מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15719
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוקטובר 12, 2021 6:35 pm

=============

מדברי אבא מארי שליט"א

פסקי תוספות.jpg
פסקי תוספות.jpg (138.75 KiB) נצפה 1034 פעמים


זה לשון פסקי תוס' לברכות אות כ: 'פרשיות המועדות'. ולא נתברר מאי קאמרי. [הנוסף בסוגריים בדפוסים החדשים הוא הוספת מדפיסי וילנא ואינו מבעל הפסקים]. דבר אחד ברור: לפני בעל פסקי תוספות היה דיבור מסויים של תוספות, שנתבאר בו דין פרשיות המועדות לענין שמו"ת - שהרי בנושא זה של שמו"ת עוסקים הסימנים שלפני ואחרי סימן דנן - וליתיה לאותו דיבור לפנינו, אלא שאין אנו יודעים מה היה תכנו של אותו דיבור. [ולא דבר רק הוא, נמצאים שם סימנים נוספים שהם קיצור של דיבורי תוספות שאינם לפנינו. כגון סי' יז שהוא קיצור של תוספות שנדפס בש"ס ד' שונצינו, ונשמט בד' ויניציאה ובשסי"ן שלנו שהם העתקי ויניציאה].

אבל דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר: מצינו לאגודה במסכת ברכות סי' יח שכתב: סבר לאשלומי פרשיית [צ"ל פרשייתא] במעלי יומא דכיפורי. י"מ דכולי [צ"ל דכולא] שתא, פירוש שבתות המועד. משמע דצריך לחזור פרשיות של יום טוב.

הלשון 'י"מ' [=יש מפרשים] הוא כנראה משובש וצ"ל י"ג [=יש גורסים]. ונראה שגירסת האגודה אכן היתה 'סבר לאשלומי פרשייתא', כמו שהעתיק בפתח דבריו, ועל זה כתב שיש גורסים פרשייתא דכולא שתא, כגירסת ספרים דידן, ופירוש גירסא זו לדעתו הוא: כל פרשיות השנה כולל של יו"ט.

ונראה שמקור דבריו של האגודה הוא תוספות, שהרי בעל האגודה מקורותיו הם בדרך כלל שלשה לפי סדר זה: א. תוספות; ב. מרדכי; ג. רי"ף, ומעט מזעיר נמצאים בו דברים שאינם ממקורות אלו, וכיון שלא נמצאת הלכה זו לא במרדכי ולא ברי"ף, הדעת נותנת שמקורה בתוספות. והן הן התוספות שהיו לפני בעל פסקי תוספות. וזכינו לדין שחובת שמו"ת בפרשת המועדים מקורו גם בתוספות וגם באגודה.

בד' וילנא הוסיפו בפסקי התוספות: 'זה לפי גירסת הערוך פרשיות דכלה אשר דרשו אז מהלכות המועד והוא בתוספות רבי יהודה חסיד'. ולא היא, מדברי האגודה אנו למדין שכונת התוספות לפרשיות המועדות ולא לפרשיות השבוע של השבתות שדרשו בהן מעניני המועדות. ובשסי"ן החדשים [וילנא החדש ועוז והדר] הדפיסו פירוש ל'פסק' הזה [ולא נודע מי בעל דברים] פירוש המבוסס על ראשי תיבות מוזרים ובלתי שכיחים. ועל כגון דא כבר כתב הרד"צ הילמן בישורון ו עמ' תשפא: 'לא נמצא ראשי תיבות של ביטויים שאינם שכיחים מאד בשום מקום בדפוסים הישנים ובכל כתבי הידות של התלמוד וספרי הראשונים הנמצאים בבתי עקד הספרים'. ותו לא מידי.

ולעיקר הדין - הנמוקי יוסף בסוגיין ז ע"ב כתב 'פירוש פרשיותיו אותה פרשה שהצבור עיסקין בה באותה שבת ואפי פרשיות המועדות'. אבל הב"י בסי' רפה הביא מתרה"ד בכתבים ובפסקים דא"צ להשלים פרשיות המועדות. וכ"פ בשו"ע שם סע' ז. ויש להתפלא שלא הזכיר התרה"ד את דעת האגודה.

הוגה
הודעות: 1346
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי הוגה » ד' אוקטובר 13, 2021 1:15 am

וכן הוא בקיצור מרדכי לר' שמשון מדורין שם בשם תוס' (כ"י ירושלים דף 121א): "תוס' וצריך לחזור גם פרשו' המועדות שמו"ת".

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15719
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוקטובר 13, 2021 1:59 am

הוגה כתב:וכן הוא בקיצור מרדכי לר' שמשון מדורין שם בשם תוס' (כ"י ירושלים דף 121א): "תוס' וצריך לחזור גם פרשו' המועדות שמו"ת".

מעניין. האם יש ללמוד מכך שכך נמצא כתוב במרדכי שעמד לפני ר' שמשון מדורין?

בגולה
הודעות: 1386
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי בגולה » ד' אוקטובר 13, 2021 3:34 am

יישר כח על הדברים

יוצא פוניבז'
הודעות: 2107
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' אוקטובר 13, 2021 12:24 pm

לא ברור מאיזה גירסא יצאה כזו הלכה שצריך לומר פרשיות המועד.
לולי דמסתפינא היה נראה יותר שבתוספות רבינו יהודה שהיו לפני האגודה היו חסרים כמה מילים, ובמקום 'שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד', היה כתוב רק הנוסח הסתום 'שבתות המועד', ומשם התגלגל הכל.

דוב גרין
הודעות: 228
הצטרף: א' דצמבר 28, 2014 9:24 pm

Re: לאוקמי גירסא בפסקי תוספות - שמו"ת בפרשיות המועדות

הודעהעל ידי דוב גרין » ד' אוקטובר 13, 2021 3:34 pm

איש_ספר כתב:=


ובשסי"ן החדשים [וילנא החדש ועוז והדר] הדפיסו פירוש ל'פסק' הזה [ולא נודע מי בעל דברים] פירוש המבוסס על ראשי תיבות מוזרים ובלתי שכיחים. ועל כגון דא כבר כתב הרד"צ הילמן בישורון ו עמ' תשפא: 'לא נמצא ראשי תיבות של ביטויים שאינם שכיחים מאד בשום מקום בדפוסים הישנים ובכל כתבי הידות של התלמוד וספרי הראשונים הנמצאים בבתי עקד הספרים'. ותו לא מידי.


זה מש"ס וילנא המקורי.
ראיתי שגם במס' שבת (סימן ל"ז) פירש דברי הפסקי תוס' בדרך נוטריקון: "ונ"ל דתיבת ולתפלה חציו ר"ת ואין לבטל תפלה".

בכ"מ מוזכר אחד בשם ר' יהודה זאב מגיה (או מגיד מישרים?) כמי שכתב הערות לפסקי תוס' בש"ס וילנא. אך כנראה רק על מס' חולין.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], לוצאטי ו־ 164 אורחים