פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט כתב:מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות? וכו' רבי יהודה אומר, משייבש המתוק.

צופה_ומביט כתב:ואני הקטן לא מבין: מדוע לרבי יהודה לדבר בלשון חידות כזה בפסק הלכה? למה לומר הלכה פסוקה בלשון חידתי וסתום? מה שגורם [ופוק חזי כנ"ל] לאי הבנה וממילא למחלוקת מה כוונתו, ועכשיו כבר איש לא יודע מה באמת התכוון רבי יהודה.

למה שלא יאמר בשפה ברורה ובנעימה: משייבשו הזבלים/ משייבשו מין דלועים פלוני / משייבשו המים שבבקיעי השדה ???
וכי בנסתרות עסקינן שבא לסתום ולא לפרש? הלוא בדבר הלכה עסקינן.

סגי נהור כתב:המשנה איננה דוגמא לדרך כתיבת הלכה פסוקה, אלא לכתיבת "דבר קצר וכולל ענינים רבים" (כדברי הרמב"ם), הכתוב וערוך באופן הניתן לשינון ואף ע"פ קצב מסוים כידוע.

אף אם עי"ז נכתב גוף ההלכה כחידה סתומה שנעלם מאיתנו לנצח מה הכוונה במילים?
שינון/קיצור הטקסט יותר חשוב מהתוכן/פירוש שלו?
המשנה איננה דוגמה לדרך כתיבת הלכה פסוקה, אז כתיבה של מה? "דבר קצר וכולל" אף אם ע"י הניסוח כבר איננו יודעים כלל מהו ה"דבר" שנכתב כאן?
בודאי שקודם כל נכתבה כאן הלכה [כל השונה הלכות], ורק שהיא נכתבה באופן שיכלול פרטים וענינים רבים. אבל שעצם ההלכה ייכתב כחידה - באופן שיגרום למחלוקת המפרשים מה הכוונה ואין מכריע וכבר איננו יודעים מה בכלל אמר רבי יהודה - מה הטעם לזה?

בדרך כלל ע"י בחירה בדוגמאות מסוימות ובלשונות מסוימות משמיעתנו המשנה אגב אורחא עוד פרטים וענינים.

וכאן, מהם אותם ענינים?
וכאמור, גם אם נלמדו כאן עוד ענינים [שאיני יודע מהם] יש "לכתוב אגב אורחא", ויש "על חשבון עצם הענין המדובר", שהפך משום כך לחידה שאין לה פותר/מכריע. איך יתכן שהוספת פרטים וענינים גרמה לכך שאת הבסיס כבר איש אינו יודע

צופה_ומביט כתב:

סגי נהור כתב:המשנה איננה דוגמא לדרך כתיבת הלכה פסוקה, אלא לכתיבת "דבר קצר וכולל ענינים רבים" (כדברי הרמב"ם), הכתוב וערוך באופן הניתן לשינון ואף ע"פ קצב מסוים כידוע.

אף אם עי"ז נכתב גוף ההלכה כחידה סתומה שנעלם מאיתנו לנצח מה הכוונה במילים?
שינון/קיצור הטקסט יותר חשוב מהתוכן/פירוש שלו?
המשנה איננה דוגמה לדרך כתיבת הלכה פסוקה, אז כתיבה של מה? "דבר קצר וכולל" אף אם ע"י הניסוח כבר איננו יודעים כלל מהו ה"דבר" שנכתב כאן?
בודאי שקודם כל נכתבה כאן הלכה [כל השונה הלכות], ורק שהיא נכתבה באופן שיכלול פרטים וענינים רבים. אבל שעצם ההלכה ייכתב כחידה - באופן שיגרום למחלוקת המפרשים מה הכוונה ואין מכריע וכבר איננו יודעים מה בכלל אמר רבי יהודה - מה הטעם לזה?

בדרך כלל ע"י בחירה בדוגמאות מסוימות ובלשונות מסוימות משמיעתנו המשנה אגב אורחא עוד פרטים וענינים.

וכאן, מהם אותם ענינים?
וכאמור, גם אם נלמדו כאן עוד ענינים [שאיני יודע מהם] יש "לכתוב אגב אורחא", ויש "על חשבון עצם הענין המדובר", שהפך משום כך לחידה שאין לה פותר/מכריע. איך יתכן שהוספת פרטים וענינים גרמה לכך שאת הבסיס כבר איש אינו יודע

קרית מלך כתב:ידידי, בכתיבת המשנה עסקינן! נא בזהירות המתבקשת.

י. אברהם כתב:

צופה_ומביט כתב:מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות? וכו' רבי יהודה אומר, משייבש המתוק.

מסתברא כי באותו זמן הי' פירוש הדבר ידוע, ובפרט לאנשי השדות.