פורום אוצר החכמה

איתא בשו"ע או"ח סי' קפח,י: היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת הסעודה, והוא הדין לראש חודש ופורים וחנוכה. וכתב בשערי תשובה ס"ק ז בשם גינת ורדים כלל א סי' כח דאף להפוסקים דאזלינן בתר התחלת הסעודה היינו לענין הזכרה, אבל בז' ברכות דחתן שנמשכה סעודת יום ז' עד ליל ח' ודאי אין לברך ז' ברכות, עיי"ש. וכן הובא בהגהות הגרע"א ובפתחי תשובה אה"ע סי' סב סוף ס"ק יב.

והנה בדין זה מצינו כמה ביאורים משמחי לב, לבאר החילוק בין הזכרת ר"ח לשבע ברכות, ולכבוד 'עונת השמחות' ביומי דפגרא נערוך לפניכם השולחן ונסדר עיקרי הדברים בס"ד. נודה מראש על כל תוספת חילוק או ידיעה.

א' בגוף התשובה של הגינת ורדים, וז"ל: ועד כאן לא איפליגו אי אזלינן בתר תחילת סעודה או בתר גמר סעודה וכו' אלא לענין הזכרה בלבד שאין שם מטבע ברכה מחודש, אך כשיש ברכה מחודש כה"ג חמיר טובא ונראה דלכו"ע לא יברך.

ב' בספר תורת ר' שמואל סלנט ח"ב סי' עד כתב לבאר, דשאני חתן וכלה דלא תלוי באכילה רק אם יש פנים חדשות בשעת הזימון, ואם הפנים חדשות יהיה בשעת אכילה ובשעת ברכת המזון ילך לא יברכו, ונמצא שהחיוב הוא בשעת ברכת המזון, ולכן אם כבר בא הערב לא יברך, דהשתא ליכא סעודת נישואין ומתחילה לא חל חיוב ברכה זו. וראה בשו"ת אבן ישראל ח"ט הלכות ברכת המזון שהאריך לדון בדבריו.

ובאמת יסוד הדברים כבר נמצא בדברי הגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה חאה"ע סי' קז שחילק דברכת המזון מונח אקרקפתא דפת דכל היכא שאוכל פת נתחייב בברהמ"ז, א"כ תיכף כשאכל כזית ביום נתחייב בברהמ"ז בהזכרה, ותו אף שבא יום אחר לא פקע, אבל ז"ב של חתן לא חל עליו החיוב רק בשעת הברכה, ומביא הראיה הנ"ל מדין פנים חדשות, ומוסיף עוד שאף אם היה הפנים חדשות בשעת הסעודה, הרי מצי לסלוקי נפשיה קודם הברכה, ולא מצינו שום איסור שלא יהיה הפנ"ח רשאי לילך משם קודם שבירכו ז"ב, ואפילו אם אכל פת דאינו רשאי לחלק, לאו השבע ברכות גרם לו החיוב שלא ליחלק, יעו"ש.

[מה שנקט דבר זה כמילתא דפשיטא, לאו כו"ע סברי הכי, עי' שו"ת חשב האפוד ח"א סי' ט ושו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מג].

ג' בשם מרן הרב מפוניבז' מובא לבאר דין זה, מהו החילוק מהתחיל סעודתו ביום ר"ח וכדומה, דהנה זה ודאי שאם החתן והכלה הלכו להם בסוף הסעודה ודאי א"א שוב לברך ז"ב, וגם כאן החתן הלך לו וליכא עליה שם חתן עם כניסת ליל ח', ואיך אפשר לברך ברכת המזון. (בירור הלכה תנינא שם, חוט שני רבית קובץ ענינים בסופו עמ' קעה, דברי הרב ח"ב ליקוטי דברי הרב סי' מג בשם מו"ר הגר"נ נבנצאל שליט"א, ישמח לב עניני נישואין עמ' ל).

ד' בחוט שני שם הוסיף מדיליה לחלק, דשאני סעודת שבת דאזלינן בתר התחלת סעודה דלגבי שבת סגי מה שנקרא סעודת שבת אף שהשבת כבר יצאה, משא"כ לגבי שבע ברכות לא סגי בסעודת חתן אלא בעינן ימי המשתה, וכל שהחתן לא נמצא, או שהחתן נמצא וימי השבע ברכות עברו תו לא מיקרו ימי משתה, ואין מברכין שבע ברכות.

ומעין סברא זו מצינו כבר בדברי הגר"ש קלוגר במקו"א בתשובותיו (שו"ת שנות חיים סי' קה), דגם לענין הזכרת יעו"י, אם כבר התפלל ערבית שוב אינו מזכיר ר"ח בברכת המזון, אע"פ שהתחיל מבעוד יום, דלענין קדושת היום הענין תלוי בתפילה, אבל לענין שבע ברכות מיד כשפנה היום שוב אינו שבעת ימי המשתה, והוי כאילו שהתפלל ערבית.

ה' ועוד סברא צידד מהרש"ק שם, דברהמ"ז הוא על הסעודה, וההזכרה היא חלק מברהמ"ז, אבל שבע ברכות אין עיקרם על הסעודה, ויש פוסקים שסוברים לברך גם בלי סעודה, ולכן גם לדידן דצריך סעודה דווקא, מ"מ היינו רק שנקבעו הברכות על הסעודה, אבל אין עיקרם על הסעודה, ולכן לא איכפת לן בזמן התחלת הסעודה, ובתר השתא אזלינן. ולסברא זו כיון מדעתו בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' לט ועי' מש"כ בח"ג סי' צט.

נוטר הכרמים כתב:בשם מרן הרב מפוניבז' מובא לבאר דין זה, מהו החילוק מהתחיל סעודתו ביום ר"ח וכדומה, דהנה זה ודאי שאם החתן והכלה הלכו להם בסוף הסעודה ודאי א"א שוב לברך ז"ב, וגם כאן החתן הלך לו וליכא עליה שם חתן עם כניסת ליל ח', ואיך אפשר לברך ברכת המזון.

בדידי הוי עובדא, ונכח שם א' מרואי פני רואי הגרי"ז זצ"ל מבריסק, והביא סברא זו משמו זצ"ל.

בסברא, יעלה ויבוא זה בתוך ברכת המזון וז' ברכות זה כבר אחר ברכת המזון, כך שאף אם יש קשר ליום הקודם הוא הסתיים בברכת המזון.

א) אין כאן ענין של "שקיעה" כי אם של צאה"כ !!

ב) "יעלה ויבוא" מברך על הסעודה שהתחיל מבעו"י בר"ח [וה"ה בתפילת מנחה בר"ח כשהתחיל כמה דק' קודם צאה"כ ונמשך תפילתו ובברכת "רצה" כבר לאחר צאה"כ], ושפיר יכול לאומרה משא"כ בחתן וכלה הרי ברגע של צאה"כ כבר אין כאן חתן וכלה לברך עליהם !!

סליחה שלא קראתי מספיק בעיון את כל התגובות
אך אבקש לעשות קצת סדר בדברים...
ידוע דברי הגרי"ז שכתב להוכיח מדברי הרמב"ם ששבע ברכות זה חלק מברכת המזון שהרי הרמב"ם כותב את השבע ברכות בדיני ברכת המזון...
אם כי שהדברים תמוהים למאוד
שלא ראיתי שמקפידים לכבד לומר שבע ברכות רק לאחד שאכל בסעודה - אדרבא הייתי לאחרונה בחתונה כל שהיא וביקשו לכבד אותי בברכה - וטענתי שלא אכלתי כאן כזית וכו וכו' וישבו שם עוד כמה רבנים והתווכחו עמי ואמרו שזה שטויות ונכנעתי...
ב. בנוגע לדבר הזה שכבר אין חתן וכלה זה פסק ידוע מרבי שלמה זלמן ז"ל אך מדוע שלא נאמר כן בפורים וחנוכה איך אתם מברכים כעת על הניסים כאשר הפורים כבר הלך לו...

שבטיישראל כתב:א) אין כאן ענין של "שקיעה" כי אם של צאה"כ !!

ב) "יעלה ויבוא" מברך על הסעודה שהתחיל מבעו"י בר"ח [וה"ה בתפילת מנחה בר"ח כשהתחיל כמה דק' קודם צאה"כ ונמשך תפילתו ובברכת "רצה" כבר לאחר צאה"כ], ושפיר יכול לאומרה משא"כ בחתן וכלה הרי ברגע של צאה"כ כבר אין כאן חתן וכלה לברך עליהם !!

א. אל תתפוס על המלה, כאשר יש קפידא על צאה"כ כבר ממהרים לגמור עד השקיעה, כך זה בא"י, לפחות, ודי בזה.

ב. נתבאר לעיל בשם הרב מפוניבז'.

רבי נוטר
כבר כתבתי לעיל מזה
מה הבדל יש בין פורים לבין חתן וכלה
מדוע בפורים אינך אומר שהפורים הלך לו ואיך נאמר כעת על הניסים.
ב. הדבר פשוט שהוא קשור בחקירה שכתב הגרי"ז לחקור אם שבע ברכות הוא חלק מברכת המזון וכפי שדייק מהרמב"ם או דילמא תיקנו לומר שבע ברכות ללא כל קשר לברכת המזון וכפי שהוכחתי לעיל מזה...
והוא פשוט למאוד...

ידוע לי שאצל הג"ר גדליה נדל זצ"ל בירכו שבע ברכות כשהסעודה התחילה ביום גם כאשר גמרו אותה בלילה.