הודעהעל ידי חיס » א' יולי 17, 2022 1:40 pm
מדרש רבה קהלת פרשה ז'
דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה דָּוִד. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשָׂרָה זְקֵנִים שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים,
וְאֵלּוּ הֵן: אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַבְרָהָם, וּמשֶׁה, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה.
עַל אִילֵּין חֲמִשָּׁה לָא אִיתְפַּלְּגִין, אִילֵּין חֲמִשָּׁה אָחֳרָנְיָיתָא מָאן אִינּוּן,
רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר: אָסָף, הֵימָן, וִידוּתוּן, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח אֶחָד, וְעֶזְרָא.
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוּא אָסָף דְּהָכָא הוּא אָסָף דְּתַמָּן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה זָכָה לוֹמַר שִׁירָה עִם אָחִיו,
וְזָכָה לוֹמַר שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל דַּעַת רַב, אָסָף אַחֵר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ב): עַל יַד אָסָף הַנִּבָּא עַל יְדֵי הַמּלך.