שידוך מן השמים או לעשות השתדלות

[גימפעל]

נדרים דף כג

דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא הוא אמר לקריבאי היא אמרה לקריבה אמר לה תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה אמר לא ושרייה רב יוסף

מהי ההבנה בדברי הגמרא ע"פ הידוע לנו ששידוך הוא משמים ?

[עזריאל ברגר]

נמחק

[יעקל]

נדרים דף כג

דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא הוא אמר לקריבאי היא אמרה לקריבה אמר לה תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה אמר לא ושרייה רב יוסף

מהי ההבנה בדברי הגמרא ע"פ הידוע לנו ששידוך הוא משמים ?

לא זכיתי להבין את כותרת האשכול : אפי' אליעזר עבד אברהם עשה השתדלות, נסע לחרן, וביקש "הגמיאיני נא וגו' " , הוא לא חיכה שרבקה תבוא מאליה לבית אברהם אבינו ...

[גימפעל]

אביי לא עשה סתם השתלות, הוא הדיר את אשתו מלהינות ממנו אם תשדך את ביתה עם קרובותיה,

הוא לא ידע שאם זה לא באשערט השידוך לא יקרה ?

[עזריאל ברגר]

אביי לא עשה סתם השתלות, הוא הדיר את אשתו מלהינות ממנו אם תשדך את ביתה עם קרובותיה,

הוא לא ידע שאם זה לא באשערט השידוך לא יקרה ?

הוא ידע שצריך לעשות השתדלות, ולפי איך שהוא ראה את הדברים - זה היה חלק מההשתדלות.

[עזריאל ברגר]

אגב, מי אמר שאבי הבת הוא אביי?
אולי אביי נשא גרושה (ובפרט ע"פ המבואר בפרק הרואה שאביי נשא כמה נשים) וכל הדיון היה בין אשתו לבין מי שגירש אותה בעבר?

שימו לב לפתיחת הסיפור "דביתהו דאביי" ולא "אביי"!

[גימפעל]

אגב, מי אמר שאבי הבת הוא אביי?
אולי אביי נשא גרושה (ובפרט ע"פ המבואר בפרק הרואה שאביי נשא כמה נשים) וכל הדיון היה בין אשתו לבין מי שגירש אותה בעבר?

שימו לב לפתיחת הסיפור "דביתהו דאביי" ולא "אביי"!

מהגמרא מובן שהיה 'לה' בת והיינו שלא הייתה הבת של אביי, אבל הוויכוח היה עם אביי וכך גם הבין הר"ן בפשטות.

[מחשב מסלול]

"ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזין: בת פלוני לפלוני" (סוטה ב.). "כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, מה' אשה לאיש" (מו"ק י"ח:).

אף שכל דבר מכוון ומושגח מאיתו יתברך, בכל זאת בשידוכים ניכרת השגחה מיוחדת יותר מאשר בדברים אחרים, וכמעט כל זוג רואה השגחה בצורה גלויה בדרך בה מצאו זה את זו ובאו בברית הנישואין. [וכן מובא בשם החזו"א זצ"ל, שגם בזמן הזה של הסתרת פנים, בשידוכים רואים בעין ובחוש השגחה פרטית. ספר 'מעשה איש' עמ' ריב].
ויעויין ברבנו הגר"א (יהל אור בביאור ההיכלות פרשת פקודי היכל ו') שכתב, "אם ה' לא יבנה בית [שהוא הזיווג, כידוע], שוא עמלו בוניו בו" (תהלים קכז), ושווא הוא עסק בני אדם בענין הזיווג, שהכל הוא מאת ה'. ע"ש.

אמנם, הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (הובא בקובץ מבקשי תורה כרך ה' קובץ כג עמ' ט') ביאר בדברי הגאון, שאין כוונתו שלא להשתדל כלל, אלא שיש להשתדל בשידוכים פחות ממה שמשתדל בשאר צרכיו. (ועי' בנצי"ב בספרו 'העמק דבר' עה"ת, דברים ל' י"ד).

ונראה דהיינו שעליו לפנות למספר שדכנים (וגם ישלם להם דמי טרחתם כראוי), ומדי פעם יתקשר אליהם ויזרזם לזכרו ולהתעניין עבורו, ויבחן כל הצעת שידוך שישמע לגופה, ברצינות הראויה, ויתייחס אליה בהתאם, ע"פ דעת תורה, ובוודאי שזו השתדלות מחויבת ומספקת. (עי' "אהליך יעקב" עמ' 7).

ועיין בשו"ת 'משיב נבונים' (סי' ג') שכתב שאסור לעשות גורל כדי לשאול ולברר מן השמיים איזהו השידוך אשר נגזר עליו מן השמים, דהוי כשואל על העתידות. אבל אם עושה הגורל רק בתורת פשרה להחליט איזה שידוך לעשות, מותר לעשות הגורל ולסמוך עליו. ע"ש.

ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תתנ"ו) מביא בשם החזו"א זצ"ל שלפני עשיית הגורל יאמר הפסוק "ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי", ויכוון שמבקש מהשי"ת להורותו את הדרך הרצויה לפניו יתברך ושירמוז לו זאת ע"י הגורל, ואז מותר. ע"ש. (מתוך הספר יבוא עזרי)

וכן ידוע שהרה"ק מסאטמאר זי"ע נשאל פעם כמה גדר השתדלות עבור הזיווג, וענה הרה"ק 'שפעם אחת בשבוע ידבר עם 'שדכן' אודות שידוך'…

הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע היה אומר 'ווען ס'קומט די ריכטיגע מינוט, געדויערט עס ווייניגער פון א מינוט' (בהגיע הרגע המיוחל נגמר הדבר בפחות מרגע).

[עזריאל ברגר]

מצו"ב סקירה מעניינת מהרבי מליובאוויטש (טרם שעלה על כס האדמו"רות) בענין השאלה האם השידוך הוא מן השמים או לפי מעשיו, ואיך כל זה מסתדר עם ההלכה שמתירים כמה ענינים משום "שמא יקדמנו אחר" - מתוך אגרות קודש כרך ב אגרת רסד (עמודים קצג-קצו):

אגרות_קודש_חלק_ב_עמוד_קצג.gif (48.09 KiB) נצפה 984 פעמים

אגרות_קודש_חלק_ב_עמוד_קצד.gif (68.64 KiB) נצפה 984 פעמים

אגרות_קודש_חלק_ב_עמוד_קצה.gif (78.66 KiB) נצפה 984 פעמים

אגרות_קודש_חלק_ב_עמוד_קצו.gif (45.55 KiB) נצפה 984 פעמים

[בן_אליעזר]

אולי מהראוי להוסיף כאן כעין נושא האשכול:

מספרים (אין לי מקור מדוייק או אפילו מקביל לדברים, רק שמעתי אחרים חוזרים על הדברים, וייתכן ששגוי בטעויות כאלו או כאלו, או מעיקרו?) שכהגיע הרב נפתלי קרליבך (אביהם של התאומים שלמה ואליהו חיים, הי' רב במנהטן כמדומה) לעונת השידוכים של בנו/בניו, נתקל במבוכה.
מצידו, הוא הרי הי' "ייקי" שהיגר לארה"ב, ובמקומות הייקים, הרי עושים "פגישות" וכו' עם המדוברת. ואילו הוא נפגש עם ה"היימישע" / חוגי החסידים, ששם נהוג הרי לעשות "בעשאו" (שהשידוך נקבע מההורים, והזוג המיועד נפגשים פא"פ לשעה קלה - ומכריזים כבר על סגירת השידוך).

בצר לו, הלך לחוות דעה אצל האדמו"ר הרה"צ ר' מרדכי שלמה מבויאן. הרבי הקשיב, ויענהו עם סיפור: כשהייתי אני בגיל השידוכים, הציעו שידוך מסויים. ניגשתי איפוא לזקני, ההייליגע טשורטקוב'ר, שידריכני האם להתקדם בזה או מה. הניח ידו על ראשו והתבונן. אחרי זה - פתח עיניו ואמר לי, כן, השידוך מתאים למעלה.. (או בסגנון דומה כזה).
בסיימו הסיפור, פנה להרב קרליבך: נו, זה הי' אז, עם סבא קדישא כזה, ואכן מתאים ל"בעשאו". אבל בימינו אנו, כנראה הדרך הוא ללכת במסלול של "פגישות" וכוליה.

וכך הרב קרליבך ניגש לעניין עם בניו..

[באם יש למישהו כאן מקור מקביל או כיו"ב לסיפור - אשמח מאד לקבל הפניות לכך, שעד כה הי' רק בגדר "שמועה רחוקה" עבורי].

[לעמל יולד]

לשון הרמב"ם (פ"ח שמונה פרקים):

אבל הפתגם שמצאנו לחכמים באומרם: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", הרי נכון הוא ומכוון למה שזכרנו.

אולם הרבה טועים וחושבים על כמה מעשי האדם הבחיריים, שהם הכרחיים לו, כזיווג פלונית, או היות ממון זה בידו, וזה בלתי נכון. אדם זה שגזל ממון פלוני או גנבו, או בגד בו וכחש לו ונשבע לו על ממונו, אם אמרנו שהאלוהים גזר על זה שיגיע ממון זה לידו ושיצא מידו של הלה – הרי שגזר על העבירה? ואין הדבר כן, אלא שבכל מעשי האדם הבחיריים, בהם נמצאים בלא ספק הציות והמרי. כי כבר בררנו בפרק השני שהעשין והלאוין שבתורה אינם אלא במעשים שיש לאדם בהם בחירה לעשותם או שלא לעשותם – ובחלק זה שבנפש מקומה של יראת שמים, ואינה בידי שמים, כי אם מסורה לבחירת האדם, כמו שבארנו

.

כמו"כ יעויין שו"ת חתם סופר או"ח סימן נה.