הודעהעל ידי גביר » ב' נובמבר 22, 2021 4:11 pm
משמעות המונח - הצדדים לכאן ולכאן - יעקב קלצקין, אוצר המונחים הפילוסופיים, חלק שלישי עמ' 116
בנוגע לדברי הספורנו - לפי ר"י קופרמן בהסברו לספורנו שם "חלקי הסותר" הם: "כל הטענות הנאמרות נגד האמונה הצרופה"אולם, בפירושו להמשך הפסוק כותב הספורנו: "והשבות על לבבך- ואחר ההתבוננות תשיב אל לבבך החלק האמתי מהם". היעלה על הדעת כי אליבא דספורנו ישנו חלק אמיתי ב"טענות הנאמרות נגד האמונה הצרופה"?
ר"י קופרמן מרגיש בקושי זה וכותב: "נראה שרבנו מפרש את המושג של 'והשבות אל לבבך' כמעין שלב נוסף של התבוננות, אשר בו מסננים את החלק הסותר מן החלק הבונה [האמיתי]" חולשתו של הסבר זה ניכרת ודומה כי אף ר"י קופרמן עצמו חש בה.
אבל באמת המונח "חלקי הסותר" הוא מונח ידוע בספרות ההגות ומשמעותו היא- הטענות התומכות בשתי דעות הסותרות זו את זו, כלומר, הצדדים לכאן ולכאן, ובהקשר הנוכחי – הנימוקים בעד האמונה מחד ונגדה מאידך. לפי הספורנו, הכתוב כאן מחייב להוכיח את אמתות האמונה באמצעות דיון בראיות התומכות בה ובאלה המערערות אותה.
בדרך דומה פרש את הפסוק גם רבנו בחיי בן אשר:
"והשבות אל לבבך- זו מצוות עשה מן התורה בידיעת השם יתברך שנצטוונו לדעת אותו ולחקור על אחדותו ושלא נסמוך על הקבלה בלבד ... ומפני שאין עניין הא-לוהות שישיגנו האדם בשכלו בתחילת מחשבתו, לכך הזכיר בו לשון 'והשבות אל לבבך', כאדם שמתבונן בדבר ויצטרך לחזור ולהתבונן ... ועניין השבת הלב הוא הדבר שצריך עיון גדול ודעה יתירה.
הספורנו חוזר על פירושו זה במקומות אחרים, כך למשל, בראש ספרו אור עמים וביתר בהירות באחת מדרשותיו בה הוא אומר: "ובהיות כי בחלק העיוני יסופק השומע ולא יאמין, נתן בתורתו מופתים שכליים מורים על אמתתו וצווה להשתדל בידיעתם, כאמרו: וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו', ובזה צדק בצוותו לאהבה וליראה הנמשכים לידיעה הקודמת כי בלעדה לא תיפול עליהם מצווה בהיותם מצד עצמם בלתי בחיריים בלי ספק". [כתבי רבי עובדיה ספורנו, עמ' תקל] ;
מן הראוי לציין כי הסבר שגוי למונח חלקי הסותר מופיע כאן גם במהדורת גוטליב: "כל ראיה ומופת הסותרים האמת" [שם עמ' שיח]. נראה כי ר"י קופרמן הלך בעקבותיו, ואכן, במקום אחר, בו מוסברת במהדורת גוטליב משמעותו הנכונה של המונח, היא מוסברת כך גם אצל ר"י קופרמן. על הכתוב בפרשת ניצבים "והשבות אל לבבך" [דברים ל, א] אומר הספורנו: "התבונן בחלקי הסותר ותשיבם אל לבבך יחדו להבחין האמת מן השקר". ר"ז גוטליב בהערותיו שם מסביר: חלקי הסותר- שתי הסברות, הנחה וסתירתה, שאחת מהן היא אמת והיפוכה שקר" [שם, עמ' שנא], וכמותו מסביר גם ר"י קופרמן: "על האדם להעמיד במחשבתו ולהתבוננותו את ה'בעד' ואת ה'נגד' ('חלקי הסותר') בהשקפות בחיים, ויחזיק בדעתו את שתי ההשקפות המנוגדות בו זמנית, כדי שתהיה לו אפשרות להבחין וכו' "[חלק ב, עמ' קנח].