פורום אוצר החכמה

בשערי דמעה מהדו' ירושלים תרנ"ח
מצינו ברכה זו

מה מקורו של מנהג זה לברך על ראית ירושלים ברכה זו?

עיינתי במהדו' הראשונות של שערי דמעה, (יכנסו בעדכון 21) ואין שם ברכה זו, ואם כן אין האשמה תלויה בהגה"צ ר' שמואל מדאהלינוב. אבל עדין פלא כי גם מהדורה זו יצאה ע"י בני תורה, ר' אליהו לנדא ועוד.

יש היודע?

יש לשים לב שאין כאן מלכות, ובהתחשב בעובדה שבהמשך הסידור הובאה ברכה על ראיית בית קברות ושם נכתב השם בשתי יודי"ן כנהוג, יש להעלות את האפשרות שאולי כוונת המשורר לאמירת "ברוך אתה השם" ולא להזכרת שם אדנות עצמו. אם כי ודאי אין זה מהנכון לכתוב ככה, מפני הטועים.

מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.
ולכאורה מקור העניין הוא שכשרואים קיום נבואת פורענות מברכים "אומר ועושה גוזר ומקיים" (בגמרא מצאנו זאת על עניין מסויים, אבל לא רחוק לומר שהוא הדין לכל כהאיי גוונא), וכאן באה ברכה זו בנוסח שונה ומורחב מעט ("מדבר" במקום "גוזר", ולפני "האומר ועשה מדבר ומקיים" אומרים "צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הא' הנאמן", ואחר כך מוסיפים "שכל דבריו אמת וצדק"), ומכיון שבאותו עניין עצמו יש גם נבואות נחמה אז מוסיפים ומזכירים בברכה גם את זה שה' נאמן לקיים גם את הנבואות שטרם ראינו את קיומם.
ואי בעית אימא מקל וחומר למדנו ברכה זו - אם אחרי קריאת נבואות מברכים זאת, אז אחרי שרואים שהנבואות התקיימו לא כל שכן?

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.
ולכאורה מקור העניין הוא שכשרואים קיום נבואת פורענות מברכים "אומר ועושה גוזר ומקיים" (בגמרא מצאנו זאת על עניין מסויים, אבל לא רחוק לומר שהוא הדין לכל כהאיי גוונא), וכאן באה ברכה זו בנוסח שונה ומורחב מעט ("מדבר" במקום "גוזר", ולפני "האומר ועשה מדבר ומקיים" אומרים "צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הא' הנאמן", ואחר כך מוסיפים "שכל דבריו אמת וצדק"), ומכיון שבאותו עניין עצמו יש גם נבואות נחמה אז מוסיפים ומזכירים בברכה גם את זה שה' נאמן לקיים גם את הנבואות שטרם ראינו את קיומם.
ואי בעית אימא מקל וחומר למדנו ברכה זו - אם אחרי קריאת נבואות מברכים זאת, אז אחרי שרואים שהנבואות התקיימו לא כל שכן?

היכן כת"י זה?

מקדש מלך כתב:יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

איש_ספר כתב:

מקדש מלך כתב:יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

לא התכוונתי לומר שאין בזה לא תשא, אלא שגם מסדר הקונטרס, בהנחה שידע על הדין הפשוט שאין ברכה בלי שם ומלכות, לא חשב שזו ברכה "אמיתית".

איש_ספר כתב:

מקדש מלך כתב:יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

בברכה המשולשת כתב:יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:

מקדש מלך כתב:יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

יש"כ. לא ראיתי שם משהו על רושם המנהג בדורות קרובים. יתכן שהחמצתי מאורך היריעה. אשמח למר"מ מדויק יותר.

איש_ספר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:

מקדש מלך כתב:יש לשים לב שאין כאן מלכות,

עי' בה"ל סי' רי"ד ד"ה ואם מפמ"ג בשם ב"י וב"ח, שאף בלא מלכות יש בזה לא תשא. (ויש להביא ראיה לזה ממה שמסיים למדיני חוקיך אע"פ שעדיין לא אמר מלכות).

עץ הזית כתב:מקור ברכה זו בראיית ירושלים - מסדר אמירות בהקפת ירושלים הנמצא בכמה כתבי יד בגניזה הקהירית.

אז ר' אליהו לנדא הביא את זה מהגניזה? ואולי רש"א וורטהימר מכר לו איזו פתקא?

יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל (כולל הסתעפות מטרידה מאוד עד לדורות קרובים)

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:יעויין במאמרו של עזרא פליישר בספר היובל למשה גיל.

הועלה כאן.

יש"כ. לא ראיתי שם משהו על רושם המנהג בדורות קרובים. יתכן שהחמצתי מאורך היריעה. אשמח למר"מ מדויק יותר.

עמ' 324 - 325 (בספר הנדפס)

ראיתי. כולם קראים. ועדין החידה מהיכן זה הגיע למדפיסי שערי דמעה בירושלים תרנ"ח, מן הקראים או מן רש"א וורטהימר... בין כך ובין כך, פלא.

יחוס הצדיקים שכ"א עמוד 204 מאוצר

רציני כתב:יחוס הצדיקים שכ"א עמוד 204 מאוצר

מציאה יפה מאד ! זה בודאי המקור של מדפיסי שערי דמעה מהדורה זו (ושווים בהשמטת מלכות)
לפני יחוס הצדיקים ירושלים תרנ"ו הוצאת לונץ (יכנס ב21) וגם שם נמצא (עמ' קמא), ומשם כנראה נטלו מדפיסי השע"ד כמה שנים לאחר מכן.

מעניין שכ"ז נעלם מפליישר!

מענין לענין באותו ענין
במחזור מעגלי צדק בתוך תחינה לער"ה שנוהגים לאומרה על קברות הצדיקים

התחינה עצמה קדומה לבעל מעגלי צדק, אבל הקטע הזה לא מצאתי לפניו. ול"מ אינו ראיה.
(אגב הנוסח זהה ממש לתחינה שיש אומרים בליל שבת קודם הקידוש)

עכ"פ לכאורה מדובר בברכה לבטלה ממש.

וראה ז"פ בהוצאה החדשה של מעגלי צדק מאת הגהמ"ח דברי אור שליט"א



לאיזה דע"ק כוונתו?

רבי אביעד שר שלום לכאורה?

תפילה הנ"ל נידון גם בסדר רב עמרם גאון מהדורת סץ שבת - עמ' 363 מעמודי האוצר, ע"ש.
ובהערה שם:

איש_ספר כתב:לאיזה דע"ק כוונתו?

כוונתו לזה: