פורום אוצר החכמה

לפי זכרוני הסידור עם פירוש "שירה חדשה", שהיה פופולרי מאוד גם בצבור החרדי, הוא פרי עטו של חיים טשרנוביץ.
מישהו יודע יותר פרטים?

כרם כתב:לפי זכרוני הסידור עם פירוש "שירה חדשה", שהיה פופולרי מאוד גם בצבור החרדי, הוא פרי עטו של חיים טשרנוביץ הלזה.
מישהו יודע יותר פרטים?

מוזר מאוד. הרי היה כתוב שהפירוש הוא של אחד בשם רובינשטיין, ועוד, וכי הוצאת 'אשכול' הידועה חשודה בכך?

נוטר הכרמים כתב:

כרם כתב:לפי זכרוני הסידור עם פירוש "שירה חדשה", שהיה פופולרי מאוד גם בצבור החרדי, הוא פרי עטו של חיים טשרנוביץ הלזה.
מישהו יודע יותר פרטים?

מוזר מאוד. הרי היה כתוב שהפירוש הוא של אחד בשם רובינשטיין, ועוד, וכי הוצאת 'אשכול' הידועה חשודה בכך?

חיים דוד רוזנשטיין הוא חיבר את הסידור "שירה חדשה" נולד בשנת תרל"א (1871) בעיירה ראדושקוביץ במחוז מינסק שברוסיה הלבנה.

לאביו ר' מיכל (שוחט וחזן בראדושקוביץ, מיקירי העיירה ומאישיה הדגולים). את ימי בחרותו למד ב"ישיבות'' שונות ושקד על לימודי ש"ס ופוסקים.

בהשפעתו של המשורר הנודע בן-עיירתו מ. צ. מאנה ("המצי"ר = מרדכי צבי יליד ראדושקוביץ), נתקרב אל ספרות ההשכלה למד את הלשון הרוסית והתחיל למשוך בשבט סופרים. ראשית כתיבתו - בעתונים "המליץ" ו"הצפירה" - על נושאים שונים מחיי היהודים, הקהילות והחינוך.

אכן היתה ביקורת ע"פ שירה חדשה לסידור, איני יודע אם בשל המחבר בלבד או גם בפירוש (הכמעט מילולי) מצאו פגם.
אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)

איש_ספר כתב:אכן היתה ביקורת ע"פ שירה חדשה לסידור, איני יודע אם בשל המחבר בלבד או גם בפירוש (הכמעט מילולי) מצאו פגם.
אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)
וכן, צודק ארי במסתרים שאין מקומו בבית מדרשנו.

כן צודק הרב איש ספר שליט"א סידור "שירה חדשה" יצא לראשונה תרס"ט ראה תמונה

ואשכול רק צילם בשנת תש"ט והלאה.

איש_ספר כתב:אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)

לא רק שהסידור אינו שלהם
גם הטעויות הרבות בסידור אינם שלהם !

אאאל"ט, גם בסידורי 'קרבן מנחה' הישנים של אשכול, הופיע בחלקו הפירוש הנ"ל, לצד 'אמירה לבית יעקב' של הרב מוויצבורג ועוד.

מוזר, 'קרבן מנחה' שהינו סמל לישן והמשומר עם כתמי הדמעות של ה'אלטע בעבע' עם פירוש כזה!

איש_ספר כתב:אכן היתה ביקורת ע"פ שירה חדשה לסידור, איני יודע אם בשל המחבר בלבד או גם בפירוש (הכמעט מילולי) מצאו פגם.
אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)
וכן, צודק ארי במסתרים שאין מקומו בבית מדרשנו.

גם וגם.
גם בשל מחברו, שכן ח"ד רוזנשטיין היה מיוצרי החדר ה"מתוקן" [אגב, בנו הוא המילונאי אברהם אבן-שושן],
וגם בשל התוכן. למשל, רוזנשטיין פיסק את פסוקי קריאת שמע שלא לפי טעמי המקרא.
וגם טעה בכמה מקומות. למשל, בפרשת "והיה כי יביאך" הנאמרת בשעת הנחת תפילין, את המילים ופטר חמור תפדה בשה, פי':תתן תחתיו שה לקרבן
בזמנו עורר על כך הרב רוזנטל מחיפה, במכתב למערכת שהתפרסם בבטאון צא"י "דגלנו".

