פורום אוצר החכמה

חכמינו ז"ל כבר חזו מראש את מצב העולם בזמן עקבתא דמשיחא, ואחד מהסימנים שנתנו לנו הוא חוצפה יסגי.
חדשים לבקרים כ"א מאיתנו נפגש לצערנו באיזה מקרה של עזו"פ שקצת מזעזעת אותו, אבל כזאת מידה של עזות גם בזמננו היא חריגה.
הדברים מדברים בעד עצמם, וכל תוספת מילה, מיותרת.

כנראה סמך על כך שספרו אינו מנוקד ולכן אינו דומה למקור.

אני אחכה לקנות עד שיצא מהדורת דרשו

יש בזה טעם לפגם.
ולא קם מישהו שעשה 'משנה ברורה'.

אבל לא לזלזל בעמלו של המחבר. אף ששגה בשם זה.

לא הבנתי מה החוצפה, ומה השגגה בבחירת השם המוצלח בהחלט "משנה ברורה" שם שתפס טוב על חיבור מסביב לשו"ע או"הח, והצליח מכל הבחינות למרות שכעין המשנ"ב על האו"ח היו בזמנו כמה ספרים כדוגמתו ביאור קצר וכו' ומו"מ בקצרה אבל כמוה אף אחד לא הצליח, ועל כן מחמאה יכולה להיחשב לחפץ חיים שאחד שרוצה להצליח בחלק אחר של השו"ע בחר בשם הזה ממש, והיכן החוצפה?

אינני נותן ציונים. אבל הטרוניה היתה שהשם "משנה ברורה" שהוא שם יחדיני וידוע של הספר שחיבר בעל החפץ-חיים על שו"ע או"ח. שהוא ספר פסק לדורו ועד ביאת גואל.

כמו שלא ינתן שם לספר חידושים 'חידושי הרשב"א' למי ששמו כן...

אכן טעם לפגם אבל יש כבר כמה ספרים ששמותיהם דומים א''כ כאן זה מכוון זה לכאורה יותר בעייתי. מאידך כבר קדמו הרמב''ם שקרא לספרו 'משנה תורה' (וידוע מה שאומרים שלכן התקבל שמו בעלמא כ'היד החזקה', וכן ספר 'שני לוחות הברית'). וגם הדוגמה של 'חידושי הרשב''א' כבר קדמו 'שו''ת רידב''ז' (למרות תוספת ה-י').

שמש כתב:אכן טעם לפגם אבל יש כבר כמה ספרים ששמותיהם דומים א''כ כאן זה מכוון זה לכאורה יותר בעייתי. מאידך כבר קדמו הרמב''ם שקרא לספרו 'משנה תורה' (וידוע מה שאומרים שלכן התקבל שמו בעלמא כ'היד החזקה', וכן ספר 'שני לוחות הברית'). וגם הדוגמה של 'חידושי הרשב''א' כבר קדמו 'שו''ת רידב''ז' (למרות תוספת ה-י').

המשל כלל אינו דומה לנמשל, דו"ק

מה עם שלחן ערוך של האדמו"ר הזקן?

קו ירוק כתב:כמו שלא ינתן שם לספר חידושים 'חידושי הרשב"א' למי ששמו כן...

יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣' לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖' מִלְּפָנֵֽנוּ׃

סיכום השיטות בדבר החוצפה
זה אחר זה בהדרגה

"איפה החוצפה?" טוען תאומים
מחמאה תיחשב לחפץ חיים !
הרי בכך שהשתמש בשמו
מראה בזה שהוא מחשיבו !
"אין זו אשמה", כותב לכשיבקע
למי שהורגל למשנה ברורה
בניקוד מלא בכל החלקים
וחושב בהחלט שעתה הם שונים

תלמוד ישן, נוקט בעמדה
(קצת קרובה ללכשיבקע)
שהיום אין מבחינים בין תבן לבר
ובקרוב גם לזה כלי עזר יחובר

באר בשדה מפנה לאשכול
אשר המעין בו יראה בגדול
שעל אף שנתחברו המון ספרים
במתכונת דומה במקצועות רבים
עדיין לא העיז אחד וקרא
לספרו שלו - משנה ברורה

ירוק נטה קו ומבחין בחדות
בין חשיבות הייצור לקריאת שם בבורות
ובפרט כשבורות באה בשגגה
אין לתפסו על כך במהרה
וכל שכן שלא לזלזל
במי שבתורה הוא עמל

אבל מוסיף קו ירוק ומודה
שאין זה פשוט לגונן על זה
לטעון שהמחבר בא בשגגה
מאחר שבחר שם ידוע ויחידה
ומי ששמו שמעון בן אבא
היעיז להוציא חידושי הרשב“א?

