א. ידוע שבית המקדש נתכנה בשמות רבים. ויש אף שמנה ששים שמות לבית המקדש. אם כך, מדוע בחר הרמב"ם לקרוא את הלכות בית המקדש בשם "הלכות בית הבחירה", ומה גם שבתוך ההלכות מזכיר את בית המקדש בכמה שמות, אבל בשום מקום לא מזכיר בשם בית הבחירה, וצ"ע.
ב. האם מותר לעיין בט' באב בהלכות 'זכר למקדש' ? לפי מה שכתב הר"ן בסוף פסחים שאין מברכים שהחיינו בספה"ע משום שהוא זכר לחורבן בית קדשינו ומאוויינו, שודאי עצוב הוא ואין לברך שהחיינו על זה.
ג. בספרי, בפרשת וזאת הברכה איתא "ויראהו ה' את כל הארץ מלמד שהראהו ארץ ישראל מיושבת על שלוותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה. את הגלעד, מלמד שהראהו בית המקדש מיושב על שלותו וחזר והראהו המחריבים לו ואין גלעד אלא בית המקדש". ויש לעיין שמצינו במכות דבגלעד שכיחי רוצחים. ואיך זה שמקום שהוא בית חיינו יקראו בשם כזה. ואפי' מהשלחן שהוא דומה למזבח בשעת ברהמ"ז מסירים הסכין שלא להניח מקצר על המאריך, ואיך יונח שם מקום כזה על מקום מקדשינו. וחז"ל לימדונו ש'שמא גרים'.
אשמח לתשובה.