חיס כתב:

נוטר הכרמים כתב:

כרם כתב:לפי זכרוני הסידור עם פירוש "שירה חדשה", שהיה פופולרי מאוד גם בצבור החרדי, הוא פרי עטו של חיים טשרנוביץ הלזה.
מישהו יודע יותר פרטים?

מוזר מאוד. הרי היה כתוב שהפירוש הוא של אחד בשם רובינשטיין, ועוד, וכי הוצאת 'אשכול' הידועה חשודה בכך?

חיים דוד רוזנשטיין הוא חיבר את הסידור "שירה חדשה" נולד בשנת תרל"א (1871) בעיירה ראדושקוביץ במחוז מינסק שברוסיה הלבנה.

לאביו ר' מיכל (שוחט וחזן בראדושקוביץ, מיקירי העיירה ומאישיה הדגולים). את ימי בחרותו למד ב"ישיבות'' שונות ושקד על לימודי ש"ס ופוסקים.

בהשפעתו של המשורר הנודע בן-עיירתו מ. צ. מאנה ("המצי"ר = מרדכי צבי יליד ראדושקוביץ), נתקרב אל ספרות ההשכלה למד את הלשון הרוסית והתחיל למשוך בשבט סופרים. ראשית כתיבתו - בעתונים "המליץ" ו"הצפירה" - על נושאים שונים מחיי היהודים, הקהילות והחינוך.

ח"ד רוזנשטיין הנ"ל היה אביו של המילונאי הנודע אברהם אבן שושן, כתביו קובצו בתוך: כתבים :מאמרים, רשומות, דברי ספרות, הוצאת קרית ספר ירושלים תשל"ג, ושם גם פרטים על הסידור שירה חדשה. שאף לעלות לארץ הקודש אך לא קיבל אישור לצאת מרוסיה הסובייטית.

גלאגוזים כתב:

איש_ספר כתב:אכן היתה ביקורת ע"פ שירה חדשה לסידור, איני יודע אם בשל המחבר בלבד או גם בפירוש (הכמעט מילולי) מצאו פגם.
אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)
וכן, צודק ארי במסתרים שאין מקומו בבית מדרשנו.

גם וגם.
גם בשל מחברו, שכן ח"ד רוזנשטיין היה מיוצרי החדר ה"מתוקן" [אגב, בנו הוא המילונאי אברהם אבן-שושן],
וגם בשל התוכן. למשל, רוזנשטיין פיסק את פסוקי קריאת שמע שלא לפי טעמי המקרא.
וגם טעה בכמה מקומות. למשל, בפרשת "והיה כי יביאך" הנאמרת בשעת הנחת תפילין, את המילים ופטר חמור תפדה בשה, פי':תתן תחתיו שה לקרבן
בזמנו עורר על כך הרב רוזנטל מחיפה, במכתב למערכת שהתפרסם בבטאון צא"י "דגלנו".

כידוע הסידור הופיע בארץ ע"י אשכול. לסידור נוספה הקדמה שנשמטה במהדורות המאוחרות, מן הטעם המובן לקוראה...

השוואת 'רינת ישראל' ל'שירה חדשה' מראה דמיון לכאורה ביניהם הן בצורה והן בתכנים. ודומה שיש מקום להשערה לפיה עורך רינת ישראל, ר' שלמה טל, הושפע או שאב השראה מ'שירה חדשה'. יתכן שגם בשם 'רינת ישראל' מהדהד השם שירה חדשה' [רינה=שירה] אולי תוך הדגשה שבעוד שהראשון נערך בחו"ל השני נערך בא"י . מכל מקום לעת עתה לא מצאתי ראיה מפורשת לכך.

גלאגוזים כתב:

איש_ספר כתב:אכן היתה ביקורת ע"פ שירה חדשה לסידור, איני יודע אם בשל המחבר בלבד או גם בפירוש (הכמעט מילולי) מצאו פגם.
אשכול רק צילמו את הסידור ולא היו המולי"ם הראשונים שלו (אפילו תפילת כל פה הפופלארי שלהם, אינו 'שלהם'!)
וכן, צודק ארי במסתרים שאין מקומו בבית מדרשנו.

גם וגם.
גם בשל מחברו, שכן ח"ד רוזנשטיין היה מיוצרי החדר ה"מתוקן" [אגב, בנו הוא המילונאי אברהם אבן-שושן],
וגם בשל התוכן. למשל, רוזנשטיין פיסק את פסוקי קריאת שמע שלא לפי טעמי המקרא.
וגם טעה בכמה מקומות. למשל, בפרשת "והיה כי יביאך" הנאמרת בשעת הנחת תפילין, את המילים ופטר חמור תפדה בשה, פי':תתן תחתיו שה לקרבן
בזמנו עורר על כך הרב רוזנטל מחיפה, במכתב למערכת שהתפרסם בבטאון צא"י "דגלנו".

רצ"ב מכתבו של הגר"י רוזנטל זצ"ל שהתפרסם בדגלנו שנת תשמ"ב (מתוך האוצר):

מסתבר שהנושא דובר בחיפה התורתית שנים קודם לכן. הנה מכתב משערים (היישר-היישריק?) משנת תשל"ב, (מתוך הארכיון היהודי)

עוד על הסידור במאמרו של החוקר ראובן גפני (על שמו שורת פרסומים ארוכה על בתי כנסיות וסידורי תפילה בישוב החדש) המצ"ב עמודים 436-438.

נראה שמה שכתב גפני שם עמ' 439 שבבחירתו של הרב יעקב ברמן בסידורו 'מפי עוללים' בנוסח הגר"א הנהוג בארץ ישראל היה משום 'מחויבות לתרבות הארץ-ישראלית' המתחדשת', אינו מוכרח. הן מפני המציאות שכנראה זה היה הנוסח המקובל ברוב בתי הכנסת המרכזיים במושבות [ודאי במושבות יהודה, כמו בית הכנסת הגדול ברחובות, שמנהגיו נקבעו לפי מנהגי החורבה, בהתאם לדרישת התורמת מרת סימה ברוידא ולמנהג רוב המייסדים, יוצאי ליטא ; אפשר שבמושבות שהוקמו בידי יוצאי רומניה, כמו זכרון יעקב וראש פינה, נהגו בנוסח 'ספרד'] והן מפני שהרב יעקב ברמן עצמו היה ליטאי, יליד סלנט [בן משפחתו של רבי ישראל מסלנט] וחניך ישיבת טלז [שם למד אצל ר' שמעון שקאפ], זיקתו האישית למנהגי הגר"א היא, אם כן, ברורה.

לענ"ד גפני צודק לגמרי. כשהדפיסו סידור בליטא, נוסח פולין-אשכנז לא הזכירו את שמו של הגר"א כלל. ואילו כאן בארץ אתה מוצא מר' יעקב ברמן עד ר' דניאל גולדשמידט (הייקה, בסידור הנדיר הוצאת מסדה כמדומני) ובתווך בהרב ואמוראי (רוסי מגזע חב"ד), כולם מתכבדים בשמו של הגר"א. זה ודאי השפעה של האתוס המתפתח בימים ההם של הגר"א כאחד מאבות הישוב הישן חדש. לשימוש בהגר"א התלווה צליל ציוני.

לא ראיתי שהעירו על כך, ואיידי דזוטר למירכס אצרפנו לכאן.

בצדו הימני של שער הסדור 'מפי עוללים' נרשם 'ציון - א - תר"צ, ש. ידידי’'.
כיתוב זהה מופיע גם בצדו השמאלי, בכתב 'מראה'.