פורום אוצר החכמה

בכת"י אשכנזי מהמאה ה-15, מצאתי כתוב את השורות הבאות:

דסיעח דנילחעח ערחו / קל דסיעח תעלזס החאחש [...] לחשץ ערחו
תיג דסיעח גוב החא חגוד וב תם זנחי קחוש ערחו
תחז דתחז עקצב קל תעלזס גחש חשלסז תחלס חתעלזס עקצבלס

ויש עוד כמה שורות.
אני שובר את ראשי להבין מה זה.
חשבתי שזה כתב סתר, באתב"ש, אלב"ם וכיוצא בזה. נסיתי (היום זה קל, יש תוכנות מיוחדות לכך), וכלום!
שאלתי גם מומחה גדול לשפות זרות, והוא השבני:

זאת לא צרפתית ואף לא שפה רומאנית כלשהי. שכיחות החי’’תים והעי’’נים לא מתאימה לשפה רומאנית. כדי לכתוב בשפות האלה בכתב עברי אין צורך בכלל לא בחי’’תים ולא בעי׳׳נים. השימוש היידישאי באות עי׳׳ן כדי לסמל את התנועה [e] הוא שימוש המוגבל לקהילות אשכנז דוברות הגרמנית הבינונית (לימים יידיש) והוא אינו מתועד במקומות שבו דיברו בצרפתית (בעולם האשכנזי), ועל אחת עד כמה וכמה לא באזורים לא אשכנזיים, שבהם דיברו בשפות רומאניות אחרות כגון פרובאנסלית, איטלקית, ספרדית וכיוצא באלה.
מבנה המילים ואורכן מתאימים דווקא לשפה שמית: או עברית באתב’’ש (אבל כתבת שכנראה זה לא המקרה) או ערבית משובשת (משובשת עד כדי כך שאין שם דרך לשחזר ערבית סבירה).

ניתוח תדירות ניסית?
מן הסתם יש גם תוכנות לכך.

אני מנסה כעת. אבל הטקסט מועט מכדי להגיע במהירות לתוצאות ברורות.
האם יש תוכנות לכך?

מה ההקשר? מה כתוב לפני ואחרי? אולי זה עשוי להועיל משהו.

אין שום קשר.
זה מופיע אחרי ענייני פסח, אבל ממש לא בטוח שיש לכך איזו זיקה, כי כל הקובץ מעורבב בהרבה עניינים - מזלות, חשבונות וכו'.

כאמור, ניתוח הטקסט מצד שכיחות האותיות מתחייב.
איני מומחה לדברים כאלו ואין לי את הכלים והתוכנות המתאימות, אבל אמסור את הנתונים.
מדובר בטקסט בן 183 אותיות, ששכיחות אותיות מתפלג כן:
א = 3.
ב = 4.
ג = 5.
ד = 9.
ה = 3.
ו = 11.
ז = 13.
ח = 32.
ט = 2.
י = 9.
כ = 1.
ך = 1.
ל = 15.
מ = 0.
ם = 1.
נ = 3.
ן = 3.
ס = 16.
ע = 17.
פ = 0
ף = 0
צ = 2
ץ = 3
ק = 6
ר = 5
ש = 8
ת = 11

אם נעמיד את שכיחות האותיות מול שכיחות האותיות בעברית מודרנית (עי' כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7 ... 7%99%D7%AA) מפתה מאוד לחשוב שאות ח מתחלפת באות ו, וכן הלאה, להזיז את כל האותיות בשני מקומות אחורה. אבל זה לא מסתדר.
חשוב גם לזכור שהעברית המודרנית מושפעת באותיות י ו הרבה יותר מהעברית של הקדמונים (ב'זכות' הטירוף של מילוי האותיות: קורבן, אישה, חוכמה, כוהן...) ועדיין לא מצאתי נתונים על שכיחות האותיות בלשונם של הקדמונים.

אולי: "בהריו בכרמיו ידוש..."

איך הגעת לזה?

חד ברנש כתב:איך הגעת לזה?

ניסיתי להשוות לתדירות אותיות באיזה קטע שלקחתי מדרשות הר"ן.
אבל זה עוד לא מסתדר בינתיים.

