ממרחק תביא לחמה - עיון בבה"ל סי' ס"ו

[איקטורין]

ביאור הלכה סימן ס"ו ס"א ד"ה או אנס - ראיתי בספר שלמי שמחה שהביא בשם מהרש"ק דאפילו בשביל הפסד ממון מותר להפסיק:
הספר שלמי שמחה מוזכר פעם אחת במ"ב - והוא ביאור על הרא"ש לה"ר יהודה לייב טיקטינר אב"ד זאגר, נדפס בווילנא תקס"ו.
מהרש"ק כוונתו לבעל "תפארת שמואל" על הרא"ש - להרב אהרון שמואל קידנובר.
ודבריו מובאים בפ"ב בברכות אות ז'.
מה טעם הרחיק הח"ח עד לשלמי שמחה - הלא הוא מודפס על הרא"ש בש"ס?

[בחפשי כותב]

מה טעם הרחיק הח"ח עד לשלמי שמחה - הלא הוא מודפס על הרא"ש בש"ס?

ה'תפארת שמואל' צורף לראשונה להש"ס במהדורת ווילנא שנדפסו בין השנים תר"ם-תרמ"ו. וה'משנה ברורה' נדפסו בין השנים תרמ"ד-תרס"ז.

זאת אומרת, שבכרכי הש"ס שהשתמש בהם החפץ חיים זצ"ל בעת כותבו את ספריו 'משנה ברורה' [שארכו שנים רבות], עדיין לא היה מודפס ה'תפארת שמואל' על הרא"ש.

[איקטורין]

זאת אומרת, שבכרכי הש"ס שהשתמש בהם החפץ חיים זצ"ל בעת כותבו את ספריו 'משנה ברורה' [שארכו שנים רבות], עדיין לא היה מודפס ה'תפארת שמואל' על הרא"ש.

ייש"כ.
ליתר דיוק הספר תפארת שמואל מוזכר במ"ב שש פעמים. [ע"פ ב"א]
1. משנה ברורה סימן רנג ס"ק כח
2. משנה ברורה סימן שסג ס"ק קנ
3. ביאור הלכה סימן שיז סעיף א ד"ה * דינו כמו
4. ביאור הלכה סימן שסה סעיף א ד"ה * אסור אלא
5. שער הציון סימן שכג ס"ק כה
6. שער הציון סימן תקלא ס"ק י

אפשר אולי לומר שכשיצא לאור ח"א בשנת תרמ"ד לא ראה הח"ח את דפוס וילנא, משא"כ ח"ג יצא בשנת תרנ"א ואז כבר ראה הח"ח את דפוס וילנא.

[איקטורין]

.

[אשרי יושבי ביתך]

עוד יתכן בדרך אפשר דדברי התפארת שמואל הנ"ל היו בגדר 'מציאה', והקפיד הח"ח לומר דבר בשם אמרו - גם ב'מראה מקום', וכיון שיתכן שלא ראה הח"ח בעצמו את דברי התפאר"ש אלא ראה בשלמי שמחה שמצא התפאר"ש, לכן הזכירו בשמו.

[אמנם ידוע, וכן שמעתי מהגרי"א דינר שאמר לו מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל בשם מרנא החזו"א זצ"ל דא"צ לומר דבר בשם אמרו על מראה מקום].