פורום אוצר החכמה

ראה בספר מנחת תודה עמ' שעח: היה אחד שטען שצריך להוסיף עוד שם על השם "צבי", אמר רבינו מרן הגרח"ק זצ"ל אדרבה בחיד"א כתוב שם של בעלי חיים סגולה לאריכות ימים
היכן דברי החיד"א

הרב חיד"א בשם הגדולים ערך מהר"ר וואלף שפירא "ובאיטליא קצת נוהגים לשום לבניהם שם חיה, כי אומרים שקבלו כי בזה ינצל מחולאים, ולכן קראו בשמותם צבי או איל או אריה וכיוצא".

ובעניין קריאת שם ע"ש בהמה, כתב הגאון שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל בספרו ('שמות בארץ' פ"ב עמ' קנד): "קריאת שם על שם 'בהמות',
אפילו בהמות טהורות, אין קורין, כי על שם החיות שנהגו נהגו, ואין להוסיף".

וע"ע שמות בארץ עמ' לז- לח שהביא דברי שם הגדולים הנ"ל.

הנראה לכם שבדברי החיד"א הנ"ל שקריאה בשם חיות מונעת ומצילה מחולאים ,הם הן דברי שה"ת מרן הגרח"ק זצוק"ל בשם החיד"א שקריאה בשם חיות מאריכה ימים?
מניעת חולאים אינה סגולה לאריכות ימים, והרי הרבה בריאים ממש בלא חולאים כלל והלכו לעולם צעירים ולא האריכו ימים רח"ל.

ברוך שמו כתב:הנראה לכם שבדברי החיד"א הנ"ל שקריאה בשם חיות מונעת ומצילה מחולאים ,הם הן דברי שה"ת מרן הגרח"ק זצוק"ל בשם החיד"א שקריאה בשם חיות מאריכה ימים?
מניעת חולאים אינה סגולה לאריכות ימים, והרי הרבה בריאים ממש בלא חולאים כלל והלכו לעולם צעירים ולא האריכו ימים רח"ל.

ודאי שמניעת חולאים, ואריכות ימים, ב' דברים הם.

חיס כתב:ובעניין קריאת שם ע"ש בהמה, כתב הגאון שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל בספרו ('שמות בארץ' פ"ב עמ' קנד): "קריאת שם על שם 'בהמות',
אפילו בהמות טהורות, אין קורין, כי על שם החיות שנהגו נהגו, ואין להוסיף".

ויל"ע משפן הסופר.
ועיין חולין דף נ"ט ע"א "תנו רבנן אלו הן סימני בהמה וכו', כל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה וטהורה וכו', ותו הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן וכו'".
וברמב"ם ובהשגות הראב"ד פ"א מהל' מאכלות אסורות ה"ב ובהשגות הראב"ד ובנו"כ שם.

יש מעשה עם הבעש"ט שהורה לאחד שלא היו לו ילדים ,שיהיו לו חיות" וכשנפקד קרא בשמות חיות (כמדומני, צבי, אריה ודב). היה אבי שושלת קוז'מיר-מודז'יץ.

יעויין בכל ענין זה בס' כתר שם טוב (טהרני) עמ' קכה-קכז וינעם לכם.

מחולת המחנים כתב:

חיס כתב:ובעניין קריאת שם ע"ש בהמה, כתב הגאון שר התורה רבי חיים קניבסקי זצוק"ל בספרו ('שמות בארץ' פ"ב עמ' קנד): "קריאת שם על שם 'בהמות',
אפילו בהמות טהורות, אין קורין, כי על שם החיות שנהגו נהגו, ואין להוסיף".

ויל"ע משפן הסופר.
ועיין חולין דף נ"ט ע"א "תנו רבנן אלו הן סימני בהמה וכו', כל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה וטהורה וכו', ותו הרי שפן וארנבת דמעלת גרה הן וכו'".
וברמב"ם ובהשגות הראב"ד פ"א מהל' מאכלות אסורות ה"ב ובהשגות הראב"ד ובנו"כ שם.

יעיין מר במה שציינתי.

מחולת המחנים כתב:הרב חיד"א בשם הגדולים ערך מהר"ר וואלף שפירא "ובאיטליא קצת נוהגים לשום לבניהם שם חיה, כי אומרים שקבלו כי בזה ינצל מחולאים, ולכן קראו בשמותם צבי או איל או אריה וכיוצא".

עיין במגדל עז להרב יעב"ץ נחל ט' י"ד אות ב':
כתוב בספר חסידים ויש בני אדם שלא נתקיימו בהם בנים, שוב יקראו שמות בניהם כשמות חיות השדה, יחיו כל בניהם מן אז והלאה .

דבר זה נתנסה בשני זקני, אבי אבא ז"ל, ואבי אמי ז"ל, כל התולדות שהיה להם בתחלה שקראום בשמות אבותיהם ממשפחתם מתו בנים בילדותם, וכשקראום אח"כ בשמות החיות [גדלו והצליחו]