פורום אוצר החכמה

.

בספר סערת אליהו (לקוטים פ' כי תצא) הביא מעשה שהיה בימי הגר"א ז"ל, כי איש אחד לקח אשה וישנאה איזה שבועות אחר החתונה, ויקח תיכף אשה אחרת. והנה עוד לא כלו שבעה ירחים ותלד האשה השניה לו בן, ואח"ז נודע כי בעוד ימים לא כבירים ילדה גם האשה הראשונה הגרושה ג"כ בן זכר, כי נמלאו לה תשעה ירחים, ואחר זמן רב נפלה מחלוקת בין משפחת הגרושה ובין האיש המגרש מי יהיה היורש נחלתו לקחת פי שנים. ויהי כאשר נודע הדבר לרבינו הגר"א ז"ל, אמר כי ע"ז רמזה לנו התוה"ק כי תהיין לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה, והכונה שהשנואה נתעברה וילדה, והאהובה ילדה לשבעה, נמצא שהלידה הי' שוות אבל העיבור הי' להשנואה מקודם, ונמצא לענין הבכור כיון שהיה ראשית אונו, זה יש לו דין בכור אף שילדו שתיהם כאחד, כי הולכים אחר זמן ההריון ולא אחר הלידה, עכתו"ד.
ובספר שו"ת שואל ומשיב (מהדורא ג' ח"ג סי' נב) אחר שהביא דברי הגר"א הנ"ל, כתב ג"כ דא"א לומר שהולכים אחר זמן ההריון, דעיקר תלוי בלידה, דמן העיבור ליכא ראי', דהיה יכול להיות שתתקלקל, וא"כ כל שילדה האהובה שעה אחת קודם הוא הבכור. וראיה ברורה מעשו ויעקב, שכל שזה יצא ראשון הוא הבכור, עכ"ד. וכבר כתב בספר העמק דבר להנצי"ב (בפרשתן) וז"ל: הן נשמע בשם הגר"א ז"ל להיפך, שהולכין אחר העיבור ולא אאמין לקול השמועה בשם רבינו הגר"א, ושקר העידו בשמו ז"ל, עכ"ל.

והנה בהשמטה שבסוף ספר סערת אליהו הנ"ל כתב בעל הגהות אמרי שמואל על דברי הגר"א שם, כי "מלתא דבדיחותא" ההיא נשמע בין החיים בשם רבינו הגר"א זל כמו שנדפס, כי יש להעיר הלא לדין יש פירכא, כי ההלכה מרחוות בפוסקים דאזלינן בתר הלידה. וכתב ששמע מפי הרה"ג ר' שלמה הכהן זצ"ל מו"ץ בווילנא, ששמע בימי חורפו בשם הגר"א להיפך, דילדו לו בנים האהובה קאי על העיבור דאהובה נתעברה תחלה, ומסיים הכתוב והיה הבן הבכור לשנואה, כלומר "דהוי'" דבן היה להשנואה מקודם, והיינו דהשנואה ילדה לו לשבעה חדשים והאהובה לתשעה חדשים, ונמצא דבן השנואה נולד קודם לבן האהובה, ואמר הכתוב דלא יוכל לבכר את בן האהובה ויחשוב שהוא הבכור דהוא בכור לעיבור, אלא כי את הבכור בן השנואה יכיר, כי הוא נחשב לראשית אונו ולו משפט הבכורה, דאף דבן האהובה היה בכור לעיבור מכל מקום לא אזלינן רק אחר הלידה. ולפי שמועה זו עולה פירוש הפסוק יפה וכדין, עכ"ד.
ועי' בספר אוצר יד החיים (אות רג) מה שכתב בענין זה.

.

זכרוני, שהקראים סוברים שהולכים אחר ההריון ולא אחר הלידה, ואלו שהעירו על המובא בשם הגר"א אף ציינו ענין זה.
כך זכור לי.

ראה בספר פנינים משולחן הגר"א שכתב הרב דב אליאך שליט"א שהביא החידוש הנ"ל בשם הגר"א והמפקפקים עליו, ושם בהערה 29 הפנה לעוד ספרים רבים בנידון.

פרשת השבוע

כמומני שהבכור שור פרשת לית יעקב ועשיו ולית פרץ וזרח עמ על כך שצדיקים נולדים לשבעה

בפי' לספרי הנדפס על שם הראב"ד מדוייק כהמיוחס להגר"א וכבר עמדו ע"ז המהדירים שם.

בענין חידושו של הגר"א אודות בכור בן השנואה, והדיון בזה.
בצפונות ד' כתב הגר"ש פישר מאמר 'אל תשכן באהלך עולה" ובו כתב שחלילה לייחס דברים כאלו להגר"א.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 69&hilite=

בצפונות ה' דף קה - קו כתב הגרש"א שטרן שמצא כדברים האלה בפי' רבי יעקב מווינא עה"ת, וכן בפי' אמרי נועם ליקוט מבעלי התוס' עה"ת, וכן בפי' המכונה הטור הארוך.

אח"כ הביא איש בשם ר' אהרן יעקב כהן, את המובא בסוף ספר סערת אליהו, בהשמטות ל'אמרי שמואל' לר' שמואל יעוונין מו"ל סערת אליהו, שציין שמהג"ר שלמה הכהן מווילנא שמע בשם הגר"א פירוש הפרשה להיפך, יעויי"ש האריכות דבר נאה ומשובח.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 05&hilite=
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=106

סליחה שאני מקפיץ את הנושא...
צרפתי קובץ PDF ממה שכתבתי בקצרה בנושא.
להורדת הקובץ: http://www.otzar.org/forums/download/file.php?id=15209
תודה לכל החכמים שכאן.