מצאתי צופן שהומצא בגרמניה בערך באותו זמן, אולי זה יעזור.
באנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Tabula_recta

כאן [באנגלית] http://www.astronomicum.com/cryptography/index.html , מתוארים השיטות שהיו נהוגות באותו זמן.

יבנה כתב:מצאתי צופן שהומצא בגרמניה בערך באותו זמן, אולי זה יעזור.
באנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Tabula_recta

כאן [באנגלית] http://www.astronomicum.com/cryptography/index.html , מתוארים השיטות שהיו נהוגות באותו זמן.

תודה רבה.
אבל הכל באנגלית וקשה לי להבין.
יצרתי טבלה בעברית על בסיס הטבלה הגרמנית
אבל איני מבין כיצד מטפלים בזה. בויקיפדיה נכתב, שאין לצופן הזה מפתח ומספיק היה למקבל לדעת שהטקסט נבנה על פי הצופן הזה.

הנה הטבלה

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א
ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב
ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד
ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה
ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו
ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז
ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח
י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט
כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י
ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ
מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל
נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ
ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ
ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס
פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע
צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ
ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ
ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק
ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר
ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש

חד ברנש כתב:

יבנה כתב:מצאתי צופן שהומצא בגרמניה בערך באותו זמן, אולי זה יעזור.
באנגלית: https://en.wikipedia.org/wiki/Tabula_recta

כאן [באנגלית] http://www.astronomicum.com/cryptography/index.html , מתוארים השיטות שהיו נהוגות באותו זמן.

תודה רבה.
אבל הכל באנגלית וקשה לי להבין.
יצרתי טבלה בעברית על בסיס הטבלה הגרמנית
אבל איני מבין כיצד מטפלים בזה. בויקיפדיה נכתב, שאין לצופן הזה מפתח ומספיק היה למקבל לדעת שהטקסט נבנה על פי הצופן הזה.

הנה הטבלה

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א
ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב
ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג
ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד
ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה
ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו
ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז
ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח
י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט
כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י
ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ
מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל
נ ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ
ס ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ
ע פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס
פ צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע
צ ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ
ק ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ
ר ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק
ש ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר
ת א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש

למשל הטקסט אאאאא
יוצפן ל אבגדה.
בפעם הראשונה מדלגים אות אחת, בשניה שתים וכו'.
אבל בטקסט יש מילים שחוזרות. אז קשה לומר שהוא הוצפן בזה.

תודה רבה.
אתה צודק בטענתך.
אני מתחיל לחשוד שאולי הטקסט המקורי היה ביידיש (יידיש-דייטש) והוא זה שהוצפן.
אני קרוב לייאוש...

מה ההיגיון שמישהו יכתוב בצופן - בלי שזה יהיה צופן מקובל ומוכר באופן סביר - ובלי לרמוז למפתח של הצופן?
אין שום טקסט ליד החידה הנ"ל שיכול להוות איזה רמז?

התייחסת עד כה לתדירות האותיות,
אבל גם מבחינת המילים, יש כמה מילים וצירופי מילים שחוזרים ע"ע כמה פעמים.

השורה הראשונה עם ה: /
ככה מופיע בכת"י? או שזה 2 אפשרויות לקריאת השורה הראשונה?

חד ברנש כתב:תודה רבה.
אתה צודק בטענתך.
אני מתחיל לחשוד שאולי הטקסט המקורי היה ביידיש (יידיש-דייטש) והוא זה שהוצפן.
אני קרוב לייאוש...

לא לא, בבקשה אל תתיאש...
קצת כיוון למחשבה
האם בקובץ ההוא
יש משהו בשפה אחרת
האם יש בה קמיעות ושמות שבהם מצוי צירופים שונים ומשונים גם בר"ת וס"ת
הגם שמסתבר יותר שרומז על מלים
אבל אולי הוא ר"ת או ס"ת

כמה רמזים מהטקסט שאולי יעזרו [בהנחה שזה צופן ללה"ק ולא ליידיש עתיקה]:

תחז דתחז - נשמע כמו ביטוי, כאשר ה-ד לכאורה היא במקום ו'. נניח "ברי וברי", או "אמן ואמן". ובכ"ז זה כיוון ששווה לבדוק [על ידי הצבת האותיות במילים אחרות], שיש כאן ביטוי מלה"ק [אם היה בארמית אזי הד' לא הוחלפה בכלום, לכן פחות נראה לי], של שתי מילים זהות בנות 3 אותיות עם ו' החיבור ביניהן. או אות חיבור אחרת. אולי ש', או ב'.