ויבא השמש ויבקש למצוא קשר
בין מחבר דידן לבין גדול הנשר
"אין המשל דומה", כותב קו ירוק
שאינו ענין לנו, ודו“ק

ופירוש לדבריו לעניות דעתי
שלא חבר הרמב“ם ספר מקראי
משא“כ כאן נוטל לו המחבר נזר
להוציא עוד משנה ברורה על אבן העזר

ואף שלבי הביא תקדים
(אם הסכמת לא אחר מר‘ יוסף חיים)
לא נראה שעם השם מסכים
רק בא לומר כבר היה לעולמים

ועל דרך זה פלוריש מביא לחיוך
שגם האדמו“ר עשה שולחן ערוך

ועל כולם עומד לבנון
המוחה נמרצות על הקלון
שניתן לרבינו מעתיק השמועה
בקריאת זר לספרו "משנה ברורה"

שלא לנו לא לנו לתת מחמאה
לכל מי שנחשב גדול בתורה
ובפרט למרן הרי“מ הכהן
שלאו שלו לאו והן שלו הן

ועל כן פשוט שנצרכת מחאה
ולא נקבל טענת ”בשגגה“
הרי כל בן תורה חייב להכיר
את אמיתת גדולינו ולא להמיר
יצירת דורות ביצירת דורנו
ויוהרא כזאת אל ימלא לבבנו

ואין זה כי אם קטנות המוחין
הבא כצפוי לקץ הימין
אשר להרבה לית דיין וכ“ש דין
ונימוס בסיסי חדל להם מהבין

ואוסיף בעניי ענב לאשכול
שמלבד החוצפה - קיים גם מכשול

שהרי מעתה יופצו דעותיו
המוגשות בספרו על כל מדוריו
ויבואו אחרים לדלות ממימיו
להביאם בית המדרש בכל צורותיו
ויתחשבו ב”שיטת המשנה ברורה“
ביחס להלכות יחוסי כהונה
ויבואו אחר כך המצטטים
ויתלו מקורם בחפץ חיים

על כל זה נכיר טובה לכבוד הלבנון
שהעלה על הבמה דבר נכון

ואל תחשוד בפרסומת נהור סגי
שאין זה קשור לא להם ולא לי

ואחתום דברי בתפלה קטנה
שנזכה להבין הלכה על בוריה
נידע תמיד לכבד מנחילינו
ומכון מקדשו תחזינה עינינו

ואף כי אחרי קריאת הודעתו,
מלאה בשנינותו,
כצל עובר גורלו,

אין להצר על כך,
כי יש שכר לפעולתָך,
לביקורת עם חיוכָךְ.

ומעניין לעניין, לענ"ד ראוי להמנע מלעשות כן גם בכריכות.
פעם ראיתי ספר באחד מבתי הכנסת על דיני חינוך קטן ושמחתי לראות שיצא ספר חדש של הגר"ע יוסף. אולם כשפתחתי, התאכזבתי לגלות שכתב אותו אדם אחר שפשוט עיצב כריכה זהה לחלוטין לכריכות החזון עובדיה.
כך גם ספר צמאה נפשי המסקרן, שהולך בעקבות המסילת ישרים, כריכתו זהה לחלוטין לספר נהר שלום על שו"ע או"ח.
[אמנם, לפעמים רואים שזה לא זהה אלא סוג של 'שובבות', כמו כריכות שיעורי הרב רא"ם שמרפרנסות לשיעורי ר' שמואל, ונראה לי שדינם שונה]

אכן. אין גבול לחוצפה.

פלוריש כתב:ומעניין לעניין, לענ"ד ראוי להמנע מלעשות כן גם בכריכות.
פעם ראיתי ספר באחד מבתי הכנסת על דיני חינוך קטן ושמחתי לראות שיצא ספר חדש של הגר"ע יוסף. אולם כשפתחתי, התאכזבתי לגלות שכתב אותו אדם אחר שפשוט עיצב כריכה זהה לחלוטין לכריכות החזון עובדיה.
כך גם ספר צמאה נפשי המסקרן, שהולך בעקבות המסילת ישרים, כריכתו זהה לחלוטין לספר נהר שלום על שו"ע או"ח.
[אמנם, לפעמים רואים שזה לא זהה אלא סוג של 'שובבות', כמו כריכות שיעורי הרב רא"ם שמרפרנסות לשיעורי ר' שמואל, ונראה לי שדינם שונה]

בדר"כ הגרפיקאי מציע את כל סוגי הכריכות שברשותו ומשלמים על כך מחיר זול יותר, החפץ בגרפיקה מיוחדת לכריכת ספרו עליו להפרד מסכום מזומנים גדול... לכן רבים משתמשים עם תבנית של ספרים אחרים.

על כתיבה בחרוזים
להעלות חיוכים
תעלול שיווקי
לדברים מעלי קיא

לא למחמאה
ולא למחאה
לחפץ חיים נדרש
ולא הפיכתו למקודש

גם הטיעון היחיד
לבילבול בעתיד
נכון בעם הארץ
שאינו יודע לתרץ

לימוד המקורי כהלכה
שעה קבועה כמערכה
מידי יום במשנה ברורה
יבדיל בוודאי בין שור לפרה

מי יכול לחכות צחות הלשון
הברורה התואם ל"ראשון"
והבירור מן הצד
כשיעור כללי מיוחד

וגם אין בטוח
שלעשותו תפוח
כדירשו ועוד והדר
אין מראה "הכהן" נעדר

מסתמא מכירים את הספר על הל' שבת בתבנית 'ארחות שבת'.