מדרש תהלים, או מדרש שוחר טוב על שם תחילתו, מוזכר בפיהם של ראשונים רבים. רש"י מכנה אותו מדרש תהלים (בכמה מקומות בפירושיו לישעיהו, תהלים ומשלי), אך כבר רשב"ם מכנה אותו 'שוחר טוב' (בראשית לו, יב). כינוי זה מופיע במגוון חיבורים של בעלי התוספות.
מתוך רצון לנסות לתארך חיבור שמוזכר בו שוחר טוב, ניסיתי לאתר מתי הוא מופיע לראשונה במרחבים של פרובנס/ספרד/מזרח:
1. פרובנס - בספר העיטור יש אזכור אחד בהל' מצה ומרור (קלד, ב), אבל לא ברור לאיזה עניין מתייחסת ההפניה. ואכן, ההפניה לא נמצאת בבכיר כתבי היד של החיבור - כ"י וטיקן 143, 360ד (במהדורה שיצאה בתשע"ט, ח"ב עמ' רסה, המהדיר ציין שהעניין לא נמצא לפנינו בשוחר טוב אך הוא לא ציין שמילים אלו לא נמצאות בכתב יד וטיקן). יותר מכך לא בדקתי בנוגע לעיטור.
האזכור הראשון הוודאי נמצא בספר המנהיג שנכתב בשנת 1204 (כגון בהקדמה עמ' יא), אולם, ראב"ן הירחי מחברו למד בין השאר בצרפת, וייתכן ששם הוא הכיר את המדרש ובאופן טבעי הוא מכנה אותו בשם שבו הוא הכיר אותו.
לאחר מכן נמצאים אזכורים סביב סוף המאה ה-13 או תחילת המאה ה-14, כגון בספר ארחות חיים ובספר הבתים. האחרון דואג לציין את שני השמות של המדרש, כנראה כי לא כולם מכירים את שניהם, או כדי למנוע טעות דומה לזו של בעל שבלי הלקט שציין את שני השמות כאילו היו שני מדרשים שונים (בובר ציין זאת בתחילת המבוא למדרש).
2. ספרד - גם כן נמצאים אזכורים בסוף המאה ה-13 או תחילת המאה ה-14, כגון בפירוש הריטב"א להגדה של פסח.
3. מזרח - במספר חיפושים ממוחשבים לא מצאתי אזכור לכינוי 'שוחר טוב' בחיבורים שנכתבו במזרח. אולם, במפתח לספר 'הספרייה היהודית בימי הביניים', שבו פורסמו רשימות ספרים מהגניזה הקהירית, רשומים שני אזכורים. מכיוון שמספר פעמים בעבר נתקלתי בטעויות בספר הזה טרחתי לבדוק בתצלומים של הקטעים שנמצאים בפרויקט פרידברג.
האזכור הקדום מבין השניים (עמ' 6 שו' 15, מתוארך למאה ה-11 אך יש לפקפק) מופיע כך בספר: ש' טוב. המהדירים הניחו שהכוונה לשוחר טוב, אך אין הכרח. יתרה מכך, עיון בקטע הגניזה (ENA 1290.6) מעלה ספק רב בקריאה הזאת. אני די משוכנע שיש לקרוא דל"ת במקום הט"ת, אך אין לי הצעת קריאה מניחה את הדעת. האזכור השני אכן נראה נכון (עמ' 81 שו' 69). מדובר בקטע מזרחי המתוארך לפי תוכנו למאה ה-13.
אשמח על כל הערה או הוספה.