3 המילים האחרונות בטקסט מסתיימות כולן ברצף ב-ס' [בנוסף לעוד 2 מילים כאלה בטקסט]. היה נראה מזה שהיא מחליפה אות סופית, למשל ם' או ן'. בפרט שהמילה האחרונה היא מילה שכבר היתה + סיומת: "עקצב + לס", ואולי הסיומת היא הקטנה או ריבוי וכיו"ב. למשל "ון", או "ים".
דא עקא שאות ס' מופיעה גם בתוך מילים, ומהטקסט נראה שהקפידו על סופית ולא סופית. ובכן משמע שס' מחליפה אות ששכיח שהיא סופית, אבל מופיעה הרבה גם באמצע מילה, וגם באות אחת לפני אחרונה. כלומר אולי ס' היא י' או ו'.

3 מילים בטקסט מסתיימות ב"זס", אבל יש מילה שמסתיימת ב"סז". א"כ להנ"ל צריך להוסיף שאותה סיומת נפוצה בת 2 אותיות, יכולה גם להתהפך ולהיות סיומת של מילה.

בשורה האחרונה מופיע "תעלזס" [ישנו פעמיים בקטע] ובהמשך חתעלזס". נראה כמו שזו אותה מילה בתוספת אות יחס, למשל ו' או ש'. וכלומר ש-ח' מתחלפת עם אות יחס זו.

לענ"ד לע"ע כך יש לעיין בטקסט זה, למצוא בו תבניות כאלה, ולהציב את האותיות העולות מהאפשרויות במילים בטקסט, ולראות אם נוצר משהו הגיוני, ואם כן - משם להתקדם.

המפצח את הצופן כאן אולי יפורסם שמו... למרחוק...

חד ברנש כתב:ויש עוד כמה שורות.

אפשר להעלותן?

אני רואה שהציבור משתף פעולה...
יישר כוחכם.
אעלה את כל הטקסט (ובכך יפתרו כמה משאלות המשתתפים), וגם אצרף צילום מכתה"י. כי אולי פענחתי לא נכון.
ראוי גם לזכור, שייתכן מאוד שהמעתיק שלפנינו טעה באותיות קרובות, כמו ר-ד, כ-ב, ח-ה, דבר המצוי מאוד בהעתקה של טקטס סתום וחתום. ויש לשקול זאת בחשבונות השונים של הפיענוח.

הנה הטקסט במלואו:
גם זה הלשון מצאתי בספרו של אותו מאיר, ולא [... ...] הוא (אולי יש להשלים: "ולא ידעתי מי הוא")
דסיעח דנילחעח ערחו קל דסיעח תעלזס החאחש [...] לחשץ ערחו
תיג דסיעח גוב החא חגוד וב תם זנחי קחוש ערחו
תחז דתחז עקצב קל תעלזס גחש חשלסז תחלס חתעלזס עקצבלס
טיחסץ תעלזס וכלס סז זטחדן זשחדן <אולי התיבה נמחקה> עחרו
תעלזס תחלס קל החאחש זעשדן עחרחו חינחיס גוץ ך.

והנה צילום כתה"י:


להוי ידוע, שאני שומר לעצמי את זכות פרסום החידה ונסיונות הפיענוח (יחד עם חידות נוספות, בע"ה), ולכן אבקש שלא לפרסמו.

גחש חשלסז

צ"ל חשלזס.
יתכן שזו תיבה אחת. ויש כאן רצף של ה' תיבות שסיומן שווה.

תודה על התיקון.

ברצוני גם להפנות את תשומת הלב לחצי השורה המחוקה שאחרי כתב החידה, שלא הצלחתי לפענחה, אבל ניתן לנקות את המחק באמצעות תוכנות מתאימות, שאין לי ידע בהן.

המילה "קל" יכולה להיות מפתח. מילה בת 2 אותיות, מופיעה פעמים - תמיד לפני מילה אחרת מוכרת מהטקסט, והאות הסופית שלה מופיעה גם באמצע מילה, כך שאינה אות סופית.

זה די מצמצם את האפשרויות.

