ברכה (לבטלה) על ראית ירושלים

[איש_ספר]

בשערי דמעה מהדו' ירושלים תרנ"ח
מצינו ברכה זו

דמעה.jpg (30.81 KiB) נצפה 1801 פעמים

מה מקורו של מנהג זה לברך על ראית ירושלים ברכה זו?

עיינתי במהדו' הראשונות של שערי דמעה, (יכנסו בעדכון 21) ואין שם ברכה זו, ואם כן אין האשמה תלויה בהגה"צ ר' שמואל מדאהלינוב. אבל עדין פלא כי גם מהדורה זו יצאה ע"י בני תורה, ר' אליהו לנדא ועוד.

יש היודע?

[מקדש מלך]

יש לשים לב שאין כאן מלכות, ובהתחשב בעובדה שבהמשך הסידור הובאה ברכה על ראיית בית קברות ושם נכתב השם בשתי יודי"ן כנהוג, יש להעלות את האפשרות שאולי כוונת המשורר לאמירת "ברוך אתה השם" ולא להזכרת שם אדנות עצמו. אם כי ודאי אין זה מהנכון לכתוב ככה, מפני הטועים.

[עץ הזית]

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.
ולכאורה מקור העניין הוא שכשרואים קיום נבואת פורענות מברכים "אומר ועושה גוזר ומקיים" (בגמרא מצאנו זאת על עניין מסויים, אבל לא רחוק לומר שהוא הדין לכל כהאיי גוונא), וכאן באה ברכה זו בנוסח שונה ומורחב מעט ("מדבר" במקום "גוזר", ולפני "האומר ועשה מדבר ומקיים" אומרים "צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הא' הנאמן", ואחר כך מוסיפים "שכל דבריו אמת וצדק"), ומכיון שבאותו עניין עצמו יש גם נבואות נחמה אז מוסיפים ומזכירים בברכה גם את זה שה' נאמן לקיים גם את הנבואות שטרם ראינו את קיומם.
ואי בעית אימא מקל וחומר למדנו ברכה זו - אם אחרי קריאת נבואות מברכים זאת, אז אחרי שרואים שהנבואות התקיימו לא כל שכן?

[יוסף חיים אוהב ציון]

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.
ולכאורה מקור העניין הוא שכשרואים קיום נבואת פורענות מברכים "אומר ועושה גוזר ומקיים" (בגמרא מצאנו זאת על עניין מסויים, אבל לא רחוק לומר שהוא הדין לכל כהאיי גוונא), וכאן באה ברכה זו בנוסח שונה ומורחב מעט ("מדבר" במקום "גוזר", ולפני "האומר ועשה מדבר ומקיים" אומרים "צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הא' הנאמן", ואחר כך מוסיפים "שכל דבריו אמת וצדק"), ומכיון שבאותו עניין עצמו יש גם נבואות נחמה אז מוסיפים ומזכירים בברכה גם את זה שה' נאמן לקיים גם את הנבואות שטרם ראינו את קיומם.
ואי בעית אימא מקל וחומר למדנו ברכה זו - אם אחרי קריאת נבואות מברכים זאת, אז אחרי שרואים שהנבואות התקיימו לא כל שכן?

היכן כת"י זה?

[איש_ספר]

יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

[מקדש מלך]

יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

לא התכוונתי לומר שאין בזה לא תשא, אלא שגם מסדר הקונטרס, בהנחה שידע על הדין הפשוט שאין ברכה בלי שם ומלכות, לא חשב שזו ברכה "אמיתית".

[בברכה המשולשת]

יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

[מה שנכון נכון]

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

[איש_ספר]

יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

יש"כ. לא ראיתי שם משהו על רושם המנהג בדורות קרובים. יתכן שהחמצתי מאורך היריעה. אשמח למר"מ מדויק יותר.

[בברכה המשולשת]

יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

יש"כ. לא ראיתי שם משהו על רושם המנהג בדורות קרובים. יתכן שהחמצתי מאורך היריעה. אשמח למר"מ מדויק יותר.

עמ' 324 - 325 (בספר הנדפס)

[איש_ספר]

ראיתי. כולם קראים. ועדין החידה מהיכן זה הגיע למדפיסי שערי דמעה בירושלים תרנ"ח, מן הקראים או מן רש"א וורטהימר... בין כך ובין כך, פלא.

[רציני]

יחוס הצדיקים שכ"א עמוד 204 מאוצר

[איש_ספר]

יחוס הצדיקים שכ"א עמוד 204 מאוצר

מציאה יפה מאד ! זה בודאי המקור של מדפיסי שערי דמעה מהדורה זו (ושווים בהשמטת מלכות)
לפני יחוס הצדיקים ירושלים תרנ"ו הוצאת לונץ (יכנס ב21) וגם שם נמצא (עמ' קמא), ומשם כנראה נטלו מדפיסי השע"ד כמה שנים לאחר מכן.

מעניין שכ"ז נעלם מפליישר!

[איש_ספר]

מענין לענין באותו ענין
במחזור מעגלי צדק בתוך תחינה לער"ה שנוהגים לאומרה על קברות הצדיקים

מעגלי צדק.png (235.64 KiB) נצפה 793 פעמים

התחינה עצמה קדומה לבעל מעגלי צדק, אבל הקטע הזה לא מצאתי לפניו. ול"מ אינו ראיה.
(אגב הנוסח זהה ממש לתחינה שיש אומרים בליל שבת קודם הקידוש)

עכ"פ לכאורה מדובר בברכה לבטלה ממש.

וראה ז"פ בהוצאה החדשה של מעגלי צדק מאת הגהמ"ח דברי אור שליט"א

מעגלי החדש א.png (78.27 KiB) נצפה 793 פעמים

מעגלי החדש ב.png (11.2 KiB) נצפה 793 פעמים

לאיזה דע"ק כוונתו?

[יוסף חיים אוהב ציון]

רבי אביעד שר שלום לכאורה?

[תורת המן]

תפילה הנ"ל נידון גם בסדר רב עמרם גאון מהדורת סץ שבת - עמ' 363 מעמודי האוצר, ע"ש.
ובהערה שם:

סרעג הערה.png (47.76 KiB) נצפה 723 פעמים

[תורת המן]

לאיזה דע"ק כוונתו?

כוונתו לזה:

דעת אאשב.png (215.19 KiB) נצפה 720 פעמים