פורום אוצר החכמה

בהקדמת בני הגר"א להגהות אביהם לשו"ע כתבו בענין הגהות אביהם, וז"ל, וזקנינו הרב הגאון מהר"ם שחיבר באר הגולה גילה מקור הדינים וכל הדעות דלה לנו מחיבורו הגדול של מרן הב"י (כמבואר בהקדמת באה"ג) ומר אבא הגאון זצלל"ה בחיבורו זה הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוס' מה שלא שיערו מרן ב"י וכל קדמונינו זולת פלפולים עמוקים ומתוקים, ותחי רוח דבריהם, ונראה פנים חדשות כאלו כל הדעות וכו'.
ויש להבין האיך אפשר לציין מקור לשו"ע שהוא עצמו לא שערו ?

חיבור השו"ע אינו דינים מחודשים של מרן הב"י, אלא הכרעות בשיטת הראשונים בפירושי התלמוד וכו'. וכוונתם איפוא למציאת מקורות לראשונים (ולעיתים גם לדחז"ל מן המקראות), דברים שלדעתם יתכן שלא שיערם מרן הב"י.

כיון דאתי לידן, אכתוב הערה.
ידוע שהגר"ח מוואלאזין אמר שהגר"א כתב את הש"ע כסיכום השיטות ולא כפסק הלכה (מובא בעליות אליהו אאל"ט), ואילו החזו"א סבר שכל מה שנכתב בביאורו כהכרעת הדין הרי הוא דעתו להלכה למעשה. וכך משמע לכאורה שהרי הגר"א כותב הרבה פעמים בלשון "אבל העיקר" וכיו'.

והנה בהל' יוה"כ כותב הגר"א להכריע לומר קידוש לבנה לפני יוה"כ כדי להרבות זכויות ליום הדין, ולא להמתין למוצאי יוה"כ כדי להיות מבושם. ולטעם זה לפני ת"ב אין לומר קידוש לבנה, כיון שאיננו מבושמין, וכך אכן משמע מדברי הגר"א בהל' ת"ב שמסכים לדברי הרמ"א לא לומר לפני ת"ב.
אולם במעשה רב כתוב לא להמתין, אלא לומר מיד בין לפני יוה"כ ובין לפני ת"ב, וכנראה הטעם שאינו חושש לטעם של מבושם, ודלא כדבריו בש"ע. ומכאן ראיה לכאורה לדברי הגר"ח - אם נקבל את דברי המע"ר כמהימנים.

אגב, ספר "פסקי הגר"א" נתחבר כולו ע"פ ביאור הגר"א - עם הסכמות חשובות, אבל לדברי הגר"ח אין לסמוך עליו.

תודה. לא ראיתי אשכול ההוא, ואתו הס"ר.

בקובץ החשוב 'ישורון' חלק ד' (מוקדש כמעט כולו לתורת הגר"א) שיצא לאור לפני יותר מעשרים שנה מופיע שם בהרחבה על ביאור הגר"א שו"ע או"ח מחולק על פי כת"י לביאור וליקוט, עם שינויים גדולים בין הנדפס לכת"י עם כמה דוגמאות, ממש תגלית חשובה עד מאוד.
האם הפרוייקט הגדול הזה המשיך והוציאו לאור, כמדומה שלא שמעתי מאז כלום על זה.