עוד השערה שלי מהטקסט:

אותיות מנצפך סופיות הושארו כמות שהן.

סז זטחדן

צ"ל זס.
וכן נראה שכתוב זשחדן. (ונמחקה הכפילות).

היות ויש בטקסט אותיות מנצפך נראה שאין כאן חלופי אותיות מסוג אתב"ש אטב"ח וכו'. ובדילוג לפי מס' אותיות יש להביאן בחשבון ולרשום כ"ז אותיות.

חד ברנש כתב:הנה הטקסט במלואו:
גם זה הלשון מצאתי בספרו של אותו מאיר, ולא [... ...] הוא (אולי יש להשלים: "ולא ידעתי מי הוא")
דסיעח דנילחעח ערחו קל דסיעח תעלזס החאחש [...] לחשץ ערחו
תיג דסיעח גוב החא חגוד וב תם זנחי קחוש ערחו
תחז דתחז עקצב קל תעלזס גחש חשלסז תחלס חתעלזס עקצבלס
טיחסץ תעלזס וכלס סז זטחדן זשחדן <אולי התיבה נמחקה> עחרו
תעלזס תחלס קל החאחש זעשדן עחרחו חינחיס גוץ ך.

והנה צילום כתה"י:

חידה1234321.jpg

מחילה, אולי אפשר לדקדק את פענוח הטקסט?

כבר העירו על תיקון אחד.
וכמותו יש עוד אחד: וכלס זס.
ואחריו מיד לכאורה "זשחדן" [ולא זטחדן].

וגם התיבה "החאח?" לא ידעתי מנין שמסתיימת ב-ש', זו לא הש' של כל הטקסט.
ואולי טעה הסופר והחליף כאן לש' מכתיבה אחרת? ונאמר שזה בדיוק מה שקרה לו להלן ב"זשחדן" השני [שנכפל משום מה, באותו סוג ש', ונמחק].

בקיצור, אתה המומחה לכתב - נא הצג את הטקסט בשיא הדיוק והדקדוק.
ואז יוכלו המוחות דכאן לנסות לפענח, ולא יכלו יגיעם לריק.

בחלק השני של החידה מופיע "עחרו". אולי טעה עם "ערחו" של קודם, אולי מכוון.
בהמשך יש "עחרחו" ונראה שהח' השניה נמחקה.

צופה_ומביט כתב:המילה "קל" יכולה להיות מפתח. מילה בת 2 אותיות, מופיעה פעמים - תמיד לפני מילה אחרת מוכרת מהטקסט, והאות הסופית שלה מופיעה גם באמצע מילה, כך שאינה אות סופית.

זה די מצמצם את האפשרויות.

מילה זו מופיעה 3 פעמים בטקסט, תמיד אחרי סימן הפרדה קטן [נניח מעין /], כלומר היא מתאימה לפתוח פסקה או משפט,
ותמיד לפני מילה אחרת מוכרת מהטקסט,
ו3 מילים אלה נמצאות ברצף בתחילת הטקסט:
"דסיעח תעלזס החאחש", כאשר לפניהן ה"קל" הראשון.

אחרי מלת קל בכל הג"פ אני רואה גרש קל' מה שאפשר מורה על קיצור לשון

אולי זה קיצור של פי' = פי[רוש].

סימנתי את המלים החוזרות. כנראה יש כאן טקסט מחורז בצורה זו או אחרת.

דסיעח דנילחעח ערחו
קל דסיעח תעלזס החאחש [...] לחשץ ערחו
תיג דסיעח גוב החא חגוד וב תם זנחי קחוש ערחו
תחז דתחז עקצב קל תעלזס
גחשחשלזס תחלס חתעלזס
עקצבלס טיחסץ תעלזס
וכלס זס זשחדן עחרו תעלזס
תחלס קל החאחש זעשדן עחרו חינחיס גוץ ך.

מה שנכון נכון כתב:היות ויש בטקסט אותיות מנצפך נראה שאין כאן חלופי אותיות מסוג אתב"ש אטב"ח וכו'. ובדילוג לפי מס' אותיות יש להביאן בחשבון ולרשום כ"ז אותיות.

