פורום אוצר החכמה

ה"ערוך לנר" במסכת יבמות מבאר פשט בגמ' דף ס''ב עפ''י היסוד של הגלגול, ונוקט זאת בפשטות כעובדה מקובלת ללא עוררין.
מעניין שגם חכם אשכנזי כמותו (שגם למד באוניברסיטה) בן תקופתו ובן גילו של רבינו הרש''ש נ''ע הכיר ב''גלגול'' כמילתא דפשיטא.

אין כאן שום חידוש. ההערה בא מחוסר היכרות של עולמם של חכמי אשכנז תלמידיהם והעם באשכנז

י. אברהם כתב:אין כאן שום חידוש. ההערה בא מחוסר היכרות של עולמם של חכמי אשכנז תלמידיהם והעם באשכנז

כב' טועה.

פרנקל תאומים כתב:כב' טועה.

כב' בודאי מצאצאי יהודי אשכנז כמוני...

כמדומני שהקבלה (לימוד והנהגות) הכתה שרשים באשכנז לפני שהתפשטה בפולין.

י. אברהם כתב:אין כאן שום חידוש. ההערה בא מחוסר היכרות של עולמם של חכמי אשכנז תלמידיהם והעם באשכנז

כמובן שאתה צודק. די בהקשר זה רק להזכיר את הבעל שם ממיכלשטאדט והצדיק ר' אליהו גריידיצר, כדוגמא להתפשטות הקבלה בין רבני אשכנז אפילו בתוקפה מאוחרת יחסית.

מתנה לר' בנימן נידערהויפהיים מפראנקפורט

תוכן כתב:

י. אברהם כתב:אין כאן שום חידוש. ההערה בא מחוסר היכרות של עולמם של חכמי אשכנז תלמידיהם והעם באשכנז

כמובן שאתה צודק. די בהקשר זה רק להזכיר את הבעל שם ממיכלשטאדט והצדיק ר' אליהו גריידיצר, כדוגמא להתפשטות הקבלה בין רבני אשכנז אפילו בתוקפה מאוחרת יחסית.

ברשותכם, קצת סדר:
הגה''ק ר' אליהו גוטמאכר זצ''ל אכן היה בן גילם של הערוך לנר והרש''ש, אבל הוא נולד ולמד ואף פעל באיזור הגבול הפולני (פוזנא, גריידיץ).
ר' אליהו גוטמאכר היה תלמיד של הגרעק''א זי''ע בפוזנא.
הבעל שם ממיכלשטאט היה מבוגר מכל הקבוצה הזאת, והוא הושפע מהגה''ק ר' נתן אדלר (למה לא הזכרת אותו?). הוא למד עם החת''ס אצל הג''ר נתן אדלר וההפלאה בפפד''מ (שמשתייכת לאותו האיזור של מיכלשטאט. מדינת הסן, חבל הריין-מיין), וכאמור, מדובר בדור מוקדם יותר בייחס להתפשטות של המודרנה.

הערוך לנר לעומתם נולד באיזור הגרמני פרופר במובן של ההתחדשות והמודרנה (קארלסרוהה), קרוב יותר לגבול הצרפתי. הוא כבר השתייך לאסכולה הצעירה יותר, ולא לאשכנזים ''הישנים''. הוא היה חבירו הקרוב של החכם ברנייס זצ''ל והם שניהם היו תלמידי הג''ר אברהם בינג מוירצבורג. כפי שהזכרתי לעיל הערוך לנר למד גם באוניברסיטת וירצבורג. הוא היה הרעבע של הג''ר עזריאל הילדסהיימר ושל הרש''ר הירש ושל כל הדור החדש של הרבנים האורתודוקסים בלב גרמניה. גם החתנים שלו כולם היו "הרבנים דוקטור".
לכן לתומי חשבתי שיש מן החידוש בכך שלא היתה לעובדות הללו השפעה על הייחס שלו לתורת הגלגול וכיו''ב.
אמנם אחר כך התברר לי שהערוך לנר עסק גם בקבלה.

אגב, האם בכתביו של רש''ר הירש זצ''ל ישנם רעיונות קבליים מובהקים?

[ר' אברהם בינג היה הרי תלמיד מובהק של מרנ"א ומן הסתם קיבל ממנו גם דרכי הקבלה, ויש לזה זכר קצת בזכרון אברהם שלו]

כדאי לציין כי בכתבי הג"מ אליעזר ברגמן זצ"ל רואים ג"כ גדלותו בתורת הנסתר והוא הרי היה גרמני מובהק מתלמידי הג"מ וואלף המבורג זצ"ל. אך אולי למד זאת אחרי עלותו ארצה.

פרנקל תאומים כתב: אגב, האם בכתביו של רש''ר הירש זצ''ל ישנם רעיונות קבליים מובהקים?

אולי קצת קשור
viewtopic.php?t=31552#p335262

זכור לי שקראתי אצל ד"ר ברויאר שטען שתפיסתו של הרש"ר הושפעה רבות מתורת הקבלה.

גל של אגוזים כתב:כדאי לציין כי בכתבי הג"מ אליעזר ברגמן זצ"ל רואים ג"כ גדלותו בתורת הנסתר והוא הרי היה גרמני

גרמני?

זה גרוע מלומר שר' מאיר דן היה פולני?

כך אומרים באידיש שהיה דייטשע גדול כמו שאומרים על מישהו שהיה פוילישע חריף ואולי בעברית זה לא נשמע כ"כ טוב...

