פורום אוצר החכמה

מאור אקאלר כתב:ראיתי שהרב ישראל דנדרוביץ ואחרים חותמים עיר האבות ערד, כינוי זה הוא בהקשר של חסידות גור או שיש לו פירוש אחר?

בחפשי כותב כתב:

מאור אקאלר כתב:ראיתי שהרב ישראל דנדרוביץ ואחרים חותמים עיר האבות ערד, כינוי זה הוא בהקשר של חסידות גור או שיש לו פירוש אחר?

זה לשון ספר 'לקט ופרט' (ח"ח עמ' כד): "הרה"ק הלב שמחה זצ"ל הגיע לערד פעמים רבות וכו', הוא אהב את העיר והחזיק ממנה מאוד. הוא טען שמבחינה רוחנית ערד יש לה חשיבות, וכי זה מקום בו הסתובבו האבות. הוא הביא לכך ראיות מהתנ"ך וממקומות שונים, כמו מהתרגום ירושלמי שמלך גרר זה מלכא דערד וכו'. בשנת תש"מ הקים את קריית גור בעיר, ועודד מאוד את האברכים לגור כאן, באומרו כי בעיר זו יש סגולה ללדת ילדים".

אותה אבקש כתב:אצל אברהם אבינו כתיב (בראשית כ, א) ויגר בגרר, ובתרגום ירושלמי מתרגם על אבימלך 'מלך גרר' - 'מלכא דערד'.

מקדש מלך כתב:זה עדיין לא מספיק, כי מי אמר שערד המקראית שכנה באותו מקום.
ועל כרחך צריך להגיע לרוח הקודש, וכנ"ל.

דרכו בקודש היה להצדיק טעמו אודות ערד שהתגוררו בה האבות, והראה על מקומות מסויימים שהם 'באר לחי רואי' (-עמק בשולי ערד), 'נחל גרר' (בסוף העיר) וכו' וכו'.

אותה אבקש כתב:

בחפשי כותב כתב:

מאור אקאלר כתב:ראיתי שהרב ישראל דנדרוביץ ואחרים חותמים עיר האבות ערד, כינוי זה הוא בהקשר של חסידות גור או שיש לו פירוש אחר?

זה לשון ספר 'לקט ופרט' (ח"ח עמ' כד): "הרה"ק הלב שמחה זצ"ל הגיע לערד פעמים רבות וכו', הוא אהב את העיר והחזיק ממנה מאוד. הוא טען שמבחינה רוחנית ערד יש לה חשיבות, וכי זה מקום בו הסתובבו האבות. הוא הביא לכך ראיות מהתנ"ך וממקומות שונים, כמו מהתרגום ירושלמי שמלך גרר זה מלכא דערד וכו'. בשנת תש"מ הקים את קריית גור בעיר, ועודד מאוד את האברכים לגור כאן, באומרו כי בעיר זו יש סגולה ללדת ילדים".

אצל אברהם אבינו כתיב (בראשית כ, א) ויגר בגרר, ובתרגום ירושלמי מתרגם על אבימלך 'מלך גרר' - 'מלכא דערד'.

מקדש מלך כתב:כמדומני שהחוקרים טוענים שאין קשר בין הפלישתים שהיו בקשר עם האבות, לפלישתים מספר שופטים שגרו בסמיכות לחוף, שהם עם אחר שפלש לשם בהמשך.

ואכן, במדרשים מבואר שהיבוסי הם צאצאי אותם פלישתים שהיו בזמן אבימלך (ואיתם כרת אברהם את הברית), ואם זכרוני איני מטעני יש עוד זיהויים עליהם, אבל לא הפלישתים המאוחרים.

וממילא אין בהכרח קושיא מהמיקום.

מקדש מלך כתב:אני רואה במכלול ערך פלישתים שזו טענה של פרופסור יהושע גרינץ (אבל מדבריו נראה שהם גלי הגירה של שבטים שונים ממקור אחד). והוא תומך אותה (כנראה בין השאר) בכך שבימי האבות עמד בראשם "מלך" ולאחר מכן רק "סרנים". .

צופה_ומביט כתב:

מקדש מלך כתב:כמדומני שהחוקרים טוענים שאין קשר בין הפלישתים שהיו בקשר עם האבות, לפלישתים מספר שופטים שגרו בסמיכות לחוף, שהם עם אחר שפלש לשם בהמשך.

ואכן, במדרשים מבואר שהיבוסי הם צאצאי אותם פלישתים שהיו בזמן אבימלך (ואיתם כרת אברהם את הברית), ואם זכרוני איני מטעני יש עוד זיהויים עליהם, אבל לא הפלישתים המאוחרים.

וממילא אין בהכרח קושיא מהמיקום.

אתה טוען שארץ פלישתים בימי האבות היתה מזרחית לבאר שבע, וערד היא גרר. [ובשלב מסוים התורה מפסיקה לקרוא לה גרר וקוראת לה ערד, אולי כי הכנענים/עמלקים כבשו אותה מפלישתים ושינו את שמה].

נשאר רק להסביר את הפסוק הנ"ל: ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה.

מקדש מלך כתב:מיהו הגרינץ הזה? היה שומר תורה ומצוות?

צופה_ומביט כתב:אחר כל המדובר, האם אותם המכנים את ערד "עיר האבות" עושים כן גם לבאר שבע?
הלוא קל וחומר הוא.

אבני גזית כתב:כמדומה שרב העיר באר שבע חותם כך. הרב גביר יידע טוב, מן הסתם.

בחפשי כותב כתב:

מקדש מלך כתב:זה עדיין לא מספיק, כי מי אמר שערד המקראית שכנה באותו מקום.
ועל כרחך צריך להגיע לרוח הקודש, וכנ"ל.

כן היה גם דעת כמה חוקרי גיאוגראפיא של ארץ ישראל, שהמחוז של 'תל ערד', הסמוך ונראה לעיר ערד, הוא המחוז של עיר 'גרר' שבמקרא, ראה בספר 'אדמת קודש' (דף כז ע"א, דף פד ע"ב).
ואולי גם חוקרים אלו הגיעו לרוח הקודש...