לא הבנתי מה החשבון. ודאי שזה לא יכול להיות אטב"ח לשיטה הנדפסת ברש"י בגמרות, אבל אין שום בעיה (עקרונית, למעשה זה לא מתאים) שזה יהיה באתב"ש או באטב"ח כשיטה הנדפסת (אם אני זוכר נכון) ברש"י בעין יעקב. ובודאי יש לחשב כאן כ"ב אותיות ולא כ"ז. (אלא אם כן לא שמתי לב ויש בטקסט סופיות באמצע מילה או לא סופיות בסוף מילה, אך כמדומני שחיפשתי שוב ושוב ולא מצאתי דבר כזה.)

תם - נדצ"ל "תס".
היא בדיוק כמו כל האחרות.
והשווה ל-ם' בשורה היחידה המובנת "גם זה הלשון מצאתי".

צופה_ומביט כתב:מחילה, אולי אפשר לדקדק את פענוח הטקסט?
כבר העירו על תיקון אחד.
וכמותו יש עוד אחד: וכלס זס.
ואחריו מיד לכאורה "זשחדן" [ולא זטחדן].
בקיצור, אתה המומחה לכתב - נא הצג את הטקסט בשיא הדיוק והדקדוק.
ואז יוכלו המוחות דכאן לנסות לפענח, ולא יכלו יגיעם לריק.

מקבל את הטענה. ואני מתנצל.
האמת, לא הגהתי את הטקסט היטב, כי סמכתי על צירופי לצילום כתב-היד,
אך כעת נראה שהטקסט הוגה היטב בידי החכמים, במיוחד בידי הגמשנ"נ.

קל' אולי זה קיצור של שם ה'. אני לא רואה סיבה אחרת למה דוקא את המילה הזו לקצר.

האות ך' בסוף ג"כ נראה כקיצור של איזו מילת סיום מקובלת, ונכתב באות סופית כי זו אות שעומדת לבדה, אבל היא זהה לפי זה למוצפן באות כ בטקסט.

המפתח לענ"ד הוא לחשוב על המילים של 2 אותיות, [וכנ"ל שהאותיות המסיימות אותן נמצאות במילים אחרות באמצע המילה].
ביניהן 2 מילים של 2 אותיות בזאח"ז: וב תס.
זה מצמצם אפשרויות.

על הסיומת המרובה "לזס", ויש גם מילה של 2 אותיות "זס". וגם סיומת "לס". ויחסית אות ס' מרובה בטקסט בכלל.

כמו"כ יש "גוב - וב - גוץ"
ג"כ מצמצם אפשרויות.

ועל הביטוי "תחז דתחז".

שווה לחשוב על האפשרות ש: ח=ו, ולא רק בגלל השכיחות אלא בגלל כמה מיקומים.
אבל זה גם תוקע / מצמצם מאד במילה כמו "וב". או את הביטוי "תחז דתחז".

וכן על זה הדרך.

לא מתאים כאן שום צופן "פשוט" של הזזת אותיות/מיקומים קבוע.
בדקתי את "תחז דתחז" ושום הזזה שהיא [עד לחזרה למיקום המקורי] לא נותנת פשר.
ניתוח תדירות לפי המופיע בקישור לעיל בימי הביניים והרנסנס הוביל להזזה של 2 מקומות אחורה, אבל כפי שכבר נאמר, הטקסט חסר פשט לפי זה.
ובכן, לכאורה או שהוצפן כאן טקסט בשפה זרה כלשהי ולא בלה"ק,
[כולל מבחינתי איזה שמות קבליים שהם חסרי פשר מבחינת שפה],
או שמדובר בצופן מורכב יותר,
וצריך כאן קריפטולוג מקצועי.

נכון. וגם את זה ניסיתי [לקרוא לאחור, ובדילוגים, ובסידור מילים אחר, את מה שיוצא מההזזה].
אין לי שום מושג.
והאמת שזה מתבקש. מי שכותב טקסטים מוצפנים בלי לרמוז על המפתח - הביא את זה על עצמו...

בראש השורה החמישית זה לא עחרן ?

לא. תשווה לשאר ה-ן' בטקסט, וכן לנ' רגילה. זה ו'.
המילה הזו מופיעה שוב בהמשך אותה שורה [נכתב שם עחרחו ונמחקה הח' השניה שנוספה כנראה בטעות הדומות מ-ג' ה'ערחו' בתחילת הטקסט].