גל של אגוזים כתב:כדאי לציין כי בכתבי הג"מ אליעזר ברגמן זצ"ל רואים ג"כ גדלותו בתורת הנסתר והוא הרי היה גרמני מובהק מתלמידי הג"מ וואלף המבורג זצ"ל. אך אולי למד זאת אחרי עלותו ארצה.

אגב, הג''ר אליעזר ברגמן זצ''ל היה חברותא של הערוך לנר בוירצבורג.

מה שנכון נכון כתב:הערל"נ מביא הרבה את הזוהר בספריו, וכן הנהגות מהאר"י בספרו בכו"י.

אגב, ככלל יש להבדיל בין לימוד בס' המקובלים וביאורים על פי דבריהם להנהגות בפועל.

וגם חמדת ימים... ודוקא על הנהגה בפועל (קשירת הלולב ביום טוב).

מילדותי נוהגים אצלנו שלא לומר "בריך שמיה". ההסבר ששמעתי היה כי זה מהזוהר. אבל אף פעם לא בדקתי אם זה אכן הטעם המקורי. כשנתקלתי ביישוב של הערוך לנר על פי גלגול הראיתי לאבא שלי שהתפלא.

על בקאיותו ורגילותו של העל"נ בקבלה, עיין במה שהעליתי כאן.

שם מצויין מש"כ י. עמנואל בהמעין:


וגם שהמשכילים הלעיגו עליו מפני כך, עיי"ש.

עדיאל ברויאר כתב:מילדותי נוהגים אצלנו שלא לומר "בריך שמיה". ההסבר ששמעתי היה כי זה מהזוהר. אבל אף פעם לא בדקתי אם זה אכן הטעם המקורי. כשנתקלתי ביישוב של הערוך לנר על פי גלגול הראיתי לאבא שלי שהתפלא.

באשכנז התנגדו להנהגת מנהגים חדשים על פי הזוהר והמקובלים (אך גם בזה יש יוצאים מן הכלל), וגם ללימוד קבלה לכלל הציבור. אבל לא נמנעו חכמי אשכנז מללמוד קבלה בעצמם (היינו שלא כולם נמנעו. אך ודאי שהיו שגם בעצמם נמנעו מזה).

עץ הזית כתב:באשכנז התנגדו ללימוד קבלה לכלל הציבור. אבל לא נמנעו חכמי אשכנז מללמוד קבלה בעצמם (היינו שלא כולם נמנעו. אך ודאי שהיו שגם בעצמם נמנעו מזה).

כל הנ"ל נכון בכל ארץ וארץ.

עדיאל ברויאר כתב:מילדותי נוהגים אצלנו שלא לומר "בריך שמיה". ההסבר ששמעתי היה כי זה מהזוהר. אבל אף פעם לא בדקתי אם זה אכן הטעם המקורי. כשנתקלתי ביישוב של הערוך לנר על פי גלגול הראיתי לאבא שלי שהתפלא.

יש בשרשי מנהגי אשכנז ח"א פרק ע"ז.

י. אברהם כתב:

עץ הזית כתב:באשכנז התנגדו ללימוד קבלה לכלל הציבור. אבל לא נמנעו חכמי אשכנז מללמוד קבלה בעצמם (היינו שלא כולם נמנעו. אך ודאי שהיו שגם בעצמם נמנעו מזה).

כל הנ"ל נכון בכל ארץ וארץ.

אבל מה שהשמטת מדברַי אינו בכל הארצות.

עץ הזית כתב:אבל מה שהשמטת מדברַי אינו בכל הארצות.

כמובן ולכן השמטתי

יתכן שבאשכנז יותר נמנעו מללמוד קבלה עקב מח' ר' יעקב עמדין נגד ר' יהונתן אייבשיץ?
ואולי גם בגלל השגותיו של ר' יעקב עמדין על קדמות הזהר?

רבינו היעב"ץ זצ"ל עצמו היה ממקובלי אשכנז, כידוע.

בברכה המשולשת כתב:רבינו היעב"ץ זצ"ל עצמו היה ממקובלי אשכנז, כידוע.

ידוע גם לי
השאלה אם כל העניין סביב המחלוקת שם לא גרמה ללימוד חכמת האמת להיות בשוליים.

הרואה כתב:ואולי גם בגלל השגותיו של ר' יעקב עמדין על קדמות הזהר?

מה הם השגותיו על קדמות הזוהר? יש לכב' מראה מקום מדוייק?

י. אברהם כתב:

הרואה כתב:ואולי גם בגלל השגותיו של ר' יעקב עמדין על קדמות הזהר?

מה הם השגותיו על קדמות הזוהר? יש לכב' מראה מקום מדוייק?

ספרו מטפחת ספרים?

הרואה כתב:ספרו מטפחת ספרים?

כלומר לא ראית את הדברים בפנים רק שמועות

י. אברהם כתב:

הרואה כתב:ספרו מטפחת ספרים?

כלומר לא ראית את הדברים בפנים רק שמועות

המדובר על קושיות שיש לו בדברי הזוהר שכתובים שם דברים מאוחרים מזמנו ולכן נוטה לומר שם שאמנם הזוהר בבסיסו מרשב"י ורובו כמובן אך נוספו לו הוספות מאוחרות (ואין בכך סתירה אגב כמו שעמדתי על כך בעבר מכיון שרשב"י ידע גם דברים שנאמרו מאמוראים מאוחרים מזמנו)

מתוך צוואת ר"ב נידערהאפהיים משנת תר"ל (וכן הוא בצוואת בעל ערוך לנר)