פורום אוצר החכמה

הרב חנוך ולדנברג, באחת ידו עושה במלאכה כבנאי אומן של ספרי הקודש ואחת מחזקת השלח, כאשר הראנו גם עתה.
לפנינו חיבורו היחודי המאיר ומברר אחת הסוגיות הקשות בעולמה של הלכה, כזו שהכרת המציאות ובירור הסוגיא אינן ניתנות להפרדה בשו"א.
[וכבר הובאו כאן בפורום מקורות מדברי רבותינו כי בעסק ד"ת אין לנפש היפה להמנע גם מבדיקת ועיון חו"ס ואין למו מכשול]

יומא טבא לרבנן.
לא בכל יום יוצא חיבור כל כך משמעותי. ולא יהיה גוזמא לומר שחידוש בסדר גודל כזה, וכה מבוסס, מתגלה פעם בדור.

כדי למקד את מי שמכיר את המהדורה הקודמת, אעלה כאן מה שקיבלתי היום מהמחבר שליט"א:

ב"ה זכיתי להוציא מהדורה שלישית, והיא כוללת כעת את הפרק ההלכתי (פרק ח) שהושמט בהפצות הקודמות, ואת המאמר המקוצר במהדורה מתוקנת.

במהדורה זו חידושים ושינויים רבים, ואלו העיקריים:

* פירוש חדש ומחוור למקום שהשמש דש (פרק ז).

* רבנו שמעיה תלמידו הגדול של רש"י, כתב במפורש כדרכי בענין מקומו של הבית החיצון (פרק ט, 'ביאורים בסוגיית חולין').

* נוסף פרק ט - פרק חדש העוסק בקביעת שעת הלידה, והתברר שגם ממנה ראיה חזקה לשיטת הקדמונים. זו סוגיה רחבה מאוד וסבוכה מאוד, והושקע בה עמל רב.

* פרק ח העוסק בענייני הלכה הורחב הרבה, בייחוד נתחדשו דברים במנהג בנות ישראל בבדיקה.

* יוחד פרק לביאורי סוגיות ובו הוספות רבות (פרק י).

* נוספו קשיים בשיטת הרמב"ם (פרק ב).

[אכן חיבור יחודי. אך כמובן שאין לו מבוא לעניין הלכה למעשה (וכפי שכותב המחבר), ובפרט לענין בדיקת חו"ס. שם אסף המחבר כל לשונות הפוסקים המתמרמרים על הנשים הבודקות באופן חיצוני בלבד, והוא משתמש בהם כדי להוכיח על מנהג בנות ישראל, ומבקש לעשות להם סמוכות, לפי מה שעלה לו מבירור הסוגיא. ויש לפקפק הרבה על שימוש שכזה, שכן כמובן שיתכן שהתיאור של הפוסקים אינו מתייחס לכללות הנשים, ואינו מתייחס לנשות ת"ח וכו', ואם באנו לעשות מכל מקום שהפוסקים מזהירים על ביטול הדין, מנהג ישראל, אבדה תורה].

כמה סוגיות קשות ומעממות מחוורין כשמלה אחר דבריו הנפלאים הקולעים אל השערה

אם לנהוג כן למעשה, זה משהו אחר

ללא ספק יש כאן רעידת אדמה. וברעידת אדמה כמו ברעידת אדמה, יש הרבה מה שדורש חשיבה מחדש. אבל דומני שהעיקר כאן הוא השאלה למעשה. והנה ראיה גדולה לשיטת המחבר, הוא בדיקת הבתולה לפני שהיא נשואה, והרי שם ודאי אי אפשר שתכניס את העד לעומק. וכן יש להביא מהא דאשה שיש לה אצבעות קטנות, לעולם לא שמענו שיש חסרון כל שהוא בבדיקתה, אפילו שהיא לא מגיעה לרחם. מאידך, הבדיקה במקום שהשמש דש, הוא קושיא גדולה לשיטתו. ודומה שיש ראיות מפורשות מסוגיות דתלמודין, שצריך לבדוק לעומק, אלא שכרגע שכחתי מקומם, אולי אחרים יכולים לזכור.

לעונג הוא לקיים דברי רשב"י שבת לד ע"א, תלמידי חכמים לא כל שכן, לפי שני הפירושים, פירוש רש"י שם שמייפות את בניינן, ופירוש המיוחס לר"ן שם שמשבחות אותו.

אכן מה נהדר הבניין שבנה לנו ידידנו המופלג בעומק עיונו ובמידתו לברר כל פרט עד שיהיה מחוור ובהיר, בלי להשאיר פינה שלא התגדר בה, וישב שוב ושוב על כל סוגיה, לכל פרטיה ושיטותיה וצדדיה ואפשרויות הפירושים בה, והתיכן אלו באלו עד שנבנה הבניין הגדול הזה, תחתיים שניים ושלישיים.

ערכה של הלכה לחוד וערכו של תלמוד לחוד, ופליגי רב ושמואל על איזה מהם נאמר "וליוצא ובא אין שלום". התלמוד הוא העיון שאינו מכוון להלכה, אלא ש"יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו" וכו', כמבואר ברמב"ם ת"ת פ"א הי"א. ונודעו דברי רבי חיים אחי המהר"ל בויכוח מים חיים בזה. לכן יש נוי והדר מיוחדים בחיבור החותר לשלמות בתלמוד, אף שאין לו נפ"מ להלכה, ואין אוחז בו הבלבול השורר בין התחומים.

והנה חומרא שעולה מדברי המחבר:

הודפסו מעט ספרים. חלק מהם ניתנים לרכישה בחנות הספרים שליד ישיבת מיר בירושלים, ובבית המחבר רח' שערי תשובה 10 מודיעין עילית.

הערכת הספר מאת הר"י קטן שלי"ט בקובץ המעיין האחרון