
מישהו מכיר אולי?

גוראריה כתב:שמעתי פעם על התבטאות מפתיעה ומעניינת של הראי"ה זצ"ל בספריו, אודות הדתות שמימין ומשמאל.
מישהו מכיר אולי?

אולי זה?

"ואם לאדם שכל כך חפץ להועיל לאנשים רבים, ועלתה בידו בכמה ענינים, מיחסים לו שם של אלהות, אי אפשר כלל שיהיה מתקבל בציור אחר אור כל כך מאיר בלב עמים, שהם מצד עצמם מוכשרים לאלילות, ודוקא באופן כזה מושפע עליהם הטוב המוסרי. ולכשיתרוממו ביותר ויכירו כמה נשגב ונעלה הוא כבוד אלהים מליחסו לאדם, אפילו יהיה חמדת אהבת הטוב בתכלית, אז יהיו הציורים הקנויים שלהם מצדם הטוב עומדים על כנם, והדעות יתרוממו כלפי השכלת דעת ד', ויהיו מעלין בקודש ולא מורידין".

ובמילים פשוטות, גם בלא ביאור הרמב"ם אודות פעולת דתות הכזב על או"ה, הרי כל בר שכל מבין שפעולה גדולה יש בדבר שהאמונה בא-ל אחד הפכה למטבע מהלך בקרב עמי הארץ (כפשוטו).

היא שיחתי כתב:שלא לגופו של עניין
האם נהרג בבית דין?
לא הרומאים הרגוהו?

לא, הוא נהרג ע"י בית דין של כ"ג

עי' בגירסאות השונות של תולדות יש"ו
ובקונ' תם ומועד

מעניין לעניין:
בגמ' גיטין דף נ"ז עמוד א
אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל, א"ל: מאן חשיב בההוא עלמא, א"ל: ישראל. מהו לאדבוקי בהו, א"ל: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי, א"ל: בצואה רותחת, דאמר מר, כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
וראיתי שקטע זה צונזרה ובמקום פושעי ישראל צריך לומר יש"ו, ומעולם אני תמה וכי יתכן כדבר הזה שכל פישעו של יש"ו הוא שהיה מלעיג על דברי חכמים ונידון בצואה רותחת, ולכאו' היה צריך להיות דינו אין לו חלק לעולם הבא, דהיינו גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרת אפרן תחת כפות רגלי הצדיקים.
וצ"ב לעת עתה.

וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה' . אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם
מלשון הרמב"ם משמע קצת שמה שכתב אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם קאי על מה שכתב לעיל מזה, וזה גם לאבד ישראל בחרב ולפזר שאריתם ולהשפילם וכו'
כלומר שאין לנו להרהר מדוע עשה השם ככה לנו, שהצמיח לנו את יש"ו שהיה בכוחו לאבד ישראל בחרב וכו'
ומה שכתב אח"כ להסביר את המהלך של יש"ו להסביר בא, איזה תועלת יצמח מיש"ו לעתיד לבוא -וכתב להסביר שעל ידי כך לעתיד לבוא יאמינו כולם בשם וכו' - אך לא בא הרמב"ם לתרץ מדוע הביא הקב"ה אסון כזה על עם ישראל בדמות יש"ו...
מקווה שהובנתי...

איש_ספר כתב:

גוראריה כתב:שמעתי פעם על התבטאות מפתיעה ומעניינת של הראי"ה זצ"ל בספריו, אודות הדתות שמימין ומשמאל.
מישהו מכיר אולי?

אולי זה?

"ואם לאדם שכל כך חפץ להועיל לאנשים רבים, ועלתה בידו בכמה ענינים, מיחסים לו שם של אלהות, אי אפשר כלל שיהיה מתקבל בציור אחר אור כל כך מאיר בלב עמים, שהם מצד עצמם מוכשרים לאלילות, ודוקא באופן כזה מושפע עליהם הטוב המוסרי. ולכשיתרוממו ביותר ויכירו כמה נשגב ונעלה הוא כבוד אלהים מליחסו לאדם, אפילו יהיה חמדת אהבת הטוב בתכלית, אז יהיו הציורים הקנויים שלהם מצדם הטוב עומדים על כנם, והדעות יתרוממו כלפי השכלת דעת ד', ויהיו מעלין בקודש ולא מורידין".

לענ"ד זוהי בעצם הרחבת ד' הרמב"ם [ודלא כמו שכ' אדג]
אבל לא לזאת כוונתי כי אם לציטוט שאם אכן לא אמרו הראי"ה זצ"ל, אין ראוי לאומרו וחס לי מלהוציא לעז על אותו צדיק חלילה.

באותו ענין, העמ"ד במדבר כד יח:

והיה ירשה שעיר אויביו. ארץ שעיר שהיה שם אדום מלפנים תהי ירשה לאויביו, וידוע מי הן אויבי אמונת אדום ומנגדיהם מעולם היא אמונת ישמעאל, ושתי האמונות האלה לא יקרקר משיח, שהרי אינם בכלל בני שת באשר מכירים את ה', ואז יוסיפו להכיר ולהמליך את ה', ובזה יהיה וישראל עושה חיל. כבוד ישראל וחילו יהיה על שניהם, באשר יכירו יותר את ה', והמה יודעים ביותר את ישראל שהיו כבושים תחת ידם ויודעים כמה מסרו נפשם על כבוד ה', עתה יאשרו חילו של ישראל