פורום אוצר החכמה

כידוע ברע"ב בפירושו למשנה הרבה מאוד לכתוב בפירושו את פסק ההלכה במשנה. בדרך כלל הלך בעקבות הרמב"ם אבל לא תמיד. מה שתמוה בעיניי זה שלפעמים יש מחלוקת במשנה ואעפ"כ הרע"ב לא הכריע הלכה כמי. מצאתי לאחרונה דוגמא:
משנה מסכת שבת פרק כא משנה ג - ...ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה.
הרמב"ם מפרש את המשנה וכותב בסוף דבריו 'והלכה כחמים'. לעומתו הרע"ב מפרש את המשנה אבל לא פוסק הלכה.
יש למשיהו רעיון מה הסיבה לכך?
אשמח לשמוע.
יהושע

אולי הרע"ב לא גרס וחכמים אומרים - עיין מלאכת שלמה והגהות הב"ח בגמ'.

(ואי גרסינן לי' יש להבין אם 'וחכ"א' חלוק על מה שלא נזכר בדברי ת"ק.)

יהושע בהר''ב כתב:כידוע ברע"ב בפירושו למשנה הרבה מאוד לכתוב בפירושו את פסק ההלכה במשנה. בדרך כלל הלך בעקבות הרמב"ם אבל לא תמיד. מה שתמוה בעיניי זה שלפעמים יש מחלוקת במשנה ואעפ"כ הרע"ב לא הכריע הלכה כמי. מצאתי לאחרונה דוגמא:
משנה מסכת שבת פרק כא משנה ג - ...ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך ניטל בשבת ואינו מקבל טומאה.
הרמב"ם מפרש את המשנה וכותב בסוף דבריו 'והלכה כחמים'. לעומתו הרע"ב מפרש את המשנה אבל לא פוסק הלכה.
יש למשיהו רעיון מה הסיבה לכך?
אשמח לשמוע.
יהושע

לכאורה היה אפשר לומר שנכון שדרכו לפסוק הלכה אבל לפעמים מותר לו להשמיט [ואפילו שהרמב"ם כן הביא]. אולם ראיתי שגם הרש"ש הקשה כעין זה במקום אחר (מעשרות פרק א, משנה ד) וז"ל: הן לפי דרכו של הרע"ב לפסוק הלכה ה"ל לכתוב דא"ה כסתם משנה זו.

רציני כתב:לכאורה היה אפשר לומר שנכון שדרכו לפסוק הלכה אבל לפעמים מותר לו להשמיט [ואפילו שהרמב"ם כן הביא]. אולם ראיתי שגם הרש"ש הקשה כעין זה במקום אחר (מעשרות פרק א, משנה ד) וז"ל: הן לפי דרכו של הרע"ב לפסוק הלכה ה"ל לכתוב דא"ה כסתם משנה זו.

עיין ב'לקוטי המשנה' (ברכות פ"ט מ"ב): "והרע"ב השמיט פסק ההלכה משום דלא בריר ליה".

דוגמא נוספת:
עירובין א ז: בַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִן, אֲפִלּוּ בְדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל, וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְכוֹתְבִין עָלָיו גִּטֵּי נָשִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פוֹסֵל.
יש כאן שלוש מחלוקות
הרמב"ם כותב - אין הלכה כרבי יוסי ולא כר"מ ולא כר' יוסי הגלילי.
לעומתו הר"ב פוסק כך – לגבי דעת ר"י הוא לא כותב פסק. לגבי דעת ר"מ הוא כותב 'וְאֵינָהּ הֲלָכָה' . לגבי דעת ר"י הגלילי 'וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא'.
למה בחר הר"ב לא לפסוק במחלוקת הראשונה ולפסוק בשתי המחלוקות הנוספות?