ידוע הוא הפירוש הנחמד של הגאון החסיד מווילנא זיעוכי"א הנדפס בליקוט מתורתו בשמו ובעוד הרבה מקומות, על הפסוק - כי תהיינה לאיש שתי נשים... וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור וכו' שהבכור לנחלה הנוטל פי שניים הוא הראשון ליצירה ולא ללידה, וידוע שגאון הגאונים רבי שלמה קלוגר מביא את הפירוש הלז בשם בעל נפש החיים מוואלוזין זיע"א.
ואילו הרב הנודע ביהודא חדשו מדנפשיה בספרו דורש לציון.
עכ"פ לעצם הענין ראיתי בכמה מקומות להקשות ולתרץ, ויתירה מכן, שיש האומרים כי שקר העידו בשם הגר"א ז"ל ומעולם לא אמר כן!
רשמח אם חו"ר הפורום יאותו להציע את מקורותיהם בענין.
יישר כח, ובברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער
נ.ב. הריני מצרף את הגיליון 'א גאליציאנע שטיקל תורה' השבועי בו ישנם כמה איזכורים למקורות מחכמי גליציה הדנים בעניין, עיין ותמצא נחת.

בזכרוני ששמעתי סימוכין לדבר זה מת"ח גדול שהיה ר"מ ראשי בנובהרדוק אחרי המלחמה, והביא כן מדברי המהר"ל הביאו מהר"י ענגיל וכן חידש רבינו שה"ת מטשעבין, שתפקידו של האב נגמר בשעת יצירה, ומאז הינו קרוי אב, - בנוי על דברי הגמרא במגילה מדרשת חז"ל עה"פ והנערה אין לה אב ואם, ועכ"פ ירושה ההולכת אחר כח האב, א"כ היצירה הקובעת, ופדיון הבן הוא לפוטר הרחם.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

א גאליציאנער כתב:בזכרוני ששמעתי סימוכין לדבר זה מת"ח גדול שהיה ר"מ ראשי בנובהרדוק אחרי המלחמה, והביא כן מדברי המהר"ל הביאו מהר"י ענגיל וכן חידש רבינו שה"ת מטשעבין, שתפקידו של האב נגמר בשעת יצירה, ומאז הינו קרוי אב, - בנוי על דברי הגמרא במגילה מדרשת חז"ל עה"פ והנערה אין לה אב ואם, ועכ"פ ירושה ההולכת אחר כח האב, א"כ היצירה הקובעת, ופדיון הבן הוא לפוטר הרחם.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

ממתי נקרא אב וממתי אם נתבאר כאן באשכול יפה.

נחמד האשכול ההוא, אך תמהני מדוע לא הוזכרה שם קושייתו הידועה של הרב חזון נחום מדומברובה אחי שה"ת מטשעבין ז"ל, שהקשה על פירוש הרא"ש בפרה שכתב שלהפוסל פרת חטאת מעוברת הוא משום דכתיב ושחט אותה ולא אותה ואת חברתה, וא"כ כל בן פקועה ייאסר מטעם אותו ואת בנו, והגאון שה"ת מטשעבין ז"ל מיישב ביסוד זה של הרש"י דמגילה יג. שם, דלהכי אין כאן אותו ואת בנו משום דשם אם ובנה אינו קיים רק מאחר הלידה וכו' עיי"ש שו"ת דובב מישרים ח"א סי' כו.
ופלא הוא שבמהר"ל באור חדש נמצא יסוד זה והרב שה"ת מטשעבין [שהיה בקיא לא קטן...] לא זכרו בדבריו וחידשו מדנפשיה, וגם בתפארת יוסף ראיתי את מהר"י ענגיל מביא את דברי המהר"ל ומפלפל בהם ואיני זוכר כעת מקור הדברים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

מלבד הנחמדות של האשכול ההוא, הוזכר שם בקצרה דבר מאד חשוב, והוא שיסוד הדבר מוכח בפשיטות מד' הגמ', דבסנהד' סט. מבו' דחשיב אב בהריון, ובחולין קיג: מבו' דל"ח אם עד הלידה.

אם יש שהעירו מגמ' ב"ב קכז א

לאפוקי מדדרש רבא שתי נשים שילדו ב' זכרים במחבא כותבין הרשאה זה לזה וכו' הוכרו ולבסוף נתערבו וכו'

וברשב"ם שם

לאפוקי מדדרש רבא - דמסברא אית ליה ואתי קרא למעוטיה:
שתי נשים - של אדם אחד:
במחבא - ואין ידוע איזה קדם להיות ראשית אונו:
כותבין הרשאה זה לזה - ואתי חד מינייהו ותבע חלק בכורה מן האחין אם בכור אני תנו לי בשביל עצמי ואם לאו תנו לי בשביל אחי וכו'

ומשמע שאזלינן בתר לידה, מדספק נולד במחבא בשעת הלידה, ולא ספק על איזה מהן בא ראשון
בחיפוש באוצר מצאתי שאחד העיר מזה במוריה, אבל תמהתי למה ראשוני המדברים מזה לא העירו מגמ' מפורשת אליבא דרשב"ם, והעירו מיעקב ועשיו שהי' לפני הדיבור וכו'