פורום אוצר החכמה

לפני זמן מה, ישב איתי מישהו לא מוכר, ואמר שהוא חיפש ומצא קשר בין עשרת המזמורים של "התיקון הכללי" לבין עשר הספירות, כך:

טז - מכתם לדוד - אחד הפירושים ברש"י לשון כתר.
לב - לב נתיבות חכמה.
מא - אם לבינה תקרא.
מב - כאייל תערוג - אהבה - חסד (ויש גם פסוקים שאפשר לדרוש על אברהם).
נט - וישמרו את הבית להמיתו - גבורה (מזמור מלא דינים).
עז - עוז זה תפארת, ומדבר על "בני יעקב".
צ - תפלה למשה - נצח.
קה - הודו - הוד (ומוזכר בו גם אהרן).
קלז - שם ישבנו גם בכינו - זה יוסף שכתוב עליו הרבה פעמים שהוא בכה, וגם נאמר במזמור זה "עד היסוד בה".
קנ - קן-ציפור זוהי מלכות, וזהו מזמור של השלמת ספר התהילים של דוד המלך.

עד כאן.
אשמח לתגובות.

יש להגרי"מ מורגנשטרן ביאור נרחב על כל תיקון הכללי בסיפרו ים החכמה עיי"ש.

מאיר נקי כתב:יש להגרי"מ מורגנשטרן ביאור נרחב על כל תיקון הכללי בסיפרו ים החכמה עיי"ש.

א. אשמח למראה מקום יותר ממוקד.
ב. האם הוא עוסק בענין זה של העשר ספירות או קרוב לו?

גם זה יעבור כתב:https://www.hebrewbooks.org/49985

יישר כחכם.

הוא מסדר כך:
טז - בינה
לב - כתר
מא - יסוד
מב - חכמה
נט - נצח
עז - גבורה
צ - מלכות
קה - הוד
קלז - חסד
קנ - תפארת

ועפ"ז אם נסדר את עשרת המזמורים לפי עשר הספירות, נקבל:
לב, מב, טז, קלז, עז, קנ, נט, קה, מא, צ.

בין שני הסידורים האלו יש רק שתי נקודות שוות:
א. הכתר נמנה ולא הדעת.
ב. מזמור קה - הודו לה' קראו בשמו - הוא כנגד ספירת ההוד.

אלו ואלו דברי .
לכל הפחות נתעלה המחבר השני על המחבר הראשון בכך שניסה לתלות דבריו בלשון המזמורים ולא במניינם.

מגדל כתב:נתעלה המחבר השני על המחבר הראשון בכך שניסה לתלות דבריו בלשון המזמורים ולא במניינם.

וכן ראוי לתת את הדעת על כך שהוא (המחבר השני) בקי בספרי קבלה (בלשון המעטה, כידוע גדולתו בנגלה ובנסתר), והוא (הראשון) - כנראה איננו מומחה גדול בתחומים אלו (הוא היה נראה יהודי שזה מקרוב התקרב לעבודת ה' וכו' וד"ל).