פורום אוצר החכמה

זכורני שראיתי ששאלו את הגר"ח קניבסקי אם יש ענין ללכת ארבע אמות חדשות בארץ ישראל וענה שכל הליכה והליכה (חדשה ) בא"י מצוה (ולאו דוקא ארבע אמות) אשמח לראות את מקום השו"ת.

המקור לכל הענין הוא מדברי ר' יוחנן בכתובות קיא,א: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עוה"ב. ובספר לחם לפי הטף הביא בשם מהר"י פיטוסי ז"ל שהכונה היא לד' אמות חדשים בא"י שעדיין לא הלך בהם, והרב לחם לפי הטף נחלק עליו בזה.

אמנם מסופר על גדולי ישראל שהתבטאו בסגנון הנ"ל, כך מסופר בתולדות הצדיק ר' זונדל מסלנט שהקפיד ללכת מדי יום ד"א חדשים, וכך מובא במעשה איש על מרן החזו"א שפעם הביע קורת רוח בסגנון הנ"ל.

לאור מה שהביא הרב הנוטר,
יש להוסיף הלכה חדשה בספרי ההנהגות לימי בין הזמנים:
"יש להקפיד לקיים מסלולים למיטבי לכת במקומות החריגים ביותר, ואסור לעבור על מסלול אחד פעמיים (בחינת: 'חדשים לקטורת'...)"...
ושמא אין צורך לכתוב זאת במפורש, כי ממילא מקיימים הלכה זו בהידור רב.

מה טעם אבל לילך בכל יום (או לחילופין: כל בין הזמנים) ד' אמות חדשים, הרי לא אמר ר"י "כל המהלך ד' אמות בא"י בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב"!
[יש מספיק סמטאות ושבילין בירושלים ובב"ב שלא הלכתם בהם מימיכם, בטוחני!]

כדאי הוא ספר לחם לפי הטף לסמוך עליו בשעת הדחק ולא ללכת למקומות חדשים.

מורה צדק כתב:כדאי הוא ספר לחם לפי הטף לסמוך עליו בשעת הדחק ולא ללכת למקומות חדשים.

מצד שני, כדאי הוא מהר"י פיטוסי לסמוך עליו בשעת הדחק ללכת למקומות חדשים...

הדא הוא דאיתמר: ואת הדחק - אלו הילדים..

אדג כתב:[יש מספיק סמטאות ושבילין בירושלים ובב"ב שלא הלכתם בהם מימיכם, בטוחני!]

אבל באותן סמטאות אנשים מצויים בעוד שבמסלולים מטיבי לכת החריגים אין רגל אדם מצויה והרי הן נחשבים כ'מת מצווה' (כדברי ר' יהודה החסיד הידועים)...

חכם באשי כתב:לאור מה שהביא הרב הנוטר,
יש להוסיף הלכה חדשה בספרי ההנהגות לימי בין הזמנים:
"יש להקפיד לקיים מסלולים למיטבי לכת במקומות החריגים ביותר, ואסור לעבור על מסלול אחד פעמיים (בחינת: 'חדשים לקטורת'...)"...
ושמא אין צורך לכתוב זאת במפורש, כי ממילא מקיימים הלכה זו בהידור רב.

וכמו"כ דיש לחקור האם שחייה בבריכת המשושים ג"כ נחשב ...

חכם באשי כתב:

אדג כתב:[יש מספיק סמטאות ושבילין בירושלים ובב"ב שלא הלכתם בהם מימיכם, בטוחני!]

אבל באותן סמטאות אנשים מצויים בעוד שבמסלולים מטיבי לכת החריגים אין רגל אדם מצויה והרי הן נחשבים כ'מת מצווה' (כדברי ר' יהודה החסיד הידועים)...

לפעמים, רחמנא לשיזבן, דווקא המהלכין נעשין מת מצוה, בר מינן.

איסתרא בלגינא כתב:

מורה צדק כתב:כדאי הוא ספר לחם לפי הטף לסמוך עליו בשעת הדחק ולא ללכת למקומות חדשים.

מצד שני, כדאי הוא מהר"י פיטוסי לסמוך עליו בשעת הדחק ללכת למקומות חדשים...

פעמים רבות שמקומות חדשים עולה הרבה כסף

והבוחר יבחר

לכאו' יש להעדיף לילך בתוך עיר מאשר בשדה וכדו', משום שמימרא זו דר"י משום ישוב הארץ נגעו בה. והנה ידוע שישוב הארץ הוא טפי בבנין מאשר בשדה, כמ"ש הפוסקים לגבי דין בר מצרא דליתא כאשר בר המצרא רוצה לעשות הקרקע שדה והקונה רוצה לבנות בית, דבית עדיף משום ישוב הארץ. וא"כ, אף הכא עדיף בעיר מאשר בשדה.

עוד יש לחקור אם הילוך ע"י מכונית חשיב הילוך או לאו. ואולי תליא במח' האחרונים לגבי רה"ר דאורייתא דבעינן שישים ריבוא בוקעים בו, אי מצטרפים הנוסעים במכונית.
ואם נאמר שלא, מה הדין אם מהלך ברכבת הנוסעת, אי חשיב הילוך, דכיון דממילא קא אזלא הרי לא מוסיף ביישוב הארץ, או שאעפ"כ, הרי הוא קאזיל. ואולי תלוי אם הוא חובת גברא או חפצא, דאי הוא חובת גברא, הרי אזיל מ"מ, אף שהרכבת מוליכתו בלאו הכי, ואי הוא חובת חפצא, שהארץ תתהלך, הרי לא מועיל ולא מידי.

ואולי בזה תליא מחלוקת בעל ללפ"ה ומהר"י פיטוסי, דמר סבר שהוא חובת גברא לכן ד"א מ"מ, ולא שנא איזה, ומר סבר שהוא חובת חפצא, ולכן דווקא בד"א חדשות פועל יישוב נוסף. או להיפוך, דמר סבר שהוא חובת חפצא ולכן ד"א מ"מ, ומר סבר שהוא חובת גברא, ודווקא בד"א חדשים נפעל פעולה חדשה, ויותר נראה כאופן הב'.

ומעתה נוכל לתלות ב' הדעות הנ"ל, גם במה שנסתפק לן לעיל אי חשיב הליכה במכונית הליכה או לאו. דלמ"ד שהוא חובת גברא, הרי לא קאזיל ולא מידי, ולא קיים מאומה, ולמ"ד חובת חפצא, הרי הארץ מיושבת מ"מ.

(כפשוט, שזו ליצנות בעלמא!)

הרב קוק בספריו מזכיר כמה פעמים ד"א חדשות, ומעניין שבס' זכור לדוד על ר"ד פרנקל מביא ששמע כן גם מהחזו"א.

בשם הגר"ח קניבסקי

ראה עוד:
viewtopic.php?f=7&t=6042
viewtopic.php?t=